דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.1k 95 17.8k 90
  • פוסט זה נמחק!

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא מקבל את פסק הדין

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    מלבד זאת לפי המפורט בפסק הדין לעיני המתריעים היה מידע חלקי...
    והרי הם נפגשו לפגישה ממושכת עם הרב ח אצל הרב ברוורמן
    אז על מה אתה רוצה שיתנצלו שניתן להם מידע חלקי אצל הרב ברוורמן...
    וכבר כתב אחד מחברי הפורום להגנת הצרכן לעיל שהמידע הנוסף, הלא חלקי, לא ניתן להם עד עתה אז איך אתה רוצה שיוציאו הבהרה על בסיס מה שהם לא יודעים...
    מלבד זאת שהפסק לא סותר במאומה את כל מה שהם אמרו תמיד [לפחות מה ששמעתי וראיתי] שלא נכון לאברכים להשקיע בכזאת השקעה בסיכון גבוה. וזה בדיוק מה שנכתב בפסק הדין.

    ותראה שר' איצ'ה הצביע על פוסט זה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    וזו התנהגות מקובלת אצל בעליבת'ים.

    למה ככה

  • פוסט זה נמחק!

    פוסט זה נמחק!
  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא מקבל את פסק הדין

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    מלבד זאת לפי המפורט בפסק הדין לעיני המתריעים היה מידע חלקי...
    והרי הם נפגשו לפגישה ממושכת עם הרב ח אצל הרב ברוורמן
    אז על מה אתה רוצה שיתנצלו שניתן להם מידע חלקי אצל הרב ברוורמן...
    וכבר כתב אחד מחברי הפורום להגנת הצרכן לעיל שהמידע הנוסף, הלא חלקי, לא ניתן להם עד עתה אז איך אתה רוצה שיוציאו הבהרה על בסיס מה שהם לא יודעים...
    מלבד זאת שהפסק לא סותר במאומה את כל מה שהם אמרו תמיד [לפחות מה ששמעתי וראיתי] שלא נכון לאברכים להשקיע בכזאת השקעה בסיכון גבוה. וזה בדיוק מה שנכתב בפסק הדין.

    ותראה שר' איצ'ה הצביע על פוסט זה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    וזו התנהגות מקובלת אצל בעליבת'ים.

    למה ככה

    @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

  • פוסט זה נמחק!

    פוסט זה נמחק!
  • @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    ומה תאמר שאולי הוא קרה את הפסק כמו שכתבתי לעיל.

    עוד לא הוכחת שאפשר לקרוא את זה אחרת. (וגם לא כל מיני פייבישים למיניהם שפתאום נעלמו)

  • @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שגם אם הוא לא יקבל

    מסביר לך שוב
    אין מה לדון על אם יקבל או לא יקבל
    כי בפסק כתוב בדיוק מה שאמר בקו המידע שלא נכון לאברכים להשקיע שם כעת.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אבל הוא בעל הבית ולא בן תורה, ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין יותר מכל בעל בית אחר שלא תמיד מקבל,

    לא חושב שנכון לומר על מישהו שאתה לא מכיר אם הוא בן תורה או לא וכן שבעלי בתים לא שומעים לפסקי דין
    וכפי שכתבתי לך זה לא קשור לכאן ור' איצ'ה דווקא אמר תמיד בדיוק כפי שכתוב בפסק דין
    לא היה בפסק הדין שום דבר שנאמר בו אחרת בקו המידע [בעולם המציאות לא יודע מה בעולם האם והאולי..]

