דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 210 3
  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    98 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    92 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 11 הצבעות
    3 פוסטים
    236 צפיות
    צ
    @הקוד-הפיננסי כהשלמה לדבריך מצ"ב מדריך איך להקים הו"ק לקרן כספית, הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    278 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.
  • עבר תקציב המדינה לשנת 2025

    כלכלת המשפחה תקציב 2025 אופק חדש
    3
    2 הצבעות
    3 פוסטים
    135 צפיות
    ד
    @רואה-את-הנולד לא נראה שזה עבר אם זה היה עובר היינו בתחרות קרדיטים גדולה בין המפלגות