דילוג לתוכן

העמלות האלו הגיוניות?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
43 17 2.7k 14

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    44 צפיות
    רחל עומסיר
    כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע: "אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי." על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה. אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו. קרן פנסיה היא לא רק חיסכון המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה. בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת. ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח. לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד. יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה. הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך. מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה. מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם? אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר. המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות. ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית? כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן. ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה. לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪. כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן. ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני? אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים. הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי. אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה. וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות. לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר. זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות. אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה. לסיכום אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד, אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?", התחילו משאלה אחרת קודם: מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי? האם הוא מיועד לפרישה בלבד? האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם? האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן? ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד. רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים. כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר. הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    72 צפיות
    רחל עומסיר
    לפעמים הקושי להשלים עם הפסד, גורם לנו להוציא עוד כסף  ״כבר הוצאנו על זה כל כך הרבה כסף. עכשיו נתחיל מחדש?״ יש החלטות כלכליות שקשה לקבל דווקא אחרי שכבר שילמנו. בחרנו, בדקנו והשקענו. ואז מתברר שהתוצאה אינה מתאימה למה שאנחנו צריכים. אנחנו שוקלים לשנות כיוון, אבל מיד עולה המחשבה ומה עם כל הכסף שכבר הוצאנו? גם לי זה קרה השקעתי סכום של חמש ספרות בפתרון טכנולוגי לעסק. ליוותה אותי אשת מקצוע מסורה ומקצועית, ובכל זאת, ככל שהתקדמנו ועבדתי עם הפתרון, הבנתי שהוא אינו נותן לי את המענה שאני צריכה. התלבטתי. אולי עוד התאמה? אולי עוד תיקון? אולי אם אשקיע עוד קצת, אגיע סוף־סוף לתוצאה שרציתי? הרי כבר שילמתי סכום משמעותי. להתחיל מחדש פירושו להשקיע שוב כסף, זמן ומחשבה. אחרי תקופה של בדיקה הבנתי שהקושי נובע ממגבלות הפלטפורמה שעליה נבנה הפתרון ביחס לצרכים שלי. לצד ההערכה שלי לאשת המקצוע, התבהר לי הצורך לבחור תשתית אחרת. בסופו של דבר בחרתי לשנות כיוון ולהשקיע בפתרון חדש, שהיום אני מרוצה ממנו והוא מתאים לצרכים שלי. הפתרון החדש לא החזיר לי את הכסף שכבר הוצאתי. אבל הוא נתן לי מענה מתאים ואפשר לי להתקדם. למה כל כך קשה לשנות כיוון? כשאנחנו משקיעים כסף במשהו, אנחנו משקיעים בו גם ציפייה. אנחנו רוצים שהוא יצליח. רוצים להרגיש שבחרנו נכון. רוצים לדעת שהזמן, הבדיקות והכסף שהקדשנו היו מוצדקים. לכן, כשהתוצאה מאכזבת, האינסטינקט הראשוני הוא לעיתים לנסות עוד קצת. עוד תשלום. עוד ניסיון. עוד תיקון