דילוג לתוכן

אחיסמך בשערי עכו

נדל"ן
376 55 26.1k 49
  • למישהו יש מידע לגבי הגודל של הדירות בכל קומה
    כלומר האם דירת 4 חדרים בקומה 1 היא בגודל כמו קומה 5
    ובעצם מה שמענין בעיקר זה האם דירת 4 חדרים בקומה אחת היא בגודל של 5 חדרים בקומה 5
    שהרי המחיר שלהם די חופף

  • למישהו יש מידע לגבי הגודל של הדירות בכל קומה
    כלומר האם דירת 4 חדרים בקומה 1 היא בגודל כמו קומה 5
    ובעצם מה שמענין בעיקר זה האם דירת 4 חדרים בקומה אחת היא בגודל של 5 חדרים בקומה 5
    שהרי המחיר שלהם די חופף

    @יצירתי המחיר חופף בגלל הגודל של המרפסת וגובה הקומה, לכן זה יכול להיות אותו המחיר
    לגבי גודל הדירה אם זה כמו בהדמיות לא אמור להיות הבדל בין הקומות כמעט כיון שכל המרפסות מחוץ לבניין

  • למישהו יש מידע לגבי הגודל של הדירות בכל קומה
    כלומר האם דירת 4 חדרים בקומה 1 היא בגודל כמו קומה 5
    ובעצם מה שמענין בעיקר זה האם דירת 4 חדרים בקומה אחת היא בגודל של 5 חדרים בקומה 5
    שהרי המחיר שלהם די חופף

    @יצירתי לפי הבנתי הכל אותו גודל וההבדל הוא
    הגודל במרפסת.
    והסיבה שהמחיר חופף זה גם בגלל הקומה. קומות יותר גבוהות- הן יותר זולות (קח בחשבון שגם המרפסת מאוד קטנה בקומות למעלה)

  • שאלה קטנה...
    מה יש בעכו שאין בהר יונה או בעפולה?
    ים? ערבים? גבול עם לבנון?
    באמת למה שיצליח יותר מהמקומות הללו?

  • שאלה קטנה...
    מה יש בעכו שאין בהר יונה או בעפולה?
    ים? ערבים? גבול עם לבנון?
    באמת למה שיצליח יותר מהמקומות הללו?

    @מבין-עניין דבר ראשון השאלה היא לא למה שיצליח כי הוא כבר עם הרשמה כמעט מלאה
    דבר שני, המחיר הוא הרבה יותר זול (הכוונה בדירות חדשות) משאר המקומות שהזכרת
    ציבור אמור להיות ציבור שמתאים להרבה אנשים דווקא את הציבור הזה
    נסיון ואמינות מי שעושה את הפרויקט הזה יש לו הצלחות מוכחות בעבר עם ישרות שאין בהרבה מקומות (עד כדי להחזיר סכומים גדולים למרות שהוא לא חייב)
    מיקום אמנם המיקום מרוחק (יותר מעפולה ובאותו מרחק כמו הר יונה) אבל הוא נמצא ליד חיפה והקריות שיש שם מלא עבודה (חיפה מקום שני בארץ במספר מקומות עבודה להייטק), וכן אמור להיות ממש צמוד לשכונה כביש 6 צפון שיקצר את הזמן משמעותית

  • שאלה קטנה...
    מה יש בעכו שאין בהר יונה או בעפולה?
    ים? ערבים? גבול עם לבנון?
    באמת למה שיצליח יותר מהמקומות הללו?

    @מבין-עניין כולם יצליחו למה צריך שיצליח יותר?

  • @מבין-עניין דבר ראשון השאלה היא לא למה שיצליח כי הוא כבר עם הרשמה כמעט מלאה
    דבר שני, המחיר הוא הרבה יותר זול (הכוונה בדירות חדשות) משאר המקומות שהזכרת
    ציבור אמור להיות ציבור שמתאים להרבה אנשים דווקא את הציבור הזה
    נסיון ואמינות מי שעושה את הפרויקט הזה יש לו הצלחות מוכחות בעבר עם ישרות שאין בהרבה מקומות (עד כדי להחזיר סכומים גדולים למרות שהוא לא חייב)
    מיקום אמנם המיקום מרוחק (יותר מעפולה ובאותו מרחק כמו הר יונה) אבל הוא נמצא ליד חיפה והקריות שיש שם מלא עבודה (חיפה מקום שני בארץ במספר מקומות עבודה להייטק), וכן אמור להיות ממש צמוד לשכונה כביש 6 צפון שיקצר את הזמן משמעותית

    @שששששש יש כבר חתימה על החוזים?
    המחירים שכתבת סופיים?
    זה מחיר של עלות בנייה בלי עלות קרקע.

  • @שששששש יש כבר חתימה על החוזים?
    המחירים שכתבת סופיים?
    זה מחיר של עלות בנייה בלי עלות קרקע.