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שגם אם

    חשבתי שגמרנו עם הדיונים של אם הוא, ואולי אם הוא אמר.. אז אולי יש לי ביקורת...
    נראה לך יש סיכוי

  • אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה
    ראשית למנהלי הפורום, אם באמת מדובר בכותבת על זה נאמר אשה בעזרה מנין ואין מקום בין יושבי בית המדרש לניק כזה,
    מכאן והלאה אתייחס רק לגופם של דברים ולא לנידון מי כתבם
    א. שאלה נורא פשוטה מדוע 3 חודשים אף אחד לא היה מוכן לכתוב את כל הנאמר כאן?
    ב. רוב הנאמר בא בעיקר להציג באור חיובי את בעל המכרה ואני לא מבין מה העניין הרי כו"ע מודו שמדובר באיש ישר ואמין כפי שכתבו הרבנים אולי בכל אופן יש כאן תוספת הסבר לדברי הרבנים.
    אך כיון שהיו לי כמה סימני שאלה ולא היה לי כח לכתוב אותם נתיי לג'ימני לעשות את העבודה בשבילי הוא עלה פחות או יותר על הדברים שמפריעים לי.
    ג. מה שידוע לכותב שהוצגו לכל מי שנכנס לסיפור את כל הסיכונים הוא נגד אנשים שאני מכיר שלא ידעו שמדובר בסיכון גבוה או מחמת שהנתונים לא הוצגו להם או שגם בשלב זה בעל המכרה לא ידע מהסיכונים.
    להלן הניתוח כלשונו:

    ניכר שהכותבת מנסה לצייר תמונה מאוזנת, אך ישנם כמה "נורות אזהרה" כלכליות וריאליות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להלן הניתוח:

    1. הפער בין "הצלה" לבין "השקעה"
    הטקסט מציין שמר ח.ק. נכנס לאירוע כדי "להציל" כספי אברכים. מבחינה עסקית, זו נקודת פתיחה בעייתית מאוד. כשמיזם מתחיל כניסיון חילוץ של כספים אבודים, הוא נוטה להפוך למה שנקרא "גיוס חוב כדי לכסות חוב".

    הביקורת: אם המכרה המקורי לא היה רווחי, גיוס משקיעים נוספים כדי להצילו הוא צעד מסוכן שגובל לעיתים בשיטת פירמידה (גם אם הכוונות טובות והרבנים אישרו).

    2. אתיופיה: זירת כרייה מורכבת במיוחד
    כריית זהב באתיופיה היא לא עסק ל"חובבנים" או לאנשים שפועלים רק מכוח "אופי ישר".

    היבט רגולטורי ופוליטי: ממשלת אתיופיה מחמירה מאוד עם רישיונות כרייה. ישנן מלחמות אזרחים (באזור תיגראי ואמהרה) ושינויים תכופים במדיניות המט"ח.

    היבט לוגיסטי: כרייה דורשת ציוד כבד במיליוני דולרים. אם הכלכלנים בטקסט טוענים שהמכרה לא יכול להפיק רווחים בסדר גודל כזה, הם כנראה מתבססים על דוחות גיאולוגיים (NI 43-101) שקובעים כמה זהב באמת יש באדמה. הערכות של "אנרגיה" ו"כישרון" לא מחליפות הימצאות של עורקי זהב מוכחים.

    3. "הערבויות האישיות" ו-3 החברות הנוספות
    הכותבת טוענת שהביטחון של המשקיעים נובע מכך שח.ק. חתום אישית ושיש לו חברות נוספות.

    הסיכון: מבחינה משפטית וכלכלית, קשה מאוד לאכוף חוב אישי מול נכסים שנמצאים במדינה זרה כמו אתיופיה.

    עירוב נכסים: העובדה שהמשקיעים מסתמכים על "אמון" שח.ק. יחזיר מכיסו הפרטי היא כשל כלכלי חמור. ביום פקודה, אם החברות הפרטיות שלו יפסידו, למשקיעים לא תהיה שום קדימות משפטית בנכסים הללו, אלא אם הם רשומים כבטוחות בטאבו או ברשם המשכונות (דבר שכמעט לא קורה במבנים כאלו).

    4. החלטת בית הדין והפורום להגנת הצרכן
    עצם העובדה שבית הדין אסר על אברכים נוספים להיכנס להשקעה היא "תמרור עצור" בוהק.

    בתי דין נוטים להיות זהירים מאוד. אם הם קבעו שהמקום מתאים רק לבעלי הון סיכון, הם למעשה אומרים: "יש סיכוי גבוה שהכסף ירד לטמיון".

    ההמלצה למנות דירקטוריון ומנהל מקצועי מעידה על כך שעד כה הניהול היה ריכוזי מדי ולא שקוף, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות אנוש קריטיות.

