דילוג לתוכן

כמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות

כלכלת המשפחה
17 11 810 9
  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

    @איש-קיש תכנס לאתר של רשות המיסים ותראה לפי איזה הכנסות חישוב את המענק ותראה האם זה תואם למציאות או לא

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות
    ג"א מצטרף להסכמה
    בהקשר לזה
    אמרה ידועה אומרת
    כשעובדים מתחת לשולחן השולחן הוא הגבול
    וכשעובדים מעל השולחן השמיים הם הגבול...

  • לישון רגוע זה גם דבר שמוכנים לשלם עליו הרבה וד"ל...

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    מסכים עם כל מילה, ואפי' הכנתי מאמר ע"ז.
    יפורסם בימים הקרובים באחד הפלטפורמות.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    ייש"כ

    החלק הראשון:

    להשתחרר

    מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה.
    האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך?

    שלוימי היה עילוי – עוד מהגן.
    בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת:
    "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר.
    אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!"

    בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש.

    כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות.

    הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה.

    ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה.
    כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון.
    איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.

  • אני מסכימה עם זה לגמרי,
    ואם לא הייתי רוכשת את הדירה השניה (הראשונה ) שלי ב''ה עדיין הייתי שומרת על המענק עבודה שלי.
    אני כן חשובת שצריך לעשות את זה מאוד בזהירות.
    נניח זוג שמגיע אלי לבדיקת היתכנות של רכישת דירה להשקעה,
    אם הוא מפסיד הנחות ותמיכות:
    מענק עבודה, הנחה בארנונה בחלק מהמקומות, תמיכות קהילתיות-
    צריך לראות האם יש להם מהיכן לממן זאת.

    גם עוסק פטור-
    כדאי מאוד לפרוץ את התקרה,
    אבל חשוב לעשות את זה כשיש צפי הגדלת הכנסות מ 10 ל 15 או 20 אש''ח אחרת עלולים ליפול לבור כלכלי לא פשוט.

  • אני מזכיר לכולם שאין אפשרות לקנות דירה שלישית בלי לקנות לפני דירה שנייה.

  • אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר
    או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור]
    התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק
    אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    604 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @פורום אני מכירה אותם רק מהמאגר מידע החינמי הורחב שלהם. תודה על ההארה.
  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    568 צפיות
    nigunN
    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו: אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות. לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים. הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי). אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    758 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 11 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    חופש כלכליח
    יש שיקול הלכתי בבחירת החברה או שכולם בסוף בסדר?
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    224 צפיות
    ח
    מצרפת לכם עדכון שרלוונטי לכולם:) עליית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעצמאיים, שכירים ובעצם לכל המגזרים שבמשק עצמאים: עד הכנסה של 7,522 ש"ח 7.7% (במקום 5.97% בשנת 2024) מ-7,522 ש"ח ועד תקרה של 50,695 ש"ח 18% (במקום 17.83% בשנת 2024) עצמאי שאינו עונה להגדרה / בעל הכנסה פאסיבית: ​(לדוג' הכנסה מהשכרת חנות) עד הכנסה של 3,134 ש"ח - פטור מדמי ביטוח (כמו שנה קודמת) מהכנסה של 3,134 ש"ח עד הכנסה של 7,522 ש"ח - אחוז דמי ביטוח לאומי: 12% בשנת 2025 (לעומת 9.61% בשנת 2024) לא עובד: תשלום ביטוח לאומי חודשי 250 ש"ח (במקום 204 ש"ח) עובדים שכירים: ​עד הכנסה של 7,522 ש"ח אחוזי מעסיק: 4.51% (במקום 3.55%) אחוזי עובד: 4.27% (במקום 3.5%) הכנסה מ-7,522 ש"ח ועד 50,695 ש"ח אחוזי מעסיק: 7.6% (ללא שינוי) אחוזי עובד: 12.16% (במקום 12%) שינוי נוסף: ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח עומדת ע"ס 50,695 ש"ח (במקום 49,050 ש"ח בשנת 2024). מה המשמעות עבורכם? עלייה זו תתבטא בעלויות גבוהות יותר במקדמות החודשיות או בתלוש השכר החודשי. לכן חשוב לבצע התאמות בתזרים המזומנים ולהיערך לתשלומים מוגדלים. אני ממליצה לבצע בדיקה תקופתית של התשלומים לביטוח לאומי ולהיערך בהתאם. בברכה, [image: 1738276136045-logo-ccf5.png]