דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 210 3
  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    95 צפיות
    אבי ר.א
    @אברהם-פרידמן שאלת השאלות. כמובן שלכל אחד יהיה בזה תשובה לפי דרכו וסגנונו וכך גם כל אחד יעשה לפי אישיותו. אני חושב שדבר ראשון זה לכתוב כל הוצאה והכנסה בין אם על מחשב בקובץ אקסל (שמחשב לבד) או על מחברת (יותר פרקטי) (יש לשים לב שתהיה מחברת גדולה עם מספר שורות מתאים) ובסוף כל חודש לחשב הוצאות = הכנסות. טיפ: לא צריך שזה יהיה דווקא לפי 1 לחודש עד 30 לחודש, אלא תלוי כל אחד לפי זמן המשכורת העיקרית שלו, (לדוגמה אם המשכורת נכנסת ב10 ניתן לעשות כל חודש מ10 עד ה9 הבא וכך תוכל לחשב במהלך החודש כמה יש לך עוד בשביל המשך החודש. דבר שני לעשות טבלה מסודרת (כנ"ל או באקסל או במחברת) של הוצאות והכנסות קבועות לפי תאריך בחודש, כך דבר ראשון תדע כמה בכלל יש לך אופציה בחודש קלאסי להוצאות משתנות, וכך גם בקלות יותר תוכל לצפות במצבך להמשך החודש, (לא תמיד זוכרים את כל ההוצאות הקבועות כמו חינוך תקשורת קופ"ח וכד' וע"י פתיחה קלה של המחברת או האקסל תוכל לראות הכל בברור) ובאופן כללי אני (ולא רק...) ממליץ להשתמש כמה שיותר במזומן, כך אתה הרבה יותר מודע לכמה יש לך וכמה אתה מוציא.
  • 0 הצבעות
    48 פוסטים
    1k צפיות
    מתעניין 1מ
    @יהודי-גאה גם בכיר וגם BA
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    278 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.
  • עבר תקציב המדינה לשנת 2025

    כלכלת המשפחה תקציב 2025 אופק חדש
    3
    2 הצבעות
    3 פוסטים
    135 צפיות
    ד
    @רואה-את-הנולד לא נראה שזה עבר אם זה היה עובר היינו בתחרות קרדיטים גדולה בין המפלגות
  • ”התקציב השנתי בחיי המשפחה”

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    139 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "התקציב השנתי" ההוצאות השנתיות: הם הפתעה לא נעימה בתקציב המשפחתי כולנו שואפים לנהל תקציב משפחתי מאוזן, אך רבים מאיתנו מתמקדים בהוצאות החודשיות, ושוכחים את ההוצאות השנתיות, שעלולות להוות הפתעה לא נעימה. למה חשוב לתכנן את התקציב לתקציב שנתי? תכנון תקציב חודשי הכרחי, אך אינו מספק. הוצאות כמו ביטוח רכב, רישוי, חידוש רישיונות, חופשות, חגים, ביגוד לכל המשפחה, מתנות לחגים ותחזוקה שנתית של הבית, בקיצור כל דבר שלא נכנס לחודשי הוא בעצם שנתי. ברגע שלא בנינו תקציב שנתי אנחנו כמעט בוודאות בדרך לבור תקציבי, ומכאן הדרך להלואות (בשלל שמותיהם. הלואת חג או חופשה) הם בעיקר ההשלכות של אי התחשבנות בהוצאות השנתיות: קושי בהתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות: כאשר לא חוסכים מראש להוצאות השנתיות, כל הוצאה נוספת עלולה ליצור קשיים לנהל את משק הבית מבחינה כלכלית. חוסר יכולת לחסוך או להשקיע: הוצאות שנתיות בלתי צפויות "גוזלות" כסף שרצינו לחסוך או או להשקיע. במקום שיניב לנו רווחים נאים בעבור הכסף. עלייה בחובות: כדי לממן הוצאות בלתי צפויות, משפחות רבות נוטות לקחת הלוואות, מה שמוביל לעלייה בחובות ולתשלום ריבית. מתח ולחץ כלכלי: חוסר ודאות כלכלי ומתח מתמיד פוגעים לנו באיכות החיים המשפחתית. פתרונות מעשיים לניהול מוצלח של ההוצאות השנתיות: 1.חלוקת ההוצאות השנתיות לתשלומים חודשיים שווים, בדומה לתשלומים קבועים אחרים. 2.פתיחת חשבון חיסכון ייעודי: חיסכון סכום קבוע מדי חודש לקראת ההוצאות השנתיות. 3שימוש באקסל למעקב וניהול תקציב: כהיום יש הרבה טבלאות אקסל שמאפשרות מעקב אחר ההוצאות והכנסות, והגדרת יעדי חיסכון. 4.השוואת מחירים: חיפוש אחר חלופות זולות יותר עבור מוצרים ושירותים. 5.יצירת קופה קטנה: חיסכון סכום קבוע מדי חודש עבור הוצאות בלתי צפויות. לסיכום. תכנון תקציב שנתי מפורט, הכולל את כל ההוצאות, הוא הכרחי לניהול כלכלי נבון. על ידי הכנה מראש להוצאות השנתיות, ניתן למנוע הפתעות לא נעימות, לשמור על יציבות כלכלית ולהתקדם לעבר המטרות הפיננסיות של המשפחה. זכרו: השקעה במעט זמן ומחשבה בתכנון התקציב השנתי, תניב תוצאות משמעותיות בטווח הרחוק וגם הקרוב אחד החשבונות הכי חשובים לפני חיסכון, זה לבדוק באיזה סכום קבוע, אפשר לעמוד, ואת זה נוכל לגעת כמובן אחרי שבנינו תקציב חודשי ושנת