דילוג לתוכן

קרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים

מסחר עצמאי
5 2 294 2
  • בני זוג שאחד אמריקאי ואחד לא, על שם מי לפתוח חשבון השקעות?

    אז ככה:
    • אם לבן זוג הלא אמריקאי אין מספר ITIN, אידיאלית לפתוח חשבון על שמו ולהשקיע בקרנות ישראליות או איריות, שאינם מחלקות דיבידנדים וכך לא צריך לשלם עליהם מס, וכן המיסוי עליהם (לפחות בחלקם) הוא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן, וכמו כן חוסכים את העלות של ההמרה כיון שניתן לקנותם בשקלים.
    אבל, אם האמריקאי יורש הוא בבעיה – צריך למכור מיד בשנת הפטירה ולעבור לקרנות אמריקאיות, מה שמהווה אירוע מס בישראל.
    • אם לבן הזוג הלא אמריקאי יש מספר ITIN, בכל מקרה אי אפשר לקנות קרנות ישראליות או איריות, מחמת מס PFIC.
    • לפתוח חשבון על שם הבן זוג האמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; אין מס עיזבון עד 11.4 מליון דולר, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא יורש תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, ובמצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). יש חובת הגשת FBAR.
    • לפתוח חשבון על שם הבן זוג הלא אמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; בעת פטירתו אין בעיה כי האמריקאי יורש הכל וממשיך להחזיק, וכשהיורש הוא בן זוג וגם אמריקאי אין מס עיזבון, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא נותר עם תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, וגם במצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). אין חובת הגשת FBAR.
    • ישנם 3 חסרונות מרכזיים בקרנות האמריקאיות; 1. גם לאחר הפסקת קבלת החזר מס על הילדים מארה"ב, עדיין יהיה צורך לדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב, מה שמצריך שירות של רו"ח אמריקאי. 2. ישנה עלות המרה משקלים לדולרים לפני הקנייה ולאחר המכירה (מרווח המרה), וכן העמלה על הקנייה/מכירה עצמה יקרה יותר. 3. חסרון נוסף הוא בצורת המיסוי בארץ בשעת המשיכה, שהמס רווח הון על קרנות הנקובות בדולר הוא נומינלי בניכוי הרווח משער השקל דולר בלבד ולא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן כמו בקרנות ישראליות או איריות (לפחות בחלקם).
    לכן משעה שאין לבן זוג הלא אמריקאי מספר ITIN יש לשקול אם להעדיף קרנות לא אמריקאיות ולהסתכן בבעיה אם האמריקאי יירש, או לקנות קרנות אמריקאיות ולדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב.
    • היתרון של קרנות אמריקאיות הוא דמי הניהול הזולים בצורה ניכרת; לדוגמא קרן VT של חברת וונגארד האמריקאית על מדד כלל עולמי נקנית בדמי ניהול של 0.06% בלבד לעומת 0.15%-0.20% בקרנות האיריות והישראליות, קרן VOO של וונגארד על הסנופי 0.03% בלבד וקרן SPLG של חברת שוואב 0.02% בלבד לעומת 0.07%-0.12% בקרנות האיריות והישראליות, ומדד QQQM של אינווסקו על נאסד"ק 100 0.15% לעומת 0.25%-0.33% בקרנות האיריות והישראליות.

    השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים (לקניית קרנות אמריקאיות בלבד):

    אינטראקטיב ברוקרס –
    מעלות:

    1. עמלות המרה זולות בפער משמעותי - 0.002%, מינימום 2$.
    2. עמלות קנייה ומכירה זולות בפער משמעותי - 0.005%, מינימום 1$.
    3. ללא דמי ניהול חודשיים.
    4. אין מינימום לפתיחת חשבון.
    5. אפשרות למינוף זול.
    6. ניתן למכור בשכבות (יעילות מס).
      חסרונות:
    7. אין ניכוי מס במקור לא לארה"ב (לאזרחים אמריקאים) ולא לישראל, וצריך להגיש באופן עצמאי דו"ח שנתי הן לארה"ב והן לישראל, ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על דיבידנדים לארה"ב ועל רווח הון לישראל. (בנוגע לדו"ח לארה"ב זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים).
    8. אין שירות לקוחות בעברית.
    9. נדרש אימות SMS בפתיחת החשבון ובכל כניסה לחשבון, ולפעמים גם אפליקציה.