אחד. לפעמים זה בדיוק מה שנדרש. אבל לפעמים אנחנו ממשיכים בעיקר מפני שעצירה תכריח אותנו להכיר בכך שחלק מההשקעה לא השיג את מטרתו. וזה כואב. זה עלול לעורר תחושת הפסד, אכזבה ואפילו כישלון. כך אנחנו עלולים לשלם עוד כסף כדי להרגיע את התחושה שהכסף הקודם התבזבז. אלא שהתשלום הנוסף אינו מחזיר את ההוצאה הקודמת. ואם אין לו הצדקה בפני עצמו, הוא עלול להגדיל את ההפסד. מה התשלום הבא באמת ייתן לנו? נניח שקנינו מכשיר יקר. הוא התקלקל, שילמנו על תיקון, וכעת שוב נדרש תיקון משמעותי. ״אבל כבר הוצאנו עליו כל כך הרבה״, אנחנו אומרים לעצמנו. זה מסביר מדוע קשה לנו להחליט. אבל כדי לבחור נכון עכשיו, צריך לבדוק: כמה יעלה התיקון הבא? מה הסיכוי שהוא יפתור את הבעיה? לכמה זמן המכשיר צפוי לשמש אותנו? ומה תעלה חלופה מתאימה? יכול להיות שכדאי לתקן. ויכול להיות שהגיע הזמן להחליף. עצם העובדה שכבר שילמנו הרבה אינה הופכת את ההוצאה הבאה לכדאית. לא כל קושי הוא סיבה לעצור חשוב לומר, לפעמים כדאי להתמיד. יש תהליכים שדורשים זמן, יש תקלות שאפשר לפתור, ויש התאמות קטנות שיכולות להפוך פתרון קיים למתאים מאוד. לכן, לפני שמחליטים להמשיך או לשנות כיוון, כדאי לברר: מה בדיוק הבעיה? מה אפשר לשפר? כמה עוד נצטרך להשקיע? ומה התוצאה שאפשר לצפות לה באופן סביר? ואז לשאול בכנות: האם אני משקיעה עוד מפני שיש סיבה טובה להאמין שזה יקדם אותי או מפני שקשה לי להשלים עם מה שכבר הוצאתי? מותר לקבל החלטה חדשה בעקבות מידע חדש לפעמים רק במהלך הדרך אנחנו מבינים טוב יותר מה אנחנו צריכים ומהן המגבלות של הפתרון שבחרנו. אפשר ללמוד מהבחירה הקודמת: אילו שאלות כדאי לשאול בפעם הבאה? מה צריך לבדוק מראש? האם אפשר להתחיל בניסיון מצומצם לפני שמתחייבים לסכום גדול? הלמידה הזאת יכולה לשרת אותנו במשך שנים. המשך הוצאה רק כדי להצדיק את הבחירה הקודמת עלול להכביד עלינו עוד יותר. שינוי כיוון יכול להעיד דווקא על היכולת לעצור, לבחון את המציאות ולקבל החלטה שקולה. אז מה כדאי לזכור? בפעם הבאה שעולה המחשבה ״כבר שילמנו כל כך הרבה״, כדאי לתת מקום לאכזבה ואז לבדוק את הצעד הבא בפני עצמו. מה הוא יעלה? מה הוא צפוי לתת לנו? והאם זו הבחירה המתאימה ביותר מבין האפשרויות שיש לנו היום? את הכסף שכבר הוצאנו לא תמיד אפשר להחזיר. על הכסף שעוד נוציא אנחנו עדיין יכולים להחליט. רחל עומסי יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה אובייקטיבית וללא זיקה לחברות הביטוח
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    ח
    מי שעבד ב-2024 או ב-2025 בהכנסה נמוכה ולא הגיש תביעה למענק עבודה, זה הזמן לבדוק. את התביעה המקוונת באתר רשות המסים אפשר להגיש עד שנתיים מסוף שנת המס, כך שעל 2024 המועד האחרון הוא סוף דצמבר 2026. מי שלא מסתדר עם האתר יכול להגיש בסניף דואר, אבל שם רק על שנת 2025 ועד 27.12.2026. צריך להגיע בעצמו, בלי ייפוי כוח, עם תעודת זהות ושיק מקורי מהחשבון או אישור מהבנק, והפקיד ממלא את התביעה. לשנת 2024 יש גם הליך מיוחד, בתנאים מסוימים, למי שלא מגיש באתר, גם הוא עד סוף דצמבר. את תנאי הזכאות כדאי לבדוק באתר רשות המסים או בכל זכות לפני שמגישים. ובכל מקרה לא צריך לשלם לאף אחד בשביל להגיש, התהליך פשוט.
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    252 צפיות
    חופש כלכליח
    @חיסכון-לחתונה 84 תשלומים זה בעצם המקסימום הרגיל, הלוואה מקרן פנסיה ניתנת בדרך כלל לעד 7 שנים ועד 30 אחוז מהצבירה, לא כולל פיצויים. על הריבית עצמה שווה לנסות להתמקח, ולבדוק מה הבנק מציע באותו סכום.
  • 13 הצבעות
    57 פוסטים
    5k צפיות
    י
    https://marketing.isracard.co.il/clubs/ זה הכרטיס של ישרכרט, שם הכרטיס הוא BASIC הוא מצויין לרכישות בחו"ל להשוואה, דמי כרטיס- ישרכרט חינם, מותנה בשימוש כל שהוא כל חודש, במקס חינם, (רשמית מותנה כל עוד הלקוח עובד בפייסבוק, מעשית כנראה חינם לכולם) עמלת המרה- בישרכרט חינם, במקס 1 אחוז, תאריך החיוב על עסקאות חול- בישרכרט נדחה לתאריך החיוב החודשי ללא עלות, במקס כנראה גם כך, אולי צריך לבקש את זה ולבדוק שזה לא עולה עמלה, מאמץ בפתיחת הכרטיס- בישרכרט צריך זיהוי באמצעות מצלמת מחשב ואז הכרטיס פעיל מיד ונשלח בדואר רגיל, במקס לפי הזכור לי אין צורך בזיהוי כזה רק בת.ז. לשליח