דילוג לתוכן

"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה"

כלכלת המשפחה
10 7 604 7
  • אני כותב כאן כדי להתייעץ איתכם בנושא של התנהלות חברות האוטובוסים. אני כל הזמן במקרים של איחורים משמעותיים, אוטובוסים שלא עצרו בתחנה למרות שהמתנתי, ואף נזקים שנגרמו לי כתוצאה מכך.

    אני מעוניין לדעת מהן האפשרויות החוקיות העומדות בפנינו כדי לפעול מול חברות אלו. האם ניתן לתבוע אותן בגין איחורים, שירות לקוי או נזקים שנגרמו? אשמח מאוד לשמוע אם למישהו מכם יש ניסיון אישי בתחום, עצות, או מידע רלוונטי על הליכים משפטיים אפשריים.

    כל מידע או הכוונה יתקבלו בברכה.

  • אני כותב כאן כדי להתייעץ איתכם בנושא של התנהלות חברות האוטובוסים. אני כל הזמן במקרים של איחורים משמעותיים, אוטובוסים שלא עצרו בתחנה למרות שהמתנתי, ואף נזקים שנגרמו לי כתוצאה מכך.

    אני מעוניין לדעת מהן האפשרויות החוקיות העומדות בפנינו כדי לפעול מול חברות אלו. האם ניתן לתבוע אותן בגין איחורים, שירות לקוי או נזקים שנגרמו? אשמח מאוד לשמוע אם למישהו מכם יש ניסיון אישי בתחום, עצות, או מידע רלוונטי על הליכים משפטיים אפשריים.

    כל מידע או הכוונה יתקבלו בברכה.

    @חופש-כלכלי
    הייתי לאחרונה בשטיבל של גור בערד, ושם היה בבית כנסת ניילוניות מסודרות עם טפסים לתלונות על האוטובוסים עם כל סוגי התלונות, וצריך רק למלא פרטים ולשלוח.
    בהוראות היה כתוב שאם הייתם עשרה נפשות בתחנה אל תכתבו היינו עשרה אנשים, אלא תשלחו טופס נפרד על כל מספר זהות...
    מהם יראו וכן יעשו!

  • קיבלתי הודעה על ארגון בשם קו ישיר שהקים פלטפורמה להגשת תלונות דרך קו טלפון (כי תכלס כשחוזרים הביתה והעצבים נרגעו בסוף לא מגישים תלונה)
    מצרף את ההודעה----

    גם לכם נמאס אוטובוסים שלא עוצרים?🚏
    גם אתם מייחלים לשיפור התחבורה הציבורית?🚍
    תמיד אתם מחליטים שהפעם תתלוננו אבל חוזרים הביתה
    אבל אין לכם אינטרנט זמין**( אשריכם👏)** /האתר של משרד התחבורה מסובך לכם?
    ----בשורה חשובה----
    מהיום ניתן להגיש תלונה על כל אחת מחברות התחב"צ גם מהטלפון הכשר!
    פשוט מתקשרים☎02-313-7999
    מקישים לפי ההוראות
    ולוקחים חלק בשיפור התחב"צ למען כולנו!!!
    (על כל תלונה שמקבל משרד התחבורה ומאומתת, החברה מחזירה למשרד את התשלום על הנסיעה שלקחה ממנו שלא כדין בנוסף נקנסת כפוף לחוזה עליו היא חתומה)
    ככל שיש יותר תלונות חברות התחבורה יאחרו/ידלגו פחות
    הדבר גם מקל גם על ארגונים לשיפור התחב"צ לפעול מול משרד התחבורה (ככה הנתונים מאומתים)
    שמרו עכשיו את המספר בספר טלפונים 02-313-7999
    והעבירו הודעה זו הלאה
    תודה!!!

