דילוג לתוכן

מדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?

כלכלת המשפחה
5 3 194 3
  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    כשיש משכנתא אז גם (וודאי)יש ביטוח לדירה.

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

  • @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    @חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    לא...

נושאים מוצעים


  • מחפש מתווך

    נדל"ן נדלן שותף לעסקה דירה להשכיר
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    33 צפיות
    י
    מחפש מתווך אמין שמבין בפתח תקווה
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    255 צפיות
    מ
    @בוטח-בה כתב בהתייעצות: דירה שניה בטאבו משותף: אתה יכול למסור לו שהוא יכול לשאול בעצמו ולהגיד שהוא שואל בשביל חבר אפשר להניח שלחבר אין אינטרנט זמין.... @בוטח-בה כתב בהתייעצות: דירה שניה בטאבו משותף: רק חשוב לשקלל גם את הסכומים של המס רכישה לא תמיד יש מס רכישה בטאבו משותף תלוי איך רושמים את זה וע"ש מי. וזה באמת דבר שחובה מוחלטת כפי שכתב @בוטח-בה כתב בהתייעצות: דירה שניה בטאבו משותף: להתייעץ עם אנשי מקצוע ודיינים מקומיים הם היחידים שיידעו להגיד לו על השוק של טאבו משותף אפשר לקבל יעוץ חינם על טאבו משותף בבני ברק אצל המתווכת שוב - תיווך מרחבים|0534164860 יש להם נראה לי ביום שלישי יעוץ חינם במשרד שלהם בבני ברק עם אנשי מקצוע. והם מאוד מבינים בתחום. [כמובן שזה שווה להם כי חלק מהמתייעצים ממשיכים לעבוד איתם בתשלום]. ודאי שצריך גם מישהו מקומי מביתר. וכדאי להתייעץ עם הרב ברוורמן. אבל אם יש שאלות כלליות על טאבו משותף, ורוצים לחסוך ביעוץ מעו"ד ואתם בכל מקרה מגיעים לאיזו חתונה בב"ב... אז אפשר להתייעץ עם הנל.
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    285 צפיות
    צ
    @שמואל כל עוד שלא מושכים את הפיצויים, הכספים נשארים בקופת גמל עד הפנסיה. לכאורה כתוב שם שיש אפשרות לבחור למשוך את הכספים עד לתאריך מסויים, בגין סיום העסקה. מה שכבר נאמר שלא מומלץ לעשות זאת, אלא להשאיר את זה לפנסיה.
  • 1 הצבעות
    32 פוסטים
    778 צפיות
    מונטיפיורימ
    נא לא לסטות מהנושא
  • 9 הצבעות
    7 פוסטים
    221 צפיות
    רואה את הנולדר
    @עמית-של-סגל כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: @רואה-את-הנולד כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: ועוד דבר יש עובדים שזכאים לקרן השתלמות ולא מבקשים מהמעסיק וכל שנה שעוברת הם מפסידים כסף זכאים אתה מתכוון שהמעסיק מחויב להפריש להם? מעניין מה הכללים בזה. לדוגמה עובדי ההוראה זכאים לקרן השתלמות אבל הם צריכים למלא טופס ואם הם לא עושים את זה לא מתחילים להפריש להם במקרה הטוב המזכירות מבקשת מהם במקרה הגרוע המוסד מנסה להתחמק אבל הוא חייב חוקית גם עובדי מדינה זכאים אחרי שנה לקבל קרן השתלמות תוך כדי חיפוש מצאתי את הנתון הזה וזה ממש מדהים לכ- 150,000 עובדי הוראה החוסכים בקרנות ההשתלמות, הזכאים לצאת לשנת השתלמות בתום 6/7/8 שנות חיסכון, ולכ – 3500 עובדי הוראה מממשים את זכאותם ויוצאים לשנת השתלמות מידי שנה. זה אומר שרוב עובדי ההוראה שחוסכים בקרן למורים וגננות לא יוצאים לשנת שבתון וזה אומר שהם מפרישים בקופה לא רווחית ומורכבת להוצאת הכסף סתם כי הם לא עצרו רגע לחשוב חבל!!!