דילוג לתוכן

הגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים

כלכלת המשפחה
4 2 426 2
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

  • פוסט זה נמחק!
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

    @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

  • @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים:

    כתיבה יפיפייה ממש,

    גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI...
    ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה,
    אך לא בכושר כתיבה ספרותית,
    תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    587 צפיות
    ה
    וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: אִם אָנוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּמֶּה נִתְפַּרְנֵס? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא לָהֶן צִנְצֶנֶת הַמָּן וְאוֹמֵר לָהֶם, הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה', הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹ נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ (ירמיה ב, לא). אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, רְאוּ מֵהֵיכָן נִתְפַּרְנְסוּ, וְאַתֶּם עִסְקוּ בַּתּוֹרָה וַאֲנִי אֲפַרְנֵס אֶתְכֶם מִזֶּה. תנחומא בשלח. רש"י בשלח. אשרינו שזכינו מרגש, שזכינו לתורת אמת שמאירה את דרכינו. [אותי אישית - משום מה - מצמרר ומקפיץ], לחשוב כמה החיים האוטומטיים שלנו רחוקים מזה. שום, אבל שום השתדלות ופעולה לא יכולה להוסיף פרוטה ותועלת מסוימת אילולי נגזר משמים. אל תחשוב, בגלל פעולה מוצלחת או כשרון כלשהו השגתי דבר מה, אלא להיפך - בגלל שנגזר עלי שיהיה לי כך וכך, אז הקב"ה נתן לי כשרון והצלחה במעש"י. וממילא העקרון המנחה הוא 'האם זו פעולת ההשתדלות שהקב"ה רוצה שאעשה'. אם לא זה מה שהקב"ה רוצה ממני 'אין מצב' שארויח מזה משהו, רק להיפך, אם בן אדם התרשל במילוי חובת ההשתדלות [לפי דרגתו] אז יתכן שיפסיד ממה שנגזר לו. - אבל אין מצב שהשתדלות תוסיף על מה שנגזר!! ולואי שנזכה לחיות עם זה.
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    514 צפיות
    גיימרג
    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    315 צפיות
    ia90990I
    @טריידר במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל" ואיך זה קרה..? חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה.. אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים.. אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר.. [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...] ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..? ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..
  • 0 הצבעות
    29 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    @י-סנדרס ברוכים הבאים לכותב המוכשר שרבים נושעו מאותיותיו! ראשית אני חופר לכולם את דברי @רחל-עומסי כבר תקופה, גם אם לא תשיג בשוק ההון את הרווחים הנדרשים באותו גובה של ההלוואה של אחד הגמחים, ההוצאות יהיו מחושבות ולא תחרוג מהם בוודאות, כי כשהכסף שלנו אין תזמורת ב18.000 שח, ונחשב על בסיס מה שיש לנו ביד כיום. ולגבי הניסים, מילותיך הרב @י-סנדרס הם בדיוק כמו של רבותינו הדיינים שליט"א, יש ניסים בדרך לארגן את הארוחות צהריים של עזר מציון בטיפול נמרץ אחרי ההתקף לב, ניסים גלויים שהגיע ארוחת צהריים מהודרת בלי שציפינו לה, זהו!