כמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות

[קל זכות]

אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

[shimon]

@קל-זכות
ג"א מצטרף להסכמה
בהקשר לזה
אמרה ידועה אומרת
כשעובדים מתחת לשולחן השולחן הוא הגבול
וכשעובדים מעל השולחן השמיים הם הגבול...

[מזומנים]

לישון רגוע זה גם דבר שמוכנים לשלם עליו הרבה וד"ל...

[פשוט יהודי]

@קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

[ה. שלמה]

@קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

מסכים עם כל מילה, ואפי' הכנתי מאמר ע"ז.
יפורסם בימים הקרובים באחד הפלטפורמות.

[קל זכות]

הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

הוא מרגיש גאון.

"אני מרוויח מכל הכיוונים!"

אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
"זה לא יעלה לי בזכאות?"

הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
ושתק.

ופתאום הבין:

ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

ופתאום – לא קרה כלום.

הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

המסר?
לא צריך לקפוץ בבת אחת.

לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

שלוימי?

שלוימי השתחרר.

הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

הוא בונה קומה נוספת.

ומתי אתה משתחרר?

וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

[ה. שלמה]

@קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

הוא מרגיש גאון.

"אני מרוויח מכל הכיוונים!"

אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
"זה לא יעלה לי בזכאות?"

הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
ושתק.

ופתאום הבין:

ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

ופתאום – לא קרה כלום.

הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

המסר?
לא צריך לקפוץ בבת אחת.

לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

שלוימי?

שלוימי השתחרר.

הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

הוא בונה קומה נוספת.

ומתי אתה משתחרר?

וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

ייש"כ

החלק הראשון:

להשתחרר

מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה.
האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך?

שלוימי היה עילוי – עוד מהגן.
בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת:
"אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר.
אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!"

בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש.

כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות.

הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה.

ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה.
כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון.
איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.

[מרים-הורביץ נכסים]

אני מסכימה עם זה לגמרי,
ואם לא הייתי רוכשת את הדירה השניה (הראשונה ) שלי ב''ה עדיין הייתי שומרת על המענק עבודה שלי.
אני כן חשובת שצריך לעשות את זה מאוד בזהירות.
נניח זוג שמגיע אלי לבדיקת היתכנות של רכישת דירה להשקעה,
אם הוא מפסיד הנחות ותמיכות:
מענק עבודה, הנחה בארנונה בחלק מהמקומות, תמיכות קהילתיות-
צריך לראות האם יש להם מהיכן לממן זאת.

גם עוסק פטור-
כדאי מאוד לפרוץ את התקרה,
אבל חשוב לעשות את זה כשיש צפי הגדלת הכנסות מ 10 ל 15 או 20 אש''ח אחרת עלולים ליפול לבור כלכלי לא פשוט.

[חופש כלכלי]

אני מזכיר לכולם שאין אפשרות לקנות דירה שלישית בלי לקנות לפני דירה שנייה.

[דוד ק]

אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר
או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור]
התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק
אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]