דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.3k 105 64.7k 102
  • @זושא.
    מצידי תתקוף אותו מהיום עד שימצאו זהב,
    אני שואל שוב מה זה נוגע לדיון שנערך כאן בפורום.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    מצידי תתקוף אותו מהיום עד שימצאו זהב,
    אני שואל שוב מה זה נוגע לדיון שנערך כאן בפורום.

    אתה צודק
    לכן עזוב רגע את ההתנצלות שמגיעה בצדק
    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין?
    כי למה הרב ברוורמן לא חתום?

  • @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

  • @זושא. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שנוגד את דעתו של הכלכלן שאיצי'ה הביא בקו וכן לפגישה שהייתה בבית הרב ברוורמן שבה טען שאין רווח ושחצי מהכסף של המשקעים נעלם.

    דעתו של הכלכלן התבססה על הנתונים שהובאו בפגישה בבית רב מכובד, גם אם אתם חולקים על דעתו.
    במכתב מבואר שבפגישה זו הוצגו נתונים חלקיים ולא ברור למה?

    @יושב-בגנים
    את התשובה למה לא הוצגו אני יודע אני רוצה שאיצי'ה יענה על השאלה הזאת ועל עוד כמה שאלות

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    מצידי תתקוף אותו מהיום עד שימצאו זהב,
    אני שואל שוב מה זה נוגע לדיון שנערך כאן בפורום.

    אתה צודק
    לכן עזוב רגע את ההתנצלות שמגיעה בצדק
    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין?
    כי למה הרב ברוורמן לא חתום?

    @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

  • @יושב-בגנים
    את התשובה למה לא הוצגו אני יודע אני רוצה שאיצי'ה יענה על השאלה הזאת ועל עוד כמה שאלות

    @זושא.
    אשמח שתכתוב את ההסבר שלך, ואם היא מגובה בראיות תשלח אם לא אקבל זאת כהצעה.

    ואם לא תגיב זה גם אומר דרשני.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    @פאשט-ע-איד כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    אבהיר שוב זה לא היה ברצינות
    פשוט נמאס לי מההטחות כאן ורציתי קצת לחייך אותכם.
    אבל אתם כל כך שקועים בלריב... תחייכו קצת.

  • @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

    @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

  • @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

    @זושא.
    למה כן?

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

  • @אפ_על_פי_כן

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @אוטודידקט

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתב ב
    מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?
    :

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    מה שנכון נכון.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

    @הקול-השפוי לא הבנת מה כתבתי תקרא שוב.

  • @זושא.
    למה כן?

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    למה כן?

    כי אולי מתברר שיש לו מידע על המכרה שלביה"ד אין
    נראה לי זה ממש הנושא לדעת מה יש שם

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

  • @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

    @זושא.
    לא מדוייק.
    יש לציין שממעבר על האשכול @יושב-בגנים השתדל מאד לכתוב בהגינות ומה שהוא לא ידע הוא לא כתב.

נושאים מוצעים


  • מי מצטער על חלום?

