דילוג לתוכן

חריש: ירידות מחירים למרות ההתחרדות

הועבר נדל"ן
31 13 1.2k 8
  • למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון
    כל מקום שחרדים מגיעים לשם המחירים מזנקים, בחריש יש תופעה מעניינת שלמרות שהעיר מתחרדת המחירים לא עולים וגם יורדים.
    Screenshot from 2024-12-04 18-04-08.png

  • למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון
    כל מקום שחרדים מגיעים לשם המחירים מזנקים, בחריש יש תופעה מעניינת שלמרות שהעיר מתחרדת המחירים לא עולים וגם יורדים.
    Screenshot from 2024-12-04 18-04-08.png

    @סתם-אחד למה אתה חושב שהעיר מתחרדת?

  • אפשר לראות את המגמה לפי נתוני ההצבעה ב https://data.gov.il/dataset/votes-knesset
    ותוסיף לכך שיש גם קנאים שלא מצביעים.

  • אפשר לראות את המגמה לפי נתוני ההצבעה ב https://data.gov.il/dataset/votes-knesset
    ותוסיף לכך שיש גם קנאים שלא מצביעים.

    @סתם-אחד ffb9fc82-040e-4d51-b9f1-4dc417cdbb38-image.png

    זה לא נקרא מתחרד
    ויש שם 17 קנאים שלא הצביעו

  • אפשר לראות את המגמה לפי נתוני ההצבעה ב https://data.gov.il/dataset/votes-knesset
    ותוסיף לכך שיש גם קנאים שלא מצביעים.

    @סתם-אחד כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אפשר לראות את המגמה לפי נתוני ההצבעה ב https://data.gov.il/dataset/votes-knesset
    ותוסיף לכך שיש גם קנאים שלא מצביעים.

    לפני שאכתוב את מה שאכתוב חשוב לי לציין שאני מחבב במיוחד את העיר חריש, ביקרתי בה מספר פעמים, ויש לי הרבה חברים שגרים בה.

    מתחרדת היא לא, המצב שם סטטי כבר כמה שנים, עיר חילונית, עם קהילה חרדית שיש בה, הלוואי שישתנה, אבל לתלות על בסיס זה ירידות ביד 2, זה קצת יותר מידי

  • @סתם-אחד ffb9fc82-040e-4d51-b9f1-4dc417cdbb38-image.png

    זה לא נקרא מתחרד
    ויש שם 17 קנאים שלא הצביעו

    @רואה-את-הנולד צילום מסך אחד לא מוכיח על טעות בדברי פותח האשכול.
    תביא צילומים של מגמה מכמה בחירות ותראה על שינוי לכאן או לכאן.
    מהיכרות יש הרבה חרדים שבאים אבל בהתאמה גם חילונים

  • ברור שא"א להגדיר את המצב בעיר כ"מתחרד".
    מאידך חלק גדול מהחילונים האנטי - עזבו את העיר, בטח את איזור "בצוותא".

    בכל אופן, היא אולי העיר הכי מגוונת בארץ, ולדעתי היא עיר מסורתית-דתית יותר מאשר חילונית.

    לגופו של עניין, ברור שהמחירים בעיר זולים יותר מהמחיר האמיתי שלהם, ביחס לסגנון הבנייה, למיקום העיר ועוד.

  • @סתם-אחד ffb9fc82-040e-4d51-b9f1-4dc417cdbb38-image.png

    זה לא נקרא מתחרד
    ויש שם 17 קנאים שלא הצביעו

    @רואה-את-הנולד כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    זה לא נקרא מתחרד
    ויש שם 17 קנאים שלא הצביעו

    מה ההגדרה של מתחרד?

    בבחירות לרשות המקומית ב 2018 ג קיבלה 0,
    ב2024 דגל לבד קיבלה 614 😏 .
    מקור https://mabat-pnim.moin.gov.il/results/DocumentSearch/4/2

  • עוד משהו מעניין
    בפועל הדירות נמכרות ביותר זול ממה שמפורסם ביד 2,
    ויש שם גם עסקאות בטאבו משותף.
    Screenshot from 2024-12-09 13-37-38.png

  • עוד משהו מעניין
    בפועל הדירות נמכרות ביותר זול ממה שמפורסם ביד 2,
    ויש שם גם עסקאות בטאבו משותף.
    Screenshot from 2024-12-09 13-37-38.png

    @סתם-אחד כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    ויש שם גם עסקאות בטאבו משותף.

    העיריה נותנת יד לחלוקת דירות?
    או שזה עסקאות משקיעים?