    סיכום ומסקנות
    הפוסט שקראת נראה כמו ניסיון "להרגיע את השטח" ולייצר לגיטימציה לדמות הפועלת (ח.ק.), תוך שימוש בגיבוי רבני. עם זאת, מבחינה עסקית קרה:

    **חוסר ודאות גיאולוגי: אין אזכור לסקרים גיאולוגיים מקצועיים המאשרים את פוטנציאל הזהב.

    סיכון גיאופוליטי: אתיופיה היא מדינה בסיכון גבוה.

    מבנה משפטי חלש: הסתמכות על "היתר עסקא" ואמון אישי במקום על בטוחות נזילות.**

    השורה התחתונה: הטקסט מאשר שמדובר במיזם ברמת סיכון קיצונית. העובדה שח.ק. "התמקצע" תוך כדי תנועה היא הישג אישי יפה, אך עבור משקיע שרוצה לשמור על כספו, זהו מתכון לנדודי שינה.

  • @רייזל-ה
    ראשית למנהלי הפורום, אם באמת מדובר בכותבת על זה נאמר אשה בעזרה מנין ואין מקום בין יושבי בית המדרש לניק כזה,
    מכאן והלאה אתייחס רק לגופם של דברים ולא לנידון מי כתבם
    א. שאלה נורא פשוטה מדוע 3 חודשים אף אחד לא היה מוכן לכתוב את כל הנאמר כאן?
    ב. רוב הנאמר בא בעיקר להציג באור חיובי את בעל המכרה ואני לא מבין מה העניין הרי כו"ע מודו שמדובר באיש ישר ואמין כפי שכתבו הרבנים אולי בכל אופן יש כאן תוספת הסבר לדברי הרבנים.
    אך כיון שהיו לי כמה סימני שאלה ולא היה לי כח לכתוב אותם נתיי לג'ימני לעשות את העבודה בשבילי הוא עלה פחות או יותר על הדברים שמפריעים לי.
    ג. מה שידוע לכותב שהוצגו לכל מי שנכנס לסיפור את כל הסיכונים הוא נגד אנשים שאני מכיר שלא ידעו שמדובר בסיכון גבוה או מחמת שהנתונים לא הוצגו להם או שגם בשלב זה בעל המכרה לא ידע מהסיכונים.
    להלן הניתוח כלשונו:

    ניכר שהכותבת מנסה לצייר תמונה מאוזנת, אך ישנם כמה "נורות אזהרה" כלכליות וריאליות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להלן הניתוח:

    1. הפער בין "הצלה" לבין "השקעה"
    הטקסט מציין שמר ח.ק. נכנס לאירוע כדי "להציל" כספי אברכים. מבחינה עסקית, זו נקודת פתיחה בעייתית מאוד. כשמיזם מתחיל כניסיון חילוץ של כספים אבודים, הוא נוטה להפוך למה שנקרא "גיוס חוב כדי לכסות חוב".

    הביקורת: אם המכרה המקורי לא היה רווחי, גיוס משקיעים נוספים כדי להצילו הוא צעד מסוכן שגובל לעיתים בשיטת פירמידה (גם אם הכוונות טובות והרבנים אישרו).

    2. אתיופיה: זירת כרייה מורכבת במיוחד
    כריית זהב באתיופיה היא לא עסק ל"חובבנים" או לאנשים שפועלים רק מכוח "אופי ישר".

    היבט רגולטורי ופוליטי: ממשלת אתיופיה מחמירה מאוד עם רישיונות כרייה. ישנן מלחמות אזרחים (באזור תיגראי ואמהרה) ושינויים תכופים במדיניות המט"ח.

    היבט לוגיסטי: כרייה דורשת ציוד כבד במיליוני דולרים. אם הכלכלנים בטקסט טוענים שהמכרה לא יכול להפיק רווחים בסדר גודל כזה, הם כנראה מתבססים על דוחות גיאולוגיים (NI 43-101) שקובעים כמה זהב באמת יש באדמה. הערכות של "אנרגיה" ו"כישרון" לא מחליפות הימצאות של עורקי זהב מוכחים.