    אינטראקטיב ישראל (מדוייק יותר לקרוא לה אינטראקטיב קפריסין)
    מעלות:

    1. עמלות המרה זולות בפער משמעותי - 0.002%, מינימום 10 ש"ח, לפי שער רציף. (הטבת קישור שיווקי, במקום 75 ש"ח מינימום).
      המרה בהוראת קבע - ללא עמלה כלל.
    2. עמלות קניה ומכירה זולות יחסית לבתי השקעות ישראלים - סנט למניה, מינימום 2.5$.
    3. ללא דמי ניהול חודשיים.
    4. אין מינימום לפתיחת חשבון.
    5. אפשרות למינוף זול.
    6. ניתן למכור בשכבות (יעילות מס).
    7. יש אפשרות להגדיר הוראת קבע לרכישה אוטומטית של מניות או קרנות סל.
    8. יש אפשרות לניכוי מס במקור לישראל על רווחי הון (ע"י חברה חיצונית).
    9. שירות לקוחות בעברית.
    10. החזר עמלות עד 50$ למפקידי הפקדה ראשונית בסך 3,000 $ ומעלה, מוגבל למימוש עד 3 חודשים מיום פתיחת החשבון בלבד (הטבת קישור שיווקי).
      חסרונות:
    11. נדרש SMS לפתיחת החשבון, וכן נדרש אימות SMS או אפליקציה בכל כניסה לחשבון - אך לזה יש אפשרות לבקש ולקבל מהם כל 21 יום רשימה של קודים עבור הכניסה.
    12. חוסר אמינות ובטיחות, ללא פיקוח של רשות שוק ההון וללא רגולטור אמיתי מלבד קפריסין, אין אפשרות לתבוע אותם בקלות. (עברו לקפריסין בשביל זה, במקור הם היו חברה ישראלית).
    13. אין ניכוי מס במקור לארה"ב (לאזרחים אמריקאים) וצריך להגיש באופן עצמאי דו"ח שנתי ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על דיבידנדים לארה"ב. חסרון זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים.

    מיטב / IBI (שאר בתי ההשקעות בישראל לא פותחים חשבון לבעלי זיקה לארה"ב) -
    יתרונות:

    1. עמלות המרה - 0.6%-0.7%.
    2. עמלות קניה ומכירה - סנט למניה, מינימום 5-7.5$.
    3. ניכוי מס במקור.
    4. אין צורך בSMS או אפליקציה כלל.
    5. אמינות ובטיחות, תחת פיקוח ורגולציה של רשות שוק ההון הישראלית.
    6. שירות לקוחות בעברית.
    7. 250 ש"ח מתנה (הטבת קישור שיווקי).
      חסרונות:
    8. מינימום לפתיחת חשבון 10,000/15,000 ש"ח (לפעמים גם 5,000 במיטב ע"י קישור שיווקי).
    9. דמי ניהול חודשיים 15 ש"ח (בIBI יש קיזוז עמלות קניה ומכירה), פטור לשנתיים ראשונות (הטבת קישור שיווקי).
    10. צריך להגיש דו"ח שנתי לארה"ב ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על הדיבידנדים - שעליהם ארה"ב קודמת לקבלת המס מישראל, ואז להגיש בקשה להחזר מס בארץ אם שולם על הדיבידנדים לארה"ב. (בנוגע לדו"ח לארה"ב זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים).
    11. אין אפשרות למכור בשכבות אלא רק בצורת FIFO - מה שנכנס ראשון נמכר ראשון.
    12. אין אפשרות לקנייה בהוראת קבע.
  • מונטיפיורימ מונטיפיורי התייחס לנושא זה ב
  • השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים (לקניית קרנות אמריקאיות בלבד):

    אינטראקטיב ברוקרס –
    מעלות:

