דילוג לתוכן

כבר שילמנו כל כך הרבה, איך אפשר לעצור עכשיו

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 12 1
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    לפעמים הקושי להשלים עם הפסד, גורם לנו להוציא עוד כסף 
    ״כבר הוצאנו על זה כל כך הרבה כסף. עכשיו נתחיל מחדש?״
    יש החלטות כלכליות שקשה לקבל דווקא אחרי שכבר שילמנו.
    בחרנו, בדקנו והשקענו.
    ואז מתברר שהתוצאה אינה מתאימה למה שאנחנו צריכים.
    אנחנו שוקלים לשנות כיוון, אבל מיד עולה המחשבה

    ומה עם כל הכסף שכבר הוצאנו?

    גם לי זה קרה

    השקעתי סכום של חמש ספרות בפתרון טכנולוגי לעסק.
    ליוותה אותי אשת מקצוע מסורה ומקצועית, ובכל זאת, ככל שהתקדמנו ועבדתי עם הפתרון, הבנתי שהוא אינו נותן לי את המענה שאני צריכה.

    התלבטתי.
    אולי עוד התאמה?
    אולי עוד תיקון?
    אולי אם אשקיע עוד קצת, אגיע סוף־סוף לתוצאה שרציתי?

    הרי כבר שילמתי סכום משמעותי.
    להתחיל מחדש פירושו להשקיע שוב כסף, זמן ומחשבה.

    אחרי תקופה של בדיקה הבנתי שהקושי נובע ממגבלות הפלטפורמה שעליה נבנה הפתרון ביחס לצרכים שלי. לצד ההערכה שלי לאשת המקצוע, התבהר לי הצורך לבחור תשתית אחרת.

    בסופו של דבר בחרתי לשנות כיוון ולהשקיע בפתרון חדש, שהיום אני מרוצה ממנו והוא מתאים לצרכים שלי.

    הפתרון החדש לא החזיר לי את הכסף שכבר הוצאתי.
    אבל הוא נתן לי מענה מתאים ואפשר לי להתקדם.

    למה כל כך קשה לשנות כיוון?

    כשאנחנו משקיעים כסף במשהו, אנחנו משקיעים בו גם ציפייה.
    אנחנו רוצים שהוא יצליח.
    רוצים להרגיש שבחרנו נכון.
    רוצים לדעת שהזמן, הבדיקות והכסף שהקדשנו היו מוצדקים.
    לכן, כשהתוצאה מאכזבת, האינסטינקט הראשוני הוא לעיתים לנסות עוד קצת.
    עוד תשלום.
    עוד ניסיון.
    עוד תיקון אחד.
    לפעמים זה בדיוק מה שנדרש.
    אבל לפעמים אנחנו ממשיכים בעיקר מפני שעצירה תכריח אותנו להכיר בכך שחלק מההשקעה לא השיג את מטרתו.
    וזה כואב.
    זה עלול לעורר תחושת הפסד, אכזבה ואפילו כישלון.

    כך אנחנו עלולים לשלם עוד כסף כדי להרגיע את התחושה שהכסף הקודם התבזבז.

    אלא שהתשלום הנוסף אינו מחזיר את ההוצאה הקודמת. ואם אין לו הצדקה בפני עצמו, הוא עלול להגדיל את ההפסד.

    מה התשלום הבא באמת ייתן לנו?

    נניח שקנינו מכשיר יקר. הוא התקלקל, שילמנו על תיקון, וכעת שוב נדרש תיקון משמעותי.
    ״אבל כבר הוצאנו עליו כל כך הרבה״, אנחנו אומרים לעצמנו.
    זה מסביר מדוע קשה לנו להחליט.
    אבל כדי לבחור נכון עכשיו, צריך לבדוק:
    כמה יעלה התיקון הבא?
    מה הסיכוי שהוא יפתור את הבעיה?
    לכמה זמן המכשיר צפוי לשמש אותנו?
    ומה תעלה חלופה מתאימה?
    יכול להיות שכדאי לתקן.
    ויכול להיות שהגיע הזמן להחליף.

    עצם העובדה שכבר שילמנו הרבה אינה הופכת את ההוצאה הבאה לכדאית.

    לא כל קושי הוא סיבה לעצור

    חשוב לומר, לפעמים כדאי להתמיד.
    יש תהליכים שדורשים זמן, יש תקלות שאפשר לפתור, ויש התאמות קטנות שיכולות להפוך פתרון קיים למתאים מאוד.
    לכן, לפני שמחליטים להמשיך או לשנות כיוון, כדאי לברר:
    מה בדיוק הבעיה?
    מה אפשר לשפר?
    כמה עוד נצטרך להשקיע?
    ומה התוצאה שאפשר לצפות לה באופן סביר?
    ואז לשאול בכנות:
    האם אני משקיעה עוד מפני שיש סיבה טובה להאמין שזה יקדם אותי או מפני שקשה לי להשלים עם מה שכבר הוצאתי?

    מותר לקבל החלטה חדשה בעקבות מידע חדש

    לפעמים רק במהלך הדרך אנחנו מבינים טוב יותר מה אנחנו צריכים ומהן המגבלות של הפתרון שבחרנו.

    אפשר ללמוד מהבחירה הקודמת:
    אילו שאלות כדאי לשאול בפעם הבאה?
    מה צריך לבדוק מראש?
    האם אפשר להתחיל בניסיון מצומצם לפני שמתחייבים לסכום גדול?

    הלמידה הזאת יכולה לשרת אותנו במשך שנים.
    המשך הוצאה רק כדי להצדיק את הבחירה הקודמת עלול להכביד עלינו עוד יותר.

    שינוי כיוון יכול להעיד דווקא על היכולת לעצור, לבחון את המציאות ולקבל החלטה שקולה.

    אז מה כדאי לזכור?

    בפעם הבאה שעולה המחשבה ״כבר שילמנו כל כך הרבה״, כדאי לתת מקום לאכזבה ואז לבדוק את הצעד הבא בפני עצמו.
    מה הוא יעלה?
    מה הוא צפוי לתת לנו?
    והאם זו הבחירה המתאימה ביותר מבין האפשרויות שיש לנו היום?

    את הכסף שכבר הוצאנו לא תמיד אפשר להחזיר. על הכסף שעוד נוציא אנחנו עדיין יכולים להחליט.

    רחל עומסי

    יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    אובייקטיבית וללא זיקה לחברות הביטוח

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    186 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    427 צפיות
    א
    אשמח לשמוע מאנשים נוספים אם יש להם מה לומר.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    528 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ניודים והחלפת מסלולים לא קשורים לקופה פעילה או לא. קופה שהיא פעילה תנויד רק לאחר הפקדה ראשונה של המעסיק כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי. קופה שאינה פעילה תנויד ללא כיסוי ביטוחי. המעסיק בעבודה חדשה שואל האם הקופה פעילה, מעסיקים גדולים דורשים הוכחה לקופה פעילה.
  • 2 הצבעות
    12 פוסטים
    932 צפיות
    רחל עומסיר
    מדובר על עליה של 25% השנה היה עדכון במקדמים שהשפיעו בעיקר על גברים לא נשואים- עליה של 1.1%. הואיל והסטטיסטיקות הראו שהתארכה תוחלת החיים של הגברים. גבר נשוי המקדם שלו כבר מראש יותר גבוה כי לוקחים בחשבון את תוחלת החיים של הנשים שהיא ארוכה יותר.