דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 210 3
  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    98 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    83 צפיות
    אבי ר.א
    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    158 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    @שמיל-שמיל כן בשמחה רבה
  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    834 צפיות
    מ
    מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    278 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.