  • ישראל קרויזר מקל זכות, הגר בערד, סיפר באחד מההרצאות, שבדו"ח מבקר המדינה מלפני כמה שנים הופיע, שבערד יש הכי הרבה תלונות על תחב"צ, ולא בגלל שזה המקום הכי כושל, אלא כי שם יש יהודי שלקח את העניין כפרויקט, והתלונן על כל בעיה ואיחור,
    והיום (לטענתו), אין שם כמעט תקלות, כי הסדרן יודע שאם יפספס אוטובוס, הוא יחטוף מלמעלה.

  • היוזמה הנ"ל נעשתה בהרבה מקומות
    כיום כבר לא צריך את כל היוזמות האלו,
    אפשר לפתוח פניה באמצעות נדרים פלוס.

    אני חושב שזה לא באמת פתרון, אולי זה מקדם קצת במקומות נקודתיים.
    אבל התחבורה הציבורית בישראל רקובה מהיסוד ודברים כאלו לא באמת יכולים לשנות.

    משרד התחבורה יכול לקנוס כמעט על כל תקלה בלי תלונות מהשטח.
    יש למשרד התחבורה את כל המידע ורק כשיש תלונות הוא קונס.
    ההתנהגות הזאת מראה שהמשרד חושב שאי אפשר לכפות את החברות לתת שירות נורמלי, ולכן החברות לא נקנסות על זה.
    אין ברירה וצריך לתת מקום לציבור להתלונן לכן יש את האפשרות להגיש תלונות,
    אבל באמת הבעיה ללא פתרון.

    לדעתי הסיבה שמשרד התחבורה לא ממהר לקנוס את החברות זה מסיבה פשוטה מאוד-
    בשביל שהחברות יוכלו לתת שירות מושלם הם צריכות להשקיע עוד הרבה מאוד משאבים,
    כיום ההשקעה הזאת לא משתלמת להם,
    מי שיצטרך לממן הוא משרד התחבורה והוא לא מעוניין או לא יכול, ולכן המצב כמו שהוא.

  • 1.משרד התחבורה זה דבר מאוד יעיל שבד"כ מטפל מיידית.
    2.גם ממשרד התחבורה במקרים מסוימים מזמן את המתלונן למסירת עדות ביחידת החקירות,
    אבל שם זה התנהלות של מדינת עולם שישית,אתה מגיע למקום ואין תורים מסודרים ואתה פשוט יכול להמתין כ -4 שעות ולא להיכנס כי...
    3.תביעה בבית משפט לתביעות קטנות גם מאוד מאוד יכול להועיל.(זה טוב אחרי מסה של כמה תלונות)

  • ישראל קרויזר מקל זכות, הגר בערד, סיפר באחד מההרצאות, שבדו"ח מבקר המדינה מלפני כמה שנים הופיע, שבערד יש הכי הרבה תלונות על תחב"צ, ולא בגלל שזה המקום הכי כושל, אלא כי שם יש יהודי שלקח את העניין כפרויקט, והתלונן על כל בעיה ואיחור,
    והיום (לטענתו), אין שם כמעט תקלות, כי הסדרן יודע שאם יפספס אוטובוס, הוא יחטוף מלמעלה.

    @הצל-אא לא הייתי אומר שהים אין תקלות בכלל
    אבל בפירוש זה צמצם משמעותית הרבה מאוד בעיות
    אגב, זה לא רק בתחבורה אלא בהרבה מאוד תחומים שאם הציבור היה פעיל יותר היינו מרוויחים

  • היוזמה הנ"ל נעשתה בהרבה מקומות
    כיום כבר לא צריך את כל היוזמות האלו,
    אפשר לפתוח פניה באמצעות נדרים פלוס.

    אני חושב שזה לא באמת פתרון, אולי זה מקדם קצת במקומות נקודתיים.
    אבל התחבורה הציבורית בישראל רקובה מהיסוד ודברים כאלו לא באמת יכולים לשנות.

