דילוג לתוכן

סליחות ותשובה כלכלית

כלכלת המשפחה
1 1 91 1
  • אני מגיע לדרשה בבית כנסת קודם
    סליחות, יושב ליד חבר טוב, אנחנו מדברים
    על דא ועל הא, תוך כדי דיבור הוא אומר לי,
    ממש התלבטתי אם בכלל לבא לדרשה,
    עדיף לבא ישר לסליחות ולוותר על שלב
    הדרשה שגורם לי מועקה.
    שאלתי אותו: מה מעיק עליך?
    בתגובה לשאלה הוא אומר לי, בטוח לי
    שהדרשה של הרב תביא אותי למקום של
    אשמה וצורך בשינוי קיצוני שאין בכוחי
    לעשות אותו, אני לא יכול להשתנות כאן
    ועכשיו, לקבל קבלות על ידי חשבון נפש
    נוקב מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום
    אחד.
    אמרתי לו, אתה חייב לתת צ'אנס, לך תדע,
    הפעם אתה יכול להיות מופתע ובענק.
    הרב התחיל את הדרשה:
    תדעו לכם כל אחד ואחד הוא כאן יקר
    שביקרים, יש כאן הזדמנות פז שה' יתברך
    נותן לנו פעם בשנה לשוב אליו ולחשב
    מסלול מחדש ולבנות לעצמנו דרך סלולה,
    אנחנו עומדים לפני יום גורלי, ובטוח לי שכל
    אחד מכם איפה שהוא נמצא יכול לשוב
    ולהתקדם מתוך מקום אמיתי של דרכי
    התשובה:
    • וידוי
    • חרטה
    • עזיבת החטא
    • קבלה לעתיד
    בזה הרב סיים את דבריו.

    אך לאחר סליחות אני המשכתי מתוך
    סקרנות ושאלתי את חבר שלי,
    נו..... איך היתה הדרשה?
    חברי אומר לי:
    בהתחלה הייתי מהוסס ומכווץ ותוך דקות
    התחלתי להיות יותר נינוח ורגוע.
    אני פשוט בן אדם אחר קיבלתי חיים
    במתנה.

    במעבר חד מההתרוממות הרוחנית עברתי
    איתו לעולם הכלכלה והחלטתי שאני מעניק
    לו מתנה נוספת.
    שאלתי אותו: איך המצב הכלכלי שלך
    מתנהל בבית ?
    הוא פשוט התחיל לשפוך, אין לך מושג
    כמה חובות יש לי, אני חייב לגמור את
    החודש, אך אני נמצא כל הזמן במקום של
    אשמה, אין בכוחי לעשות שינוי קיצוני, אני
    לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, אני לא יכול
    לשנות התנהלות מתוך מקום שהכל חייב
    להיפסק ביום אחד.
    אמרתי לו:
    תדע לך יש לך כאן הזדמנות פז שה' יתברך
    נותן לך לשוב למצב כלכלי תקין ולחשב
    מסלול מחדש, זה נכון - אתה צריך לקחת
    אחריות אך בטוח לי שאיפה שאתה נמצא
    תוכל להתקדם מתוך מקום אמיתי כמו
    בדרכי התשובה
    • וידוי - מודעות כלכלית, תדע איפה
    אתה עומד בפן הכלכלי בבית.
    • חרטה – תתחרט ותכאב על כך
    שהגעת למצב כלכלי כזה אך תהיה
    נטול אשמה.
    • עזיבת החטא – תחליט החלטה
    אמיתית אני עוזב את ההתנהלות
    השגויה.
    • קבלה לעתיד – תקבל קבלות
    אמיתיות ותבנה לעצמך דרך
    סלולה למצב כלכלי תקין.

    איך אתם חושבים לשוב, ולחשב מסלול
    מחדש בהתנהלות הכלכלית שלכם?

    גמר חתימה טובה !!

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    86 צפיות
    א
    אשמח לשמוע מאנשים נוספים אם יש להם מה לומר.
  • 13 הצבעות
    8 פוסטים
    305 צפיות
    ה
    @פלוס בדיוק בשביל זה נועד מסגרת אשראי
  • 7 הצבעות
    25 פוסטים
    504 צפיות
    שמיל שמילש
    @שמח-לעזור כמעט כל אדם באימון יכול להגדיר לעצמו את המטרות בצורה מדויקת יותר, לקבל כלים נכונים איך לפעול, להסיר חסמים שמונעים ממנו [צריך לזכור שהמציאות הפיננסית של ימינו מורכבת מאוד בעיקר מבחינה התנהלותית] להגיע ליעדים גבוהים יותר משחשב. בסופו של דבר השכל לא גדל על העצים יש אנשים עם הבנה פיננסית רחבה יותר מאדם רגיל [גם אם זה תחום שמענין אותו] ולכן לדעתי הקטנה יש מה לשפר. האם אתה המיינסטרים של הקורס? ככל הנראה התשובה היא לא, אך האם יש לך מה לשפר, גם אני שלא הלכתי לשם [עדיין] מאמין שיש מה לשפר ולקדם.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    435 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    173 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028