    3. "הערבויות האישיות" ו-3 החברות הנוספות
    הכותבת טוענת שהביטחון של המשקיעים נובע מכך שח.ק. חתום אישית ושיש לו חברות נוספות.

    הסיכון: מבחינה משפטית וכלכלית, קשה מאוד לאכוף חוב אישי מול נכסים שנמצאים במדינה זרה כמו אתיופיה.

    עירוב נכסים: העובדה שהמשקיעים מסתמכים על "אמון" שח.ק. יחזיר מכיסו הפרטי היא כשל כלכלי חמור. ביום פקודה, אם החברות הפרטיות שלו יפסידו, למשקיעים לא תהיה שום קדימות משפטית בנכסים הללו, אלא אם הם רשומים כבטוחות בטאבו או ברשם המשכונות (דבר שכמעט לא קורה במבנים כאלו).

    4. החלטת בית הדין והפורום להגנת הצרכן
    עצם העובדה שבית הדין אסר על אברכים נוספים להיכנס להשקעה היא "תמרור עצור" בוהק.

    בתי דין נוטים להיות זהירים מאוד. אם הם קבעו שהמקום מתאים רק לבעלי הון סיכון, הם למעשה אומרים: "יש סיכוי גבוה שהכסף ירד לטמיון".

    ההמלצה למנות דירקטוריון ומנהל מקצועי מעידה על כך שעד כה הניהול היה ריכוזי מדי ולא שקוף, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות אנוש קריטיות.

    סיכום ומסקנות
    הפוסט שקראת נראה כמו ניסיון "להרגיע את השטח" ולייצר לגיטימציה לדמות הפועלת (ח.ק.), תוך שימוש בגיבוי רבני. עם זאת, מבחינה עסקית קרה:

    **חוסר ודאות גיאולוגי: אין אזכור לסקרים גיאולוגיים מקצועיים המאשרים את פוטנציאל הזהב.

    סיכון גיאופוליטי: אתיופיה היא מדינה בסיכון גבוה.

    מבנה משפטי חלש: הסתמכות על "היתר עסקא" ואמון אישי במקום על בטוחות נזילות.**

    השורה התחתונה: הטקסט מאשר שמדובר במיזם ברמת סיכון קיצונית. העובדה שח.ק. "התמקצע" תוך כדי תנועה היא הישג אישי יפה, אך עבור משקיע שרוצה לשמור על כספו, זהו מתכון לנדודי שינה.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אשה בעזרה מנין ואין מקום בין יושבי בית המדרש לניק כזה,

    ❓❓❓❓❓❓
    זה פורום כלכלי

  • נכנס כאן שוב ושוב דיון על קו המידע שאין כאן מקומו.

  • @רייזל-ה
    ראשית למנהלי הפורום, אם באמת מדובר בכותבת על זה נאמר אשה בעזרה מנין ואין מקום בין יושבי בית המדרש לניק כזה,
    מכאן והלאה אתייחס רק לגופם של דברים ולא לנידון מי כתבם
    א. שאלה נורא פשוטה מדוע 3 חודשים אף אחד לא היה מוכן לכתוב את כל הנאמר כאן?
    ב. רוב הנאמר בא בעיקר להציג באור חיובי את בעל המכרה ואני לא מבין מה העניין הרי כו"ע מודו שמדובר באיש ישר ואמין כפי שכתבו הרבנים אולי בכל אופן יש כאן תוספת הסבר לדברי הרבנים.
    אך כיון שהיו לי כמה סימני שאלה ולא היה לי כח לכתוב אותם נתיי לג'ימני לעשות את העבודה בשבילי הוא עלה פחות או יותר על הדברים שמפריעים לי.
    ג. מה שידוע לכותב שהוצגו לכל מי שנכנס לסיפור את כל הסיכונים הוא נגד אנשים שאני מכיר שלא ידעו שמדובר בסיכון גבוה או מחמת שהנתונים לא הוצגו להם או שגם בשלב זה בעל המכרה לא ידע מהסיכונים.
    להלן הניתוח כלשונו:

    ניכר שהכותבת מנסה לצייר תמונה מאוזנת, אך ישנם כמה "נורות אזהרה" כלכליות וריאליות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להלן הניתוח:

    1. הפער בין "הצלה" לבין "השקעה"
    הטקסט מציין שמר ח.ק. נכנס לאירוע כדי "להציל" כספי אברכים. מבחינה עסקית, זו נקודת פתיחה בעייתית מאוד. כשמיזם מתחיל כניסיון חילוץ של כספים אבודים, הוא נוטה להפוך למה שנקרא "גיוס חוב כדי לכסות חוב".