    שוק ההון והשקעות שוק ההון בועה
    1
    7 הצבעות
    1 פוסטים
    43 צפיות
    תכנון נכוןת
    החלום שלא קרה הרבה אנשים היום פוחדים להשקיע בשוק ההון. השוק בשיא, כולם מדברים על "בועה", וכל מי שחושב להכניס כסף נתקף בחשש: מה יהיה אם ירד? האם אני מסוגל להחזיק מעמד במשבר, או שאני אמכור בדיוק ברגע הכי גרוע, ואפסיד את מה שחסכתי שנים? זה חשש אמיתי. אבל יש לו תרופה - לא כלכלית, אלא נפשית. ואני רוצה לשתף אותה. מה שלא קרה, לא קרה לך בואו נדמיין רגע: אתם ישנים, וחולמים חלום. בחלום התעשרתם - קיבלתם ירושה, זכיתם בפיס, עשיתם עסקה מצוינת. אתם מרגישים את השמחה, אתם כבר מתכננים מה תעשו עם הכסף. ואז אתם מתעוררים, ומבינים שזה היה רק חלום. האם אתם עצובים? לא ממש. כי שום דבר לא היה שלכם מלכתחילה. לא הפסדתם כלום - פשוט חלמתם. עכשיו קרה לי דבר דומה, פעמיים, בעולם ממשי לגמרי - לא בשינה, אלא בהחלטות נדל"ן. פעם אחת הייתי בטוח שדירה מסוימת שרציתי לקנות שווה הרבה יותר ממה שהציעו לי, והלכתי בעצת אחרים וירדתי מהעסקה - ובדיעבד התברר שהיא באמת נמכרה במחיר גבוה משמעותית ממה שיכולתי לקנות בו. פעם שנייה ויתרתי מרצון על השקעה, כדי לא להסתכסך עם חבר קרוב שרצה לקנות את אותו הנכס - והנכס הזה הניב לו רווח גדול. בשני המקרים היה לי "פתח" מלא להתעשר, וזה נסגר. יכולתי לחיות עם זה שנים ולהתייסר: "מה היה קורה אילו...". אבל זה בכלל לא כואב לי. ולא כי אני אדם מיוחד בלי רגשות - אלא כי הבנתי משהו. זה לא היה שלי - זה היה חלום ההזדמנויות האלה מעולם לא היו "שלי" באמת. הן היו אפשרות, מחשבה, דמיון של עתיד - בדיוק כמו החלום בלילה. אם בסוף זה לא קרה, סימן שזה לא היה אמור לקרות. בורא העולם נתן לי חלום שנראה מוחשי במיוחד - נראה קרוב, נראה ודאי - אבל בסופו של דבר זה נשאר חלום. ומי מצטער על חלום? התובנה הזו לא נועדה רק להרגיע אותי לגבי דירות שלא קניתי. היא כלי עבודה של ממש - ואני חושב שהיא בדיוק מה שחסר לאנשים שמפחדים להשקיע היום בשוק ההון. איך זה מתרגם להשקעות נניח שיש לכם מטרה ברורה וחשובה - לדוגמה, לחסוך לנישואי הילדים בכבוד. אתם פותחים תיק השקעות, ומתחילים לחסוך לטווח ארוך. השוק, בעזרת ה', עולה לאורך זמן - ככה זה עובד בהשקעה סבלנית. אבל בדרך יהיו ירידות. זה לא "אם", זה "מתי". ובדיוק ברגע הירידה מתעורר הפחד הגדול ביותר: למכור הכול כדי "להציל את מה שנשאר". וזו בדיוק הנקודה שבה החוסן הנפשי קובע הכול. כי מי שנכנס להשקעה עם התובנה הזו - שהכסף שהוא משקיע הוא כמו חלום, ואם בסוף הוא יפסיד אותו, סימן שזה בכלל לא היה אמור להיות שלו - הוא לא ימכור בפאניקה. הוא ידע: "אם, חלילה, אני אצא מפה עם הפסד - זה אומר שזה היה חלום מוחשי שהתברר כחלום. לא הייתי אמור לקבל את זה". והידיעה הזו, פרדוקסלית ככל שתישמע, היא בדיוק מה שנותן את השקט הדרוש כדי לא למכור, ודווקא בגלל זה - לתת לכסף הזדמנות אמיתית לצמוח. אבל יש תנאי אחד הגישה הזו עובדת רק אם באמת אפשר "להתעורר מהחלום" בלי שהחיים יתמוטטו. ולכן יש כלל ברזל: משקיעים רק כסף שאפשר להרשות לעצמכם להפסיד. לא ממונפים, לא בהלוואות, לא בכסף שאתם צריכים למחר. כי אם ההשקעה היא כסף שאתם באמת יכולים לאבד מבלי שהעולם יקרוס - אז ה"חלום" נשאר חלום נעים, וגם אם הוא לא יתגשם, לא נשבר שום דבר אמיתי. וכשיודעים שאפשר לחיות גם בלי זה - דווקא אז יש הכי הרבה סיכוי שזה יישאר, יצמח, ובעזרת ה' יגיע בדיוק לאן שהתכוונתם מלכתחילה. נכון שאינו דומה חלום שעוד לא השקעתי בה כסף, לבין חלום שכבר הושקעו בו בו כספים, אבל בסוף זה אותו חלום.. 'קל לומר את זה עכשיו, לפני שהמשבר בא - אבל אני מקווה שהקו הזה יהיה לי ולאחרים לעזר גם ברגע האמת'.
  • סקר: ההתנהלות של לוכדי הנוכלים.

    תורני הונאות בסדנו מכרות זהב
    78
    3 הצבעות
    78 פוסטים
    4k צפיות
    ה
    @לקינוח זוכר ??? https://forum.benakel.org/topic/805/מישהו-יכול-לתת-פרטים-על-סערת-מכרות-הזהב-באתיופיה/10?_=1787507853648
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    158 צפיות
    ד
    א. הזהב בתקופה האחרונה לא מתנהג כמו נכס גידור ולכן התנועה שלו מאוד לא צפויה . ב. כל רגע במלחמה הזו בין אם היא תצליח להפיל את המשטר או לא מקרב את הסיכוי לרגיעה במזרח התיכון = פחות מלחמות = זהב יורד .
  • 2 הצבעות
    20 פוסטים
    705 צפיות
    ד
    רק תוספת למה שאמרת . מחיר הקרקע יקר הרבה בגלל רגולציה , AI יפתור גם את זה . תחשוב על מצב שתוך שבוע מהזמן שאתה חולם על בית יש לך אישורים ובית בנוי .
  • 2 הצבעות
    18 פוסטים
    953 צפיות
    ס
    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהורדת הריבית: מה המשמעות על השקעה בקרן כספית?: אתה מדבר על פק"מ בלי אפשרות למשיכה? אז זה לא מקביל לקרן כספית אפשרות משיכה חודשית, אבל אתה לא תתווכח עם בנקאי בשביל חודש, רוב המפקידים מפקידים ליותר. מה שאין כן קרן כספית לא מפקידה ליותר מ90 יום בשום אופן.