    @חופש-כלכלי המחירים הם פחות או יותר סופיים
    החתימה של החוזים אמור להיות בערך עוד חודשיים
    זה מחיר כולל
    יהיו חייבים לקחת משכנתא מ2 בנקים שעובדים עם הפרויקט (וגם יועצי משכנתאות דרכם שזה אומר שצריך להיות עם תנאים טובים)
    אמור להיות הלוואה בנקאית של 130,000 בשביל ההון העצמי

  • לא יודע למה... אבל נראה לי ש"עכו" לא ממש מדבר לחרדים. ולפי מה שאני שמעתי... ההרשמה ממש לא מלאה בחברון לא גילו סימני התלהבות בלשון המעטה. וצריך לדעת שדי "מתאבדים" על זה בהנהלת הישיבה. יש שם שלא הוזכר פה שהוא מנהל את כל הפרוייקט באמת והוא קשור בעבותות לישיבת חברון

  • לא יודע למה... אבל נראה לי ש"עכו" לא ממש מדבר לחרדים. ולפי מה שאני שמעתי... ההרשמה ממש לא מלאה בחברון לא גילו סימני התלהבות בלשון המעטה. וצריך לדעת שדי "מתאבדים" על זה בהנהלת הישיבה. יש שם שלא הוזכר פה שהוא מנהל את כל הפרוייקט באמת והוא קשור בעבותות לישיבת חברון

    @מבין-עניין חברון לא ממש מעניין אם יהיו או לא, הם לא כל הציבור
    יש מספיק נרשמים גם בלעדיהם וזה לא נועד רק בשבילם

  • @מבין-עניין חברון לא ממש מעניין אם יהיו או לא, הם לא כל הציבור
    יש מספיק נרשמים גם בלעדיהם וזה לא נועד רק בשבילם

    @שששששש למה נראה לך שאמרתי שמעניין את מישהו? תקרא שוב לאט מה שכתבתי.
    בלי אמוציות.
    רק הבאתי עובדות שאין התלהבות מהפרוייקט וממש לא נסגרה ההרשמה כפי שכמה ניסו להגיד פה

  • @שששששש למה נראה לך שאמרתי שמעניין את מישהו? תקרא שוב לאט מה שכתבתי.
    בלי אמוציות.
    רק הבאתי עובדות שאין התלהבות מהפרוייקט וממש לא נסגרה ההרשמה כפי שכמה ניסו להגיד פה

    @מבין-עניין לא צריך שיהיה התלהבות צריך שירשמו, ונרשמו אלפים
    ואני גם יודע שבטעות קיבלו יותר מידי ל5 חדרים ועכשיו מנסים לראות מה לעשות עם זה

  • @שששששש למה נראה לך שאמרתי שמעניין את מישהו? תקרא שוב לאט מה שכתבתי.
    בלי אמוציות.
    רק הבאתי עובדות שאין התלהבות מהפרוייקט וממש לא נסגרה ההרשמה כפי שכמה ניסו להגיד פה

    @מבין-עניין מה אתה בעצם מנסה להשיג?
    שזה לא יצליח?
    או שאתה רוצה שישכנעו אותך בעקיפין?

  • לא מנסה כלום. איןלי שום אינטרס נגד או בעד. בהבנתי לא יצליח אבל אדרבא רוצה לשמוע דעות נוספות. אולי אני טועה

  • פוסט זה נמחק!
  • יש למישהו מושג האם היו כבר בחירת הדירות?
    יש כבר היתרי בניה?

  • יש למישהו מושג האם היו כבר בחירת הדירות?
    יש כבר היתרי בניה?

    @בטח-עליו יש התרי בניה על רוב שלב א' (בשבועות הקרובים אמור להיות על כל השאר)
    לא הייתה עדיין בחירת דירות
    אמור להיות קודם הגרלה על סדר בחירת הדירה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    44 פוסטים
    919 צפיות
    נ
    @איש-יהודי הם לא כ"כ עסוקים כמו שאתה עושה אותם... הם יושבים ומבזבזים את הזמן בכנסת... דבר שני רוב החברי כנסת בכלל לא מבינים בנושא הזה ובוודאי שלא בשדקויות של שתי שכונות סמוכות הנקראות באותו שם, לדעת מה מתקדם ומה לא? חוץ ממשרד הבינוי והשיכון או ח,כ שמתעניין בכך באופן אישי! ואגב גם ממשרד הבינוי והשיכון נמסר שיש עיכוב מצד ראש העיר. וגם אם נאמר כדבריך שהם "עסוקים" הם בוודאי עסוקים בדברים אחרים ואין להם את הזמן לברר את העניין לעומק! אלא ביררו על קרית גת מערב וכמובן שענו להם שזה מתקדם והיה עכישו מכרזים והולך להיות גם הגרלות אח"כ וגם הפיחות תשתיות מתקדם צאוד, וכנראה שרוב חברי הכנסת בכלל לא יודעים שיש שכונה נוספת ליד עם אותו מספר דירות.
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    624 צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 4 הצבעות
    25 פוסטים
    1k צפיות
    הקול השפויה
    יש התעניינות רצינית של אברכים מפסגת זאב מרכז לעבור למזרח בעקבות המחסור החמור של דירות 4+ במרכז. אם זה יקרה, זה יכול להיות דחיפה משמעותית מאוד.
  • 2 הצבעות
    14 פוסטים
    379 צפיות
    מ
    @משהמשה @משהמשה כתב בהצעת חוק: מענקים לרכישת דירה ראשונה בירושלים: ועוד יותר כואב ששר שמתפטר ובוודאי ראה מתפקידו כשר כמה דברים שדרושים תיקון, ובמקום להעלות דברים רציניים כהצעות חוק. הוא מניף דגל של משהו שהוא מאוד מאמין בו, והציבור שבחר בו מאוד רוצה אותו הוא הוא בדיוווווק העניין לצערינו...
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    385 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.