דילוג לתוכן

הגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים

כלכלת המשפחה
4 2 273 2
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

  • פוסט זה נמחק!
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

    @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

  • @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים:

    כתיבה יפיפייה ממש,

    גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI...
    ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה,
    אך לא בכושר כתיבה ספרותית,
    תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 2 הצבעות
    9 פוסטים
    388 צפיות
    ר
    @אבישי כתב בטיפים להרצאה לאברכים צעירים: איך לעורר עניין ומוטיבציה לחיסכון והשקעות?: השאלה ששואלים הרבה אברכים, שכבר לא בגדר אברכים צעירים, האם לא כבר מאוחר מדי ? הילדה כבר בת 16 הילד עולה לישיבה גדולה, לא פיספסנו את הרכבת ? במצב כזה ההשקעה לא לטווח ארוך, אבל אין עוד ילדים אחרי?
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    604 צפיות
    חופש כלכליח
    @פלוס כתב בהתנהלות עם כרטיס אשראי מול מזומן - מה היתרונות והחסרונות?: אביא את זה אולי בהמשך נשמח כמובן
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    225 צפיות
    התותח זה אניה
    להכין אוכל ולא לקנות מוכן בימים שלאישה אין זמן להכין
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    424 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.