דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 457 3
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי פרנסה משמים
    #6

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7
    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    ס
    מה שראיתי אצל הרבה משפחות: השמחה עצמה בדרך כלל לא מפילה את התקציב. מה שמפיל הוא עשרות הוצאות קטנות שלא נרשמו מראש. ככה עושים את זה מסודר: מתחילים מהסכום שיש, לא מהרשימה. קובעים תקרה כוללת: חסכונות, מתנות צפויות (בזהירות, לפי הערכה שמרנית) ועזרה מהמשפחה. רק אחרי זה מחלקים. מחלקים לקטגוריות באחוזים. למשל אולם וקייטרינג, צילום, תזמורת או מוזיקה, ביגוד, הזמנות, תפילין או תכשיטים, הסעות. נותנים לכל קטגוריה אחוז מהתקרה. שורת "בלת"ם" של 10%. תמיד יש: עוד שולחן, עוד הסעה, תיקון בגד. טבלת "סוכם מול שולם". לכל ספק רושמים מחיר שסוכם, מקדמה, יתרה ותאריך תשלום. ככה לא מגיעים לשבוע של השמחה עם שלושה תשלומים גדולים באותו יום. מתנות נרשמות בטבלה נפרדת. גם בשביל מכתבי תודה, וגם כדי לדעת מה באמת נכנס לעומת ההערכה. אחרי השמחה עושים סיכום. כמה תכננו מול כמה יצא. זה הבסיס הכי טוב לשמחה הבאה במשפחה. מי שיש לו עוד טיפים, במיוחד על חיסכון בקייטרינג, אשמח לשמוע
  • החזר מס לאברכים, איך עושים?

    כלכלת המשפחה מס הכנסה
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    289 צפיות
    חופש כלכליח
    @המחדש מגישים דוח שנתי 1301 באזור האישי, ממלאים את הרווחים בנספח רווחי הון 1322 ומצרפים את טופס 867 שהבנק שולח כל שנה, ואז נקודות הזיכוי יכולות לקזז את המס שנוכה. ואם האישה עובדת, כדאי לבדוק למי מכם הרווח נזקף בחישוב המשותף, כי זה קובע של מי הנקודות מקזזות.
  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    265 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    604 צפיות
    טריידרט
    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים: כתיבה יפיפייה ממש, גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI... ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה, אך לא בכושר כתיבה ספרותית, תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...
  • איך לחשב אם משתלם לי לעשות ביטוח??

    הועבר כלכלת המשפחה ביטוח
    7
    1 הצבעות
    7 פוסטים
    418 צפיות
    הקול השפויה
    @טריידר כתב באיך לחשב אם משתלם לי לעשות ביטוח??: @הקול-השפוי כתב באיך לחשב אם משתלם לי לעשות ביטוח??: (ראה כאן) שם מדובר בחברות ביטוח למוצרי חשמל ביתיים, אני התכוונתי להארכת האחריות אצל היבואן. זה באמת עסקה שהיא כנראה משתלמת במידה זו או אחרת מהסיבה שכתבתי. בנוסף היבואנים עושים את זה כחלק מהשיווק של המוצר מה שמסביר עוד למה זה משתלם גם לנו וגם להם.