  • @סתם-אחד כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    ויש שם גם עסקאות בטאבו משותף.

    העיריה נותנת יד לחלוקת דירות?
    או שזה עסקאות משקיעים?

  • טאבו משותף? איפה זה קיים באיזה איזור בעיר?

  • אם אפשר בבקשה עוד פרטים על חריש - השכונות והקהילות השונות

  • אם אפשר בבקשה עוד פרטים על חריש - השכונות והקהילות השונות

    @צרכי-רבים כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם אפשר בבקשה עוד פרטים על חריש - השכונות והקהילות השונות

    בבקשה, יש קובץ בדרייב עם כל המידע והעדכונים
    חדשות ועדכונים שוטפים ♦ לוח דירות ♦ מידע מקיף ונרחב על העיר והקהילות ההצטרפות לצפיה בלוח, במייל ועדת הדיור: v330440@gmail.com או במייל בונייך b67678910@gmail.com

    ניתן ומצווה לשתף לוח זה עם אחרים 👈 שימו לב! בלוח זה מושקעים עמל וטרחה והצפיה בו אינה מיועדת בשופו"א למתעניינים לשם מטרות מסחר או השקעה! העובר על כך, עובר בגזל גמור!!!

    העיר והציבור החרדי:
    תושבים: חריש מונה כ- 40,000 תושבים.
    אופי האוכלוסייה: רוב האוכלוסייה בעיר נמנית על המגזר דתי – חרדי. גם בציבור הכללי, רוב התושבים הינם מסורתיים. דבר המתבטא גם בתוצאות הבחירות לכנסת כאשר קרוב ל75% מתושבי העיר הצביעו למפלגות חרדיות - דתיות - מסורתיות.
    חשוב לציין, כי בניגוד לערים מעורבות בהם מתקיימים חילולי שבת רבים, ועסקים רבים פתוחים בשבת. בחריש כל החנויות סגורות בשבת (למעט חנות אחת) וניכרת אווירה שבתית גם ברחובות עקב חילולי השבת המעטים יחסית.

    הציבור החרדי: תוך 3 שנים בלבד הפכה חריש לאחד הריכוזים החרדיים הגדולים באזור המרכז. כיום עפ"י ההערכות מתגוררות בעיר כ- 2,000 משפחות חרדיות, כ- 800 מתוכם משפחות אברכים.

    הנציגות החרדית ומועצת העיר: בבחירות האחרונות חל מהפך אדיר במועצת העיר.

    המפלגות החרדיות זינקו ממנדט אחד ל- 4 מנדטים (1 דגל, 3 ש"ס) ובעצם היום הם מחזיקים בקרוב לשליש ממועצת העיר.

    זאת בנוסף לנציג נוסף המוגדר כדתי / חרדי ורוב מצביעיו נמנים על המגזר החרדי המייצג את צרכי הציבור החרדי.
    גם מועצת העיר הפכה לרוב חרדי – דתי מוחלט. (10 דתיים וחרדים, 1 מסורתי, 4 חילוניים.) דבר המסמל יותר מכל את השינוי העצום שחל בעיר.
    חינוך ומוסדות חינוך: תוך שנים ספורות בלבד נפתחו בחריש 8 תלמודי תורה, 5 בתי יעקב וסמינר. אחוז החינוך החרדי בגנים זינק והכפיל את עצמו תוך שנתיים ומשתווה כיום לחינוך החילוני שעד לפני שנתיים היה כפול מהחרדי. עפ"י ההערכות תוך שנים ספורות ייהפך החינוך החרדי לרוב בעיר.
    רשימת התלמודי תורה והמוסדות מובאת להלן.
    כוללים ובתי כנסת: עשרות כוללים ובתי כנסת נפתחו ב- 3 שנים האחרונות בכל רחבי העיר. העיריה פרסמה הקצאות ללמעלה מ- 50 בתי כנסת הצפויים להיבנות בעיר.
    רשימת חלק מהכוללים מובאת להלן.
    קהילות:
    צרכי דת:
    חנויות: בעיר קיים מגוון גדול של חנויות לציבור החרדי: סופרים ומכולות: 2 סופרים גדולים של מעיין 2000, 2 סופרים של רשת "סופר סטור" ומכולת חרדית. בנוסף, סניף של "יש" צפוי להיפתח בקרוב. חנויות מזון: מאפיות בהכשרים מהודים (אחת מהם לנדא) פיצות בהכשרים מהודרים (לנדא ובד"ץ העדה"ח) ועוד. ביגוד ועוד: לידר, זויה, קידישיק, שרייבר, חנויות פלאפונים כשרים, הנעלה, ועוד.
    פוטנציאל התפתחות הקהילות החרדיות: לחריש פוטנציאל התפתחות גדול ביותר מבחינת הציבור החרדי.