    משרד התחבורה יכול לקנוס כמעט על כל תקלה בלי תלונות מהשטח.
    יש למשרד התחבורה את כל המידע ורק כשיש תלונות הוא קונס.
    ההתנהגות הזאת מראה שהמשרד חושב שאי אפשר לכפות את החברות לתת שירות נורמלי, ולכן החברות לא נקנסות על זה.
    אין ברירה וצריך לתת מקום לציבור להתלונן לכן יש את האפשרות להגיש תלונות,
    אבל באמת הבעיה ללא פתרון.

    לדעתי הסיבה שמשרד התחבורה לא ממהר לקנוס את החברות זה מסיבה פשוטה מאוד-
    בשביל שהחברות יוכלו לתת שירות מושלם הם צריכות להשקיע עוד הרבה מאוד משאבים,
    כיום ההשקעה הזאת לא משתלמת להם,
    מי שיצטרך לממן הוא משרד התחבורה והוא לא מעוניין או לא יכול, ולכן המצב כמו שהוא.

    כתב ב"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה":

    לדעתי הסיבה שמשרד התחבורה לא ממהר לקנוס את החברות זה מסיבה פשוטה מאוד-
    בשביל שהחברות יוכלו לתת שירות מושלם הם צריכות להשקיע עוד הרבה מאוד משאבים,
    כיום ההשקעה הזאת לא משתלמת להם,
    מי שיצטרך לממן הוא משרד התחבורה והוא לא מעוניין או לא יכול, ולכן המצב כמו שהוא.

    דיברתי עם מישהו שכנראה יודע מה קורה בתחום,
    הוא טען לי שמשרד התחבור קונס על פי המידע שבידיו על דילוגי קווים,
    הוא לא ידע לומר מה מוסיפה תלונה של נוסע,
    עוד הוא אמר שמשרד התחבורה מוותר בסופו של יום על חלק מהקנסות כי בלי זה החברות היו קורסות.

  • אם כבר מדברים על תח"צ,
    הייתי בבין הזמנים בצפת, התחבורה הפנימית שם הייתה מאוד נוחה, אבל כשרציתי לחזור למרכז, נסעתי לתחנה מרכזית ושם ראיתי משהו לא מוסבר בתכנון הנסיעות,
    לי-ם יצא כל רבע שעה 2 אוטובוסים, בלי שום גוזמה, תבדקו את זה, 1 יצא ישיר לי-ם, ואחד דרך מירון,
    ועל זה אני אומר כל הכבוד לנתיב אקספרס ולכל הנוגעים בדבר.
    מצד שני, לבני ברק, היה כל שעתיים עד שלוש כ- 4 אוטובוסים, ואז יש התנפלות המונית וכו' וכו',

    לא מצאתי עדיין אף אחד שיסביר לי את ההבדל בין ירושלים לבני ברק, ואם לא כל רבע שעה שתי אוטובוסים, אפשר לבני ברק אוטובוס כל חצי שעה,
    זה מאוד נצרך בביה"ז.

  • אם כבר מדברים על תח"צ,
    הייתי בבין הזמנים בצפת, התחבורה הפנימית שם הייתה מאוד נוחה, אבל כשרציתי לחזור למרכז, נסעתי לתחנה מרכזית ושם ראיתי משהו לא מוסבר בתכנון הנסיעות,
    לי-ם יצא כל רבע שעה 2 אוטובוסים, בלי שום גוזמה, תבדקו את זה, 1 יצא ישיר לי-ם, ואחד דרך מירון,
    ועל זה אני אומר כל הכבוד לנתיב אקספרס ולכל הנוגעים בדבר.
    מצד שני, לבני ברק, היה כל שעתיים עד שלוש כ- 4 אוטובוסים, ואז יש התנפלות המונית וכו' וכו',

    לא מצאתי עדיין אף אחד שיסביר לי את ההבדל בין ירושלים לבני ברק, ואם לא כל רבע שעה שתי אוטובוסים, אפשר לבני ברק אוטובוס כל חצי שעה,
    זה מאוד נצרך בביה"ז.