    הביקורת: אם המכרה המקורי לא היה רווחי, גיוס משקיעים נוספים כדי להצילו הוא צעד מסוכן שגובל לעיתים בשיטת פירמידה (גם אם הכוונות טובות והרבנים אישרו).

    2. אתיופיה: זירת כרייה מורכבת במיוחד
    כריית זהב באתיופיה היא לא עסק ל"חובבנים" או לאנשים שפועלים רק מכוח "אופי ישר".

    היבט רגולטורי ופוליטי: ממשלת אתיופיה מחמירה מאוד עם רישיונות כרייה. ישנן מלחמות אזרחים (באזור תיגראי ואמהרה) ושינויים תכופים במדיניות המט"ח.

    היבט לוגיסטי: כרייה דורשת ציוד כבד במיליוני דולרים. אם הכלכלנים בטקסט טוענים שהמכרה לא יכול להפיק רווחים בסדר גודל כזה, הם כנראה מתבססים על דוחות גיאולוגיים (NI 43-101) שקובעים כמה זהב באמת יש באדמה. הערכות של "אנרגיה" ו"כישרון" לא מחליפות הימצאות של עורקי זהב מוכחים.

    3. "הערבויות האישיות" ו-3 החברות הנוספות
    הכותבת טוענת שהביטחון של המשקיעים נובע מכך שח.ק. חתום אישית ושיש לו חברות נוספות.

    הסיכון: מבחינה משפטית וכלכלית, קשה מאוד לאכוף חוב אישי מול נכסים שנמצאים במדינה זרה כמו אתיופיה.

    עירוב נכסים: העובדה שהמשקיעים מסתמכים על "אמון" שח.ק. יחזיר מכיסו הפרטי היא כשל כלכלי חמור. ביום פקודה, אם החברות הפרטיות שלו יפסידו, למשקיעים לא תהיה שום קדימות משפטית בנכסים הללו, אלא אם הם רשומים כבטוחות בטאבו או ברשם המשכונות (דבר שכמעט לא קורה במבנים כאלו).

    4. החלטת בית הדין והפורום להגנת הצרכן
    עצם העובדה שבית הדין אסר על אברכים נוספים להיכנס להשקעה היא "תמרור עצור" בוהק.

    בתי דין נוטים להיות זהירים מאוד. אם הם קבעו שהמקום מתאים רק לבעלי הון סיכון, הם למעשה אומרים: "יש סיכוי גבוה שהכסף ירד לטמיון".

    ההמלצה למנות דירקטוריון ומנהל מקצועי מעידה על כך שעד כה הניהול היה ריכוזי מדי ולא שקוף, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות אנוש קריטיות.

    סיכום ומסקנות
    הפוסט שקראת נראה כמו ניסיון "להרגיע את השטח" ולייצר לגיטימציה לדמות הפועלת (ח.ק.), תוך שימוש בגיבוי רבני. עם זאת, מבחינה עסקית קרה:

    **חוסר ודאות גיאולוגי: אין אזכור לסקרים גיאולוגיים מקצועיים המאשרים את פוטנציאל הזהב.

    סיכון גיאופוליטי: אתיופיה היא מדינה בסיכון גבוה.

    מבנה משפטי חלש: הסתמכות על "היתר עסקא" ואמון אישי במקום על בטוחות נזילות.**

    השורה התחתונה: הטקסט מאשר שמדובר במיזם ברמת סיכון קיצונית. העובדה שח.ק. "התמקצע" תוך כדי תנועה היא הישג אישי יפה, אך עבור משקיע שרוצה לשמור על כספו, זהו מתכון לנדודי שינה.

