דילוג לתוכן

כמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות

כלכלת המשפחה
17 11 1.1k 9
  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

  • פעם ניסיתי לבנות טבלת אקסל לחישוב הנ"ל, אבל ירדתי מזה, נורא מסובך עבור עוד כמה גרושים, זה התגשמות דקדוקי עניות במלואם...

    תמיד כדאי להשאיר מרווח משחק עבור רבונו של עולם... (בפרט מענקי קורונה וחרבות ברזל וכו' כנזכר)

  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    מסכים לגמרי, ולו בשביל מנוחת הנפש לחשבן הכל...

  • הבעיה העיקרית והמשמעותית מאוד בתוכנית חישוב כזה, היא בעיקר התנהגותית כלכלית.

    נניח שמספר הסודי שלי הוא 7650 ש"ח בחודש, כדי ליהנות ממקסימום הטבות וכו',

    במידה ואני לא מודע לזה, ומרוויח 8200 ש"ח בחודש, אמשיך לנסות להגדיל הכנסות ל-9000 ש"ח ואז שוב לשבור את התקרה, עד 12,000 ש"ח ומעלה...

    אבל במידה ואני היטב מודע לזה, אנסה בכל מחיר לא לפרוץ ל-8200 ש"ח, וממילא גם לא אגיע במהשך ל-12,000 ש"ח,

    (או לחילופין לחכות לקפיצה ישירה מ-7650 אל 12,000, מה שבדרך כלל לא הילך הדברים...)

    כלומר, זה יוצר הגבלת הנכסות בצורה שקשה להשתחרר מזה !!

  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    מסכים איתך

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

    @איש-קיש תכנס לאתר של רשות המיסים ותראה לפי איזה הכנסות חישוב את המענק ותראה האם זה תואם למציאות או לא

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות
    ג"א מצטרף להסכמה
    בהקשר לזה
    אמרה ידועה אומרת
    כשעובדים מתחת לשולחן השולחן הוא הגבול
    וכשעובדים מעל השולחן השמיים הם הגבול...

  • לישון רגוע זה גם דבר שמוכנים לשלם עליו הרבה וד"ל...

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    מסכים עם כל מילה, ואפי' הכנתי מאמר ע"ז.
    יפורסם בימים הקרובים באחד הפלטפורמות.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    ייש"כ

    החלק הראשון:

    להשתחרר

    מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה.
    האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך?

    שלוימי היה עילוי – עוד מהגן.
    בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת:
    "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר.
    אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!"

    בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש.

    כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות.

    הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה.

    ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה.
    כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון.
    איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.

  • אני מסכימה עם זה לגמרי,
    ואם לא הייתי רוכשת את הדירה השניה (הראשונה ) שלי ב''ה עדיין הייתי שומרת על המענק עבודה שלי.
    אני כן חשובת שצריך לעשות את זה מאוד בזהירות.
    נניח זוג שמגיע אלי לבדיקת היתכנות של רכישת דירה להשקעה,
    אם הוא מפסיד הנחות ותמיכות:
    מענק עבודה, הנחה בארנונה בחלק מהמקומות, תמיכות קהילתיות-
    צריך לראות האם יש להם מהיכן לממן זאת.

    גם עוסק פטור-
    כדאי מאוד לפרוץ את התקרה,
    אבל חשוב לעשות את זה כשיש צפי הגדלת הכנסות מ 10 ל 15 או 20 אש''ח אחרת עלולים ליפול לבור כלכלי לא פשוט.

  • אני מזכיר לכולם שאין אפשרות לקנות דירה שלישית בלי לקנות לפני דירה שנייה.

  • אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר
    או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור]
    התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק
    אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    168 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    126 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    941 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    478 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • ה'כלום' הזה שמנהל לנו את החיים...

    כלכלת המשפחה 613
    4
    5 הצבעות
    4 פוסטים
    355 צפיות
    התותח זה אניה
    @מפתח_בינה אבל לפעמים צריך לפתוח את הראש להגדלת הכנסות ורק אז להתקדם אם הכסף בחיים קשה להתקדם בחיים עם סכום שבקושי מכסה את החודש