    @הצל-אא כתב ב"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה":

    אם כבר מדברים על תח"צ,
    הייתי בבין הזמנים בצפת, התחבורה הפנימית שם הייתה מאוד נוחה, אבל כשרציתי לחזור למרכז, נסעתי לתחנה מרכזית ושם ראיתי משהו לא מוסבר בתכנון הנסיעות,
    לי-ם יצא כל רבע שעה 2 אוטובוסים, בלי שום גוזמה, תבדקו את זה, 1 יצא ישיר לי-ם, ואחד דרך מירון,
    ועל זה אני אומר כל הכבוד לנתיב אקספרס ולכל הנוגעים בדבר.
    מצד שני, לבני ברק, היה כל שעתיים עד שלוש כ- 4 אוטובוסים, ואז יש התנפלות המונית וכו' וכו',

    לא מצאתי עדיין אף אחד שיסביר לי את ההבדל בין ירושלים לבני ברק, ואם לא כל רבע שעה שתי אוטובוסים, אפשר לבני ברק אוטובוס כל חצי שעה,
    זה מאוד נצרך בביה"ז.

    אני חושב שזה היה פיילוט שהתחיל בירושלים,
    זה שנה ראשונה שעושים כך.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    59 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    87 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @איש-קיש חה חה אהבתי... לפחות היית מצרף קישור....
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    283 צפיות
    מתעניין 1מ
    בטלפון אומרים כל חנות כמה אחוזי הנחה 0795806900 מצורף קובץ רשימת חנויות - מלכי רבנן.xlsx
  • 'חופש כלכלי'

    כלכלת המשפחה 613
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    244 צפיות
    טריידרט
    @משה-חיים כתב: אבל האמת היא שמי שנמצא עמוק יותר בתחום צבירת נכסים - מגיע גם ל-10% ויותר, כך שמדובר ביעד של 5-6 מיליון בלבד במחילה, באופן כללי, אתה מדבר לאחרונה בפוסטים ובוובינרים שלך כמו מישהו שעכשיו ׳׳גילה את אמריקה׳׳, נעשה כמה פליפים נגיע לחמש מליון ונקבל תשואה של 12% בשנה... עובדתית, החיים וההשקעות שם לא קלים, מאות אברכים ואלפי בעלי בתים מושקעים במולטי-פמילי ועושים פליפים, והרבה הרבה רחוקים מאוד מההבטחות המוגזמות שאתה ואחרים משמיעים, אני גם מכיר משקיעים מומחים שעזבו בשנים האחרונות את השוק הזה מחוסר כדאיות מול עיסוקים אחרים. יש שם פוטנציאל, אבל שוב, אני ממליץ לך להוריד את האש קצת ולחכות ולהבנונן במשך תקופה יותר ארוכה על השוק שם, ובעיקר לדבר עם משקיעים מנוסים, לא עם משווקים ולא עם סוחרים ולא עם משקיעים חדשים בתחום... בהצלחה רבה !
  • 2 הצבעות
    72 פוסטים
    4k צפיות
    קל זכותק
    @סתם-אחד said: @קל-זכות said: קנסות לא נראה לי ריביות והצמדה עקרונית יש, אבל נראה לי שאפשר להגיע להסדרים סתם-אחד said: אז תמיד כדאי לנסות לקבל מקסימום... זה לא נשמע הגיוני. המציאות שאנשים שנדרשו פתאום להשיב סכומים גבוהים מאוד שכבר השתמשו איתם ואין להם אותם, מתקשים מאוד להביא את הכסף גם אם הם מצליחים להגיע להסדר לגבי ריביות והצמדה ואפילו לגבי פריסת תשלומים. הרי קבלת הקצבה גורמת לאנשים לא אחת העלאת רמת חיים או הקטנת הכנסות וכאשר הם נדרשים להשיב את הכסף רטרו זו בעיה עצומה. https://kalzchot.com/כשחשבון-הבנק-לא-יודע-להתמודד-עם-השפע/