הפורום הכלכלי החרדי הראשון

הרגע בדקתי. פתוח.

כאן יעלו בעז"ה פודקאסטים או כתבות שמתפרסמות בנושא הפריפריה, נא לא לפתוח דיונים על תוכן הדברים.
הרב ישראל קינד מ'דיור לקהילות' מתארח אצל יעקב רייניץ בפודקאסט נדל"ן

לסקירות ודיונים נוספים על הפריפריה

כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

ובכן,
התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

1. חסידות מאוד גדולה
2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.
ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

חסידות גור
חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

חסידות צאנז
צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

חסידות ויז'ניץ
בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

חסידות קרלין
גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

חסידות בעלזא
בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

חסידויות נוספות
ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

ריכוזים חסידיים
בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

כלל חסידי
לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

לגבי החסידים, צריך לחלק את הנתונים ל3 חלקים

1. השתתפות ההורים
2. חסכונות עצמיים
3. הלוואות אנ"ש

זה מתחלק בערך כך:

1. די נמוך
2. תלוי בכל זוג, עובדים יכולים לחסוך יותר מהר.
3. תלוי בחסידויות, יש חסידויות שמלוות את כל ההון העצמי.

נקודה חשובה שכדאי לקחת לתשומת לב.

עד היום, בכל מקום שהחלה התיישבות חרדית מסודרת (לא יחידים - קהילה שפועלת לעניין אנשים נוספים) השכונה \ האזור \ העיר שינוי את פניהם, בחלק מהמקומות מהר ובחלק לאט, אבל מהלך כזה הוא אל חזור, כל דירה שנרכשת למגורים לא חוזרת לשוק החופשי, וזה רק הולך ומצטבר, בעוד הציבור הכללי מפנה את מקומו לאט לאט (בעיקר כי יש להם הרבה אפשרויות אחרות, בשונה מאיתנו).

השאלה היא כמה מהר זה יקח, וככל שיקח יותר מהר, יותר אנשים יקנו דירות בזול.

זה נכון בבית שמש, בשכונות בירושלים, בקרית גת, וזה נכון בחריש בעז"ה

ומשכך אני מעיז להעריך די בוודאות שהעיר חריש, בתוך זמן לא ידוע תהיה עיר חרדית על מלא.
ואין להשוות לערים אחרות בפריפריה מהרבה סיבות (כשהסיבה הראשונה: אין משפחות מקומיות שורשיות).

בואו נפריד כוחות רגע.
כיוון שכל השיח על חריש כאן ובמקומות אחרים נכנס ללופ בלתי נגמר, של הצליח-לא הצליח, תנו לי לשאול אתכם שאלה מהצד השני.

חיים יעקב, אברך צעיר מבני ברק.
קיבל מההורים בלע"ה 650,000ש"ח לשם רכישת דירה. והוא מעוניין לרכוש דירה גדולה ויפה ויכול להוסיף משכנתא בהחזר חודשי של 4,000 בחודש.
הוא לא חושש ממרחק, וגם אין לו בעיה עם שכן שאינו חובש כיפה.
הוא מעוניין לחיות בחברה טובה, שיהיה לו מקום בבית כנסת קרוב (בנוסח אשכנז), כולל טוב, תעסוקה לרבנית.
שכשהילדים יגדלו יהיה להם חיידר מתאים.
כמובן