ריבית בנק ישראל וריבית הפריים
נדל"ן ומשכנתאות
89
פוסטים
17
כותבים
3.4k
צפיות
17
עוקבים
-
עוד התפרסם אתמול האינפלציה בארה"ב.
שהיא היתה גבוה מאוד (העליה הגדולה ביותר ב3 שנים האחרונות)
כעת רוב הערכות שהנגיד שם לא יוריד את הריבית גם לא בטווח הרחוק יותר ואף יש סיכוים להעלאה בהמשך.
כאמור בנק ישראל תמיד דואג לשמור על מאזן מסוים של הריבית בארץ ביחס לארה"ב לכן זה עוד סיבה דוקא שלא תרד לבסוף הריבית פה בארץ. -
בעוד שבועיים יש את החלטת הריבית.
מה התחזיות המעודכנות? האם כולם צופים הורדה או שההתחזקות המועטה בשקל משנה את התמונה? -
מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודשחשוב לזכור: הכסף הוא כלי לניצול מיטבי של הזמן.
לא כל חיסכון בכסף שווה את הפסד הזמן
וזמן אינו מנוצל הינו זמני, אולם ניצול הזמן הוא עולם ניצחי -
מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודש -
מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודש@חיסכון-לחתונה קשה להאמין על חצי אחוז
-
@חיסכון-לחתונה תודה על המידע, מה המקור?
-
הריבית בישראל צפויה לרדת
מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.הריבית צפויה לרדת
מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.
רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.
הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.
קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.
האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.
ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.
השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.
שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.
הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.
אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).
על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.
גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.
שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)
-
הריבית בישראל צפויה לרדת
מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.הריבית צפויה לרדת
מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.
רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.
הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.
קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.
האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.
ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.
השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.
שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.
הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.
אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).
על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.
גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.
שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)
-
@חיסכון-לחתונה
להערכתם ירידה של כמה ??
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}