    1. עמלות המרה זולות בפער משמעותי - 0.002%, מינימום 2$.
    2. עמלות קנייה ומכירה זולות בפער משמעותי - 0.005%, מינימום 1$.
    3. ללא דמי ניהול חודשיים.
    4. אין מינימום לפתיחת חשבון.
    5. אפשרות למינוף זול.
    6. ניתן למכור בשכבות (יעילות מס).
      חסרונות:
    7. אין ניכוי מס במקור לא לארה"ב (לאזרחים אמריקאים) ולא לישראל, וצריך להגיש באופן עצמאי דו"ח שנתי הן לארה"ב והן לישראל, ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על דיבידנדים לארה"ב ועל רווח הון לישראל. (בנוגע לדו"ח לארה"ב זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים).
    8. אין שירות לקוחות בעברית.
    9. נדרש אימות SMS בפתיחת החשבון ובכל כניסה לחשבון, ולפעמים גם אפליקציה.

    אינטראקטיב ישראל (מדוייק יותר לקרוא לה אינטראקטיב קפריסין)
    מעלות:

    1. עמלות המרה זולות בפער משמעותי - 0.002%, מינימום 10 ש"ח, לפי שער רציף. (הטבת קישור שיווקי, במקום 75 ש"ח מינימום).
      המרה בהוראת קבע - ללא עמלה כלל.
    2. עמלות קניה ומכירה זולות יחסית לבתי השקעות ישראלים - סנט למניה, מינימום 2.5$.
    3. ללא דמי ניהול חודשיים.
    4. אין מינימום לפתיחת חשבון.
    5. אפשרות למינוף זול.
    6. ניתן למכור בשכבות (יעילות מס).
    7. יש אפשרות להגדיר הוראת קבע לרכישה אוטומטית של מניות או קרנות סל.
    8. יש אפשרות לניכוי מס במקור לישראל על רווחי הון (ע"י חברה חיצונית).
    9. שירות לקוחות בעברית.
    10. החזר עמלות עד 50$ למפקידי הפקדה ראשונית בסך 3,000 $ ומעלה, מוגבל למימוש עד 3 חודשים מיום פתיחת החשבון בלבד (הטבת קישור שיווקי).
      חסרונות:
    11. נדרש SMS לפתיחת החשבון, וכן נדרש אימות SMS או אפליקציה בכל כניסה לחשבון - אך לזה יש אפשרות לבקש ולקבל מהם כל 21 יום רשימה של קודים עבור הכניסה.
    12. חוסר אמינות ובטיחות, ללא פיקוח של רשות שוק ההון וללא רגולטור אמיתי מלבד קפריסין, אין אפשרות לתבוע אותם בקלות. (עברו לקפריסין בשביל זה, במקור הם היו חברה ישראלית).
    13. אין ניכוי מס במקור לארה"ב (לאזרחים אמריקאים) וצריך להגיש באופן עצמאי דו"ח שנתי ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על דיבידנדים לארה"ב. חסרון זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים.

    מיטב / IBI (שאר בתי ההשקעות בישראל לא פותחים חשבון לבעלי זיקה לארה"ב) -
    יתרונות:

    1. עמלות המרה - 0.6%-0.7%.
    2. עמלות קניה ומכירה - סנט למניה, מינימום 5-7.5$.
    3. ניכוי מס במקור.
    4. אין צורך בSMS או אפליקציה כלל.
    5. אמינות ובטיחות, תחת פיקוח ורגולציה של רשות שוק ההון הישראלית.
    6. שירות לקוחות בעברית.
    7. 250 ש"ח מתנה (הטבת קישור שיווקי).
      חסרונות:
    8. מינימום לפתיחת חשבון 10,000/15,000 ש"ח (לפעמים גם 5,000 במיטב ע"י קישור שיווקי).
    9. דמי ניהול חודשיים 15 ש"ח (בIBI יש קיזוז עמלות קניה ומכירה), פטור לשנתיים ראשונות (הטבת קישור שיווקי).
    10. צריך להגיש דו"ח שנתי לארה"ב ולשלם במידת הצורך (תלוי במדרגות המס) על הדיבידנדים - שעליהם ארה"ב קודמת לקבלת המס מישראל, ואז להגיש בקשה להחזר מס בארץ אם שולם על הדיבידנדים לארה"ב. (בנוגע לדו"ח לארה"ב זה לא נוגע למי שבכל מקרה מגיש דו"ח שנתי לארה"ב כדי לקבל החזר מס על ילדים).
    11. אין אפשרות למכור בשכבות אלא רק בצורת FIFO - מה שנכנס ראשון נמכר ראשון.
    12. אין אפשרות לקנייה בהוראת קבע.