    @יושב-בגנים
    והרבה חוסר דיוק על גבול הכזבים . במכירי קצת קאמינא

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

  • אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

    כנ"ל זה רק מבטא אם הבן אדם מדבר לעניין.

    מתנצל על כל מה שכתבתי, אני חושב שקצת ירדתי לרמה שלא שלי לצערי.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אשה בעזרה מנין ואין מקום בין יושבי בית המדרש לניק כזה,

    ❓❓❓❓❓❓
    זה פורום כלכלי

    @מאיר-פוזן הכוונה היא שלא מתאים לעלות בשם חיבה [וזה רק פרט אחד משונה בפוסט ההוא, אם כבר שם בדוי אז למה ככה].

    בסה"כ כמו שכבר כתבו לא נוסף שום מידע 'מהותי' מעבר למה שכתב הרב הייזלר, משום שכל הפרטים שנכתבו בפוסט עדיין הם מאד כלליים.

    זה מרגיש [לי לפחות] כמו מסך עשן, שבא בתוך כל המלל לספר ולשכנע כמה הכוונות של היזם היו טובות
    והיות שכעת בלא"ה כו"ע מודו בזה א"כ מה הטעם לחזור שוב ושוב להצדיק את הצדיק דמעיקרא

  • אני בהחלט מאמין שהפורום להגנת הצרכן החרדי פועל מתוך כוונה טהורה לעזור לציבור וכולנו חייבים לו הכרת הטוב גדולה (אולי מישהו גם מתפרנס מזה בעקיפין אבל זה מותר לו).
    אבל כן הייתי מצפה מגוף שמטיף ליושרה ושקיפות שאחרי מכתב מהרב הייזלר שמבהיר שלמרות הסיכונים בהשקעה המשקיע אינו נוכל שהפורום הנכבד יפרסם את המכתב של הרב הייזלר וגם יבהיר שלא הייתה כאן נוכלות (לצד ההזהרה לאברכים שההשקעה אינה מתאימה להם) ויטהר את שמו של המשקיע לאחר הנזק שנגרם לשמו (מתוך כוונה טהורה).
    זה רק יחזק את מעמדו הציבורי של חברי הפורום ויגביר את האמון כשרואים שהחברים בו מסוגלים גם להתנצל כשצריך.
    הרמיזות העבות של חלק מחברי הפורום להגנת הצרכן שמפקפקים במסקנותיו של הרב הייזלר יוצרות תחושה שמישהו פה נלחם על כבודו וחבל.

  • @משהמשה
    אשמח שכבודו יראה לי איך הוא קורה את המכתב.

    בביאור פלוגתת הדיינים

    בגדר הלכה ואין מורין כן

    ב 2 הפוסטים האחרונים של @רייזל-ה והתגובה של @יושב-בגנים הציגו 2 גישות מאוד מרכזיות בגישה להשקעות.
    הגישה הראשונה:
    במשך שנים רבות היה מקובל שמשקיע חרדי "סויחר" היה מנצל את החוקים הפשוטים של הגויים והמדינה עם האידישע קאפ [הראש היהודי] להרוויח רווחים גדולים, היה סוג של זלזול בהשקעות בגויישע קאפ היהודי החכם תמיד ידע להרוויח יותר.
    זה לא התאים לכל הציבור אלא לאנשים חכמים ואחרים סמכו על הסויחר של העיירה ועשו איתו שותפות וכדומה, ותמיד היו מעט חכמים שחשבו שהם יודעים ונפלו.
    ב 15 שנים האחרונות חל שינוי בעניין, כאשר בגלל עליית המחירים בנדלן כמעט כל אברך הפך למשקיע, בהתחלה זה היה בשביל לחתן באמת, ובהמשך אחרי שראו את הרווחים הגדולים בנדלן זה הפך לנהירה, שנוצלה ע"י בעלי אינטרסים להטעות אברכים תמימים.
    הגישה השניה:
    ומכאן נולדה הגישה השניה, שאומרת השקעות עושים לפי הכללים שלומדים באוניברסיטה. בדיוק כמו הגוי בבורסה בניו יורק, ככה גם אתה תשקיע, אמנם לא תרוויח יותר מהאידישע קאפ, אבל לפחות לא יפלו רבים. נכון זה גויישע קאפ אבל ההכרח לא יגונה.