    ישנם פרויקטים חרדיים בבנייה בהם צפויים להתאכלס למעלה מ- 500 משפחות. מאות משפחות חרדיות נוספות צפויות להתאכלס בעיר. הקהילות החרדיות מפוזרות ברחבי העיר ובכל אזור ישנה מגמת התחרדות מהירה.

    בחריש ישנה תנודה מתמדת של רכישת ומכירת דירות בהיקף נרחב, עפ"י נתוני הלמ"ס כ- 50% מתושבי העיר מתגוררים בשכירות, כשרובם המוחלט נמנה על המגזר הכללי.

    שכונות ואזורים חרדיים:
    הקדמה קצרה: מניסיון העבר, ניתן הקדמה קצרה וחשובה מאוד למי שלא מכיר את חריש, שיכולה להביא לתיאום ציפיות ולמניעת אכזבה מיותרת.
    כפי שכתבנו לעיל, בחריש מתגוררות משפחות חרדיות רבות ולא חסר בה דבר לציבור החרדי, אך ברור שחריש אינה עיר חרדית.
    בנוסף, חשוב להדגיש כי בחריש אין "שכונה חרדית" או "אזור חרדי" הכולל מספר רחובות חרדיים בעלי צביון חרדי מוחלט. ישנם פרויקטים חרדיים רבים בעיר בהם מתגוררות מאות משפחות, אך הם נמצאים בשכונות מעורבות.
    עוד יש להדגיש, כי רוב הציבור החרדי בחריש אינו מתגורר בפרויקטים חרדיים. כמובן שהנוכחות החרדית היא גדולה בכל העיר, וגם לדוגמא בשכונת בצוותא שאין בתוכה פרויקטים חרדיים, יש נוכחות גדולה מאוד של מאות משפחות חרדיות שמפוזרות בכל בניין בשכונה, בתי כנסת רבים וקהילות שוקקות ומשגשגות.

  • @סתם-אחד ffb9fc82-040e-4d51-b9f1-4dc417cdbb38-image.png

    זה לא נקרא מתחרד
    ויש שם 17 קנאים שלא הצביעו

    @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

  • @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    @ניסן-עציוני
    בנתיבות האופציה כלל לא מוגבלת
    מדובר שם על כ36000 אלף דירות חדשות!

  • @ניסן-עציוני
    בנתיבות האופציה כלל לא מוגבלת
    מדובר שם על כ36000 אלף דירות חדשות!

    @סתם-אדם כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    @ניסן-עציוני
    בנתיבות האופציה כלל לא מוגבלת
    מדובר שם על כ36000 אלף דירות חדשות!

    ידעתי שהדוגמא שהבאתי עם נתיבות תקפיץ עלי, אבל נתיבות היא רק דוגמא לאנשים שעבדו, לא הבאתי אותה בתור בעיה כלשהי

  • @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    הבעיה בחריש זה המשקיעים שהקפיצו את המחירים, כך שלזוג ליטאי עדיף כבר לרכוש דירה בטאבו משולש במרכז במקום לעבור למקום לא ידוע.

  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    הבעיה בחריש זה המשקיעים שהקפיצו את המחירים, כך שלזוג ליטאי עדיף כבר לרכוש דירה בטאבו משולש במרכז במקום לעבור למקום לא ידוע.

    @סתם-אחד כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    @רואה-את-הנולד אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    הבעיה בחריש זה המשקיעים שהקפיצו את המחירים, כך שלזוג ליטאי עדיף כבר לרכוש דירה בטאבו משולש במרכז במקום לעבור למקום לא ידוע.