    @סייעתא-דשמיא כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    יש אפשרות להגדיר הוראת קבע לרכישה אוטומטית של מניות או קרנות סל.

    באינרקטיב הרגיל אין אפשרות כזאת?

  • @סייעתא-דשמיא כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    יש אפשרות להגדיר הוראת קבע לרכישה אוטומטית של מניות או קרנות סל.

    באינרקטיב הרגיל אין אפשרות כזאת?

  • @סייעתא-דשמיא כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    אפשרות למינוף זול.

    מה אתה מתכוון, אתה יכול לפרט יותר?

    בנוסף לאינטרקטיב יש ביטוח עד סכום מסויים בחשבון מממשלת ארה"ב, כדאי להוסיף את זה ליתרונות.

  • @סייעתא-דשמיא כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    אפשרות למינוף זול.

    מה אתה מתכוון, אתה יכול לפרט יותר?

    בנוסף לאינטרקטיב יש ביטוח עד סכום מסויים בחשבון מממשלת ארה"ב, כדאי להוסיף את זה ליתרונות.

    @שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    מה אתה מתכוון, אתה יכול לפרט יותר?

    תראה כאן.

    @שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים:

    בנוסף לאינטרקטיב יש ביטוח עד סכום מסויים בחשבון מממשלת ארה"ב, כדאי להוסיף את זה ליתרונות.