    כפי שהוצג כאן כמה פעמים היו רבנים חשובים שהמליצו על ההשקעה במכרות והיו טענות שמרן הגרח"ק בירך את המיזם.
    והמשקיעים שהלכו להשקעה הזו לא כולם היו תמימים כמו שמנסים להציג אותם, הם סמכו על האידישע קאפ המיוחד מאוד של הרב המשקיע, כפי שנכתב כאן וכפי שעולה ממתב בית הדין. וזו ככל הנראה הסיבה שהובילה רבנים לתמוך במיזם.
    נכון שזה בניגוד לכללים האוניברסטאיים שלימדו אותכם בשנים האחרונות - מה נקרא סיכון ומהי השקעה בטוחה וכו' וכו'.
    כי הכללים האלו שייכים לגויים יש יהודים חכמים שיודעים לעשות רווחים גדולים בניגוד לכל הכללים כך היה מקובל בכל הדורות, ולכן רבנים חשובים המליצו על המכרה למרות שכל אברך דרדק בטוח שזו הפקרות.
    מחלוקת הדיינים:
    כתבו כאן שיש מחלוקת בין הדיינים, אני לא יודע אם זה נכון, אבל לצורך ההסבר נניח שזו המציאות.
    הרב ברוורמן מצדד בהחלטיות בגישה של השקעה לפי כללים.
    [אבל לכאו' גם הוא כנראה מתיר בגדר הלכה ואין מורין כן, עובדה שלא מחקו את האשכול שלי, ויש לדחות ואכמ"ל].
    הרב סילמן גם מצדד בגישה הזו אם כי בפחות החלטיות ובאופן אישי כשמישהו מגיע עם הצעה טובה של אידישע קאפ והוא יודע על מה הוא מדבר, ככל הידוע לי הרב סילמן מאשר, אבל באופן ציבורי לא.
    הרב הייזלר בודק את העיסקה לגופה. והיה כאן מי שכתב שהשורות על הזהירות בתוך הדברים שלו נוספו בהוראת הרב סילמן - לצורך העניין נניח שזה נכון.
    הרבנים שתמכו במיזם מהתחלה אוחזים ככל הנראה שאסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן מותר למי שפונה באופן אישי למשקיע.

    אני מקווה שזה עונה על הבקשה של

    @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה
    אשמח שכבודו יראה לי איך הוא קורה את המכתב.

  • בביאור פלוגתת הדיינים

    בגדר הלכה ואין מורין כן

    ב 2 הפוסטים האחרונים של @רייזל-ה והתגובה של @יושב-בגנים הציגו 2 גישות מאוד מרכזיות בגישה להשקעות.
    הגישה הראשונה:
    במשך שנים רבות היה מקובל שמשקיע חרדי "סויחר" היה מנצל את החוקים הפשוטים של הגויים והמדינה עם האידישע קאפ [הראש היהודי] להרוויח רווחים גדולים, היה סוג של זלזול בהשקעות בגויישע קאפ היהודי החכם תמיד ידע להרוויח יותר.
    זה לא התאים לכל הציבור אלא לאנשים חכמים ואחרים סמכו על הסויחר של העיירה ועשו איתו שותפות וכדומה, ותמיד היו מעט חכמים שחשבו שהם יודעים ונפלו.
    ב 15 שנים האחרונות חל שינוי בעניין, כאשר בגלל עליית המחירים בנדלן כמעט כל אברך הפך למשקיע, בהתחלה זה היה בשביל לחתן באמת, ובהמשך אחרי שראו את הרווחים הגדולים בנדלן זה הפך לנהירה, שנוצלה ע"י בעלי אינטרסים להטעות אברכים תמימים.
    הגישה השניה:
    ומכאן נולדה הגישה השניה, שאומרת השקעות עושים לפי הכללים שלומדים באוניברסיטה. בדיוק כמו הגוי בבורסה בניו יורק, ככה גם אתה תשקיע, אמנם לא תרוויח יותר מהאידישע קאפ, אבל לפחות לא יפלו רבים. נכון זה גויישע קאפ אבל ההכרח לא יגונה.

