דילוג לתוכן

אסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?

כלכלת המשפחה
4 4 401 5
  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔️

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔️

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

    @יצחק-שקל-דעת זה תלוי אם קונים דברים שנשמרים לאורך זמן ובמילא קונים אותם, לבין מוצרים שאם לא היה מבצע לא היו קונים
    לסוג הראשון זה שווה לקנות במבצעים, אבל אם יודעים שיקנו דברים שלא היו קונים בלי המבצע כבר לא הרווחנו כלום ורק שילמנו יותר

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?:

    כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט,
    אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים.

    מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    177 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    160 צפיות
    ש
    אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    349 צפיות
    ה
    @יאיר-אלדרק לא נראה לי שיש התכוונתי אם תלווה רק 50 או 60 אחוז.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    528 צפיות
    אה אההא
    הנה מדריך קצר לשימוש באתר מדריך שליטי.pdf אם משהו לא ברור יש אפשרות להשאיר הודאות בכתובת הראשי 1.13156.co
  • 6 הצבעות
    8 פוסטים
    574 צפיות
    ביזנייעסב
    @אשא-עיני בעיקרון קנייה באינטרנט (אלי אקספרס טמו וכדו') יכולה לחשוף פרטים (מהסיבה הזו ממליצים להשתמש בפייפאל) יתכן שישנם דרכים נוספות שגלויות ליודעי ח"ן...