    נכון.
    יש לציין שבנוגע לאינטראקטיב ישראל זה לא עוזר, כי הביטוח הוא רק על מעילה וכדו' באינטראקטיב בארה"ב, ולא מכסה מעילה או משהו שיקרה במתווך הישראלי/קפריסאי. המתווך הזה לא מוכר ע"י אינטראקטיב ארה"ב, להבנתי הם פועלים תחת השם שלך בחשבון.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    42 צפיות
    Y
    אף אחד לא יודע
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    178 צפיות
    ב
    אני סוחר בפסגות ובאלטשולר אני נהנה יותר מאלטשולר יש מעלות וחסרונות בכל אחד מהם א. עמלות קניה ומכירה ב. מרווח המרה למט"ח ג. מי שסוחר אקטיבי בפסגות יש ספר פקודות ג.נ בשניהם יש לי קישור ואם תחליט להצטרף לאלטשולר אשמח שתעשה זאת דרכי בחתימה
  • 0 הצבעות
    167 פוסטים
    5k צפיות
    משה צבימ
    אני רואה שכבר הרבה זמן לא היו כאן תגובות אבל יש נקודה שלא שמתי לב שמישהו ציין (לא עברתי ממש על כל ההתכתבות) מינוף זה בעצם רמת חשיפה וקרנות לא ממונפות זה אומר רמת חשיפה של 100 % ישנם לכאורה 4 נקודות בקרנות ממונפות שחיקת תנודתיות 2.דמי ניהול 3.דמי מימון 4.סיכון מחיקה ברצוני לדבר על נקודה 1 שחיקת תנודתיות זה מצב שבו מדד הבסיס תנודתי ובמצב כזה ככל שרמת המינוף עולה כך הירידה חדה יותר אבל וכאן הנקודה הדרמטית שחיקת תנודתיות הוא מושג מתמטי שלא קשור כלל למינוף אלא ככל שרמת "החשיפה" גבוהה יותר כך רמת השחיקה גבוהה יותר ומושג זה מתחיל מרמת חשיפה שמעל 0 ואין שום הבדל בין חשיפה של 50% או 100% או 200% ככל שהחשיפה עולה כך הירידות בשוק תנודתי חזקות יותר ולהיפך בשוק תנודתי בו מדד בסיס נשאר באותה רמה אזי רמת חשיפה של מתחת ל 100% יניבו רווח לדוגמא המדד ירד ב 20% ואז עלה ב 25% המדד נשאר על אותו מחיר ואילו רמת חשיפה של נניח 50 % הייתה מניבה רווח של מעל 1% מה שדוגמא זו מראה שרמת חשיפה של 100% היא שרירותית לחלוטין!!! הנושא לא צריך להיות כן מינוף או לא מינוף כי זו טעות מתמטית הנושא היחיד צריך להיות כמה חשיפה כאן צריך לשקלל את רמת העלייה הצפויה ואת סטיית התקן הצפויה (שזה רמת התנודתיות) כמובן אין דרך לדעת מה יהיה בעתיד אבל עניין זה נכון גם לגבי העלייה הצפויה ובאם אתם מאמינים בעלייה צפויה פחות או יותר כמו בעבר כך גם התנודתיות צפויה פחות או יותר כמו בעבר (ניתן גם לקחת קצת מרווח באם התנודתיות בעתיד תגבר) נושא זה כמעט לא מדובר אך נבדק מחקרית והוא פשוט מאוד מחקרים על בסיס נתוני עבר הוכיחו שרמת החשיפה הרצויה היא בין 200% ל 300% על ה S&P ומדובר על חשיפה יומית שסובלת בהרבה משחיקת התנודתיות חשיפה חודשית(כמו הקרנות הישראליות) רצויה היא אף יותר מזה במצב כזה התשואה היסטורית הייתה קרוב לרמת המינוף כלומר קרוב לפי שתיים תשואה שנתית מורכבת, נסו רק לחשב את הריבית דריבית המסקנה מכל האמור היא לא קנו קרנות ממונפות אלא א קריאה להקים קרנות ממונפות עם רמות חשיפה מגוונות יותר (כמו פי 1.5 או 0.5 או סביב מספר הזהב שכאמור קל יחסית לחשב אותו) ב קריאה להקים קרנות ממונפות עם הכשר גלאט הון וכן על יותר מדדים ג נסו לחשב את רמת החשיפה המומלצת וייתכן שגם אם אין קרנות עם רמת חשיפה רצויה ניתן לאזן מחדש לדוגמא רמת חשיפה של 1.5 לקנות קרן ממונפת פי 3 ב 25% מהכסף וב75% קרן לא ממונפת ולאזן כל חודש מחדש כמובן שינם עמלות מכירה קניה ובעיקר מס אבל גם את זה צריך להכניס לחישוב ואני חושב שלמרות זאת רמת החשיפה המנצחת היא עדיין מעל 1 ישנה נקודה נוספת חשובה מאוד מדברים פה רבות עליה והיא הפסיכולוגיה או סיבולת התנודתיות שיש בקרנות ממונפות תשובתי לטיעון זה היא , אמת אבל גם כאן רמת חשיפה של 100 הוא שרירותי לחלוטין, אלא כמו שכתבתי ככל שרמת החשיפה עולה כך התנודתיות גוברת (וממילא גם השחיקה) וגם כאן כל אחד צריך לחשב את סיבולת התנודתיות שלו (אין איך לחשב) יש כאלו שגם 100% קשה להם ויש כאלו שגם 50% ומאידך יש כאלו שיכולים לעמוד ב 200% בקיצור גם כאן אין הבדל מהותי בין ממונפת ללא ממונפת זה פועל יוצא של רמת חשיפה והנידון מתחיל מ 0 עד בלי גבול לסיום: כל האמור פה הוא בעיקר ברמה התיאורטית כיוון שאין קרנות עם רמות חשיפה מגוונות ומכיוון שאינני יועץ פיננסי לא התייחסתי כלל לנושא הריבית שהיא חשובה מאוד (לצורך השגת מינוף משולם ריבית) אשמח לתגובות בעניין זה אין באמור משום המלצה לשום פעולה שהיא והאמור איננו ייעוץ פיננסי מצ"ב מאמר על מחקר בעניין https://www.advisorperspectives.com/articles/2015/04/21/should-leveraged-etfs-be-held-for-long-horizons
  • 4 הצבעות
    4 פוסטים
    660 צפיות
    שמיל שמילש
    משהו מנפלאות הAI [image: 1770294405672-efe03dfa-1293-43ad-abea-b52c43afadbc-unnamed-1.png]
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    274 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.