    המחירים היום מדהימים
    ודאי בשכירות וגם בקניה
    בעתיד הקרוב יש מכרז של מאות דירות במחיר למשתכן במחירי בדיחה, אם הציבור החרדי לא יסתער על זה, זה יהיה פעם שניה שהציבור מפסיד את חריש.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ- ב-
  • יש נקודה שלא שמים עליה דגש, והיא שעדיין אין בחריש מקום אחד ואפי קטן, שיש בו רק חרדים, ובשונה מכמעט כל הפריפריות, מה שמשפיע מאוד על עניין ההתחרדות.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    5 פוסטים
    49 צפיות
    ו
    לא יודע אם התכוונת גם למי שבדק ולכן הוא יודע או רק לאלו שלא מכירים מקרוב, וניזונים משמועות. א. באופן אישי, הגעתי לחריש לבדוק מקרוב( ממליץ בחום), וממש הופתעתי, עשר שנים אני עובר ליד לפחות פעמיים בחודש, ועד לאחרונה לא חשבתי לבקר. גיליתי מקום יפיפה, בניה חדשה, מתאימה לציבור החרדי, קהילות מאורגנות, אברכים צעירים הכי קלאסיים שיכול להיות, בוגרי פונביז', תורה בתפארתה, מיר ברכפלד, אורחות תורה. כוללים מסודרים, חיידרים ובית יעקב כמו בק"ס (גני הבנות הם מרשת 'שירת התורה' בק"ס) הבנתי שהעבודות מגוונות ונגישות, ואפי' פגשתי את הרב החדש והכריזמטי של 'קהילת בית ה' הקהילה בשכונת החורש. ב. לגבי השאלה השניה, אני ממליץ בחום לכאלו ששואלים אותי ויש להם תקציב מתאים (1,300,000-1,400,000 לדירות 4 חד' למי שמתעניין) אני חושב שמלבד זה שהקהילות בחריש מתאימות מאוד לאברך צעיר קלאסי, יש להם פוטנציאל גדול מאוד. לדוגמא ב2025 נמכרו בשכונת החורש לבדה (1 מ5 שכונות בעיר) למעלה מ150 דירות, מה שאומר ששוק גדול= סיכוי להתפתחות מהירה (בשונה מקהילות אחרות שמתפתחות אבל מאוד לאט כי פשוט אין מספיק דירות לקניה) אם הציבור החרדי יקנה רק 3\1 מהדירות בשכונה בשנה יהיו בשכונה אחת תוך עשור 500 משפחות, זה קהילה ענקית, וזה אומר כל השירותים שצריך למשפחה צעירה. לאחרונה שמעתי מכמה כיוונים שיש התעניינות גוברת בעיר ונקווה שתשרה הברכה בעירכם והצלחה במעשה ידיכם.
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    510 צפיות
    פ
    @בוטח-בה כתב במהלך דרמטי שיווזיל את מחירי הדירות במאות אלפי שקלים: @אבי-ר. כתב במהלך דרמטי שיווזיל את מחירי הדירות במאות אלפי שקלים: מעניין שהיום הם מעדיפים להשקיע מיליונים בפרסום ולא למכור יותר בזול. וחוץ מזה אם אין להם איך לממן פרויקטים חדשים זה לא סיבה שימכרו יותר בזול, אם כבר להיפך. הבנתי פעם שזה לא כ"כ פשוט לקבלן להוזיל את מחירי הדירות הבנק מחשב את ערך כל הדירות בפרויקט לפי התמחור של הדירות לכן אנחנו רואים שהם משקיעים מיליונים בפרסומים ומבצעים הזויים כמו שנה משכנתא על הקבלן וכדו' לא שזה יותר רווחי להם מלהוזיל מחיר אלא כי הם לא יכולים להוריד ולכן גם מחירי הדירות לא באמת יורדים כרגע למרות ההיצע גדול יחסית שלא יורידו את המחירים, אבל בינתיים קבלנים אחרים רוכשים קרקעות במחיר זול יותר ומוכרים יותר זול כמו גינדי בשדה דוב. וזה לא ישאיר אפשרות אחרת לקבלנים חוץ מלפשוט רגל (לא רק ברמה ד' ) או להוריד את המחיר.
  • 2 הצבעות
    14 פוסטים
    357 צפיות
    מ
    @משהמשה @משהמשה כתב בהצעת חוק: מענקים לרכישת דירה ראשונה בירושלים: ועוד יותר כואב ששר שמתפטר ובוודאי ראה מתפקידו כשר כמה דברים שדרושים תיקון, ובמקום להעלות דברים רציניים כהצעות חוק. הוא מניף דגל של משהו שהוא מאוד מאמין בו, והציבור שבחר בו מאוד רוצה אותו הוא הוא בדיוווווק העניין לצערינו...
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    369 צפיות
    הקול השפויה
    @טריידר אני הייתי לוקח את דבריך למקום אחר, אם אינך יכול לקנות דירה גדולה יותר היום, סיכויים גדולים שגם בעתיד לא תוכל לקנות אותה, וממילא זה אמור לגרום לך לעשות חושבים ואולי להשתקע במקום אחר שבו כן יש לך את היכולת לקנות דירה גדולה יותר.
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    354 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.