    כפי שהוצג כאן כמה פעמים היו רבנים חשובים שהמליצו על ההשקעה במכרות והיו טענות שמרן הגרח"ק בירך את המיזם.
    והמשקיעים שהלכו להשקעה הזו לא כולם היו תמימים כמו שמנסים להציג אותם, הם סמכו על האידישע קאפ המיוחד מאוד של הרב המשקיע, כפי שנכתב כאן וכפי שעולה ממתב בית הדין. וזו ככל הנראה הסיבה שהובילה רבנים לתמוך במיזם.
    נכון שזה בניגוד לכללים האוניברסטאיים שלימדו אותכם בשנים האחרונות - מה נקרא סיכון ומהי השקעה בטוחה וכו' וכו'.
    כי הכללים האלו שייכים לגויים יש יהודים חכמים שיודעים לעשות רווחים גדולים בניגוד לכל הכללים כך היה מקובל בכל הדורות, ולכן רבנים חשובים המליצו על המכרה למרות שכל אברך דרדק בטוח שזו הפקרות.
    מחלוקת הדיינים:
    כתבו כאן שיש מחלוקת בין הדיינים, אני לא יודע אם זה נכון, אבל לצורך ההסבר נניח שזו המציאות.
    הרב ברוורמן מצדד בהחלטיות בגישה של השקעה לפי כללים.
    [אבל לכאו' גם הוא כנראה מתיר בגדר הלכה ואין מורין כן, עובדה שלא מחקו את האשכול שלי, ויש לדחות ואכמ"ל].
    הרב סילמן גם מצדד בגישה הזו אם כי בפחות החלטיות ובאופן אישי כשמישהו מגיע עם הצעה טובה של אידישע קאפ והוא יודע על מה הוא מדבר, ככל הידוע לי הרב סילמן מאשר, אבל באופן ציבורי לא.
    הרב הייזלר בודק את העיסקה לגופה. והיה כאן מי שכתב שהשורות על הזהירות בתוך הדברים שלו נוספו בהוראת הרב סילמן - לצורך העניין נניח שזה נכון.
    הרבנים שתמכו במיזם מהתחלה אוחזים ככל הנראה שאסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן מותר למי שפונה באופן אישי למשקיע.

    אני מקווה שזה עונה על הבקשה של

    @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה
    אשמח שכבודו יראה לי איך הוא קורה את המכתב.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    נכון שזה בניגוד לכללים האוניברסטאיים שלימדו אותכם בשנים האחרונות - מה נקרא סיכון ומהי השקעה בטוחה וכו' וכו'.
    כי הכללים האלו שייכים לגויים יש יהודים חכמים שיודעים לעשות רווחים גדולים בניגוד לכל הכללים כך היה מקובל בכל הדורות

    אתה טועה ומטעה לא יודע אם מתמימות או מאינטרס של אשכול אחר
    אין אפילו רב אחד שאומר שנכון לאברכים להשקיע במיזם בסיכון גבוה כך אומר הרב ברוורמן בכל הזדמנות, כך אמר הרב סילמן, וכך נכתב במכתב של פסק הדין על ידי כל הדיינים.
    אז במה אתה נתלה שזה כללים של הגויים.
    לידיעתי כל רבותינו ודייננו הם רבנים יהודים גדולים מגדולי ישראל
    אשמח שתביא ציטוט מאיזה רב שתמצא לנכון שאומר להשקיע בסיכון גבוה כי כך זה היהודים..
    מאיפה הגעת לזה...

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הרבנים שתמכו במיזם מהתחלה אוחזים ככל הנראה שאסור לפרסם לרבים. אבל בגדר הלכה ואין מורין כן מותר למי שפונה באופן אישי למשקיע.

    כבר נכתב לעיל שאין רב שאומר היום להשקיע

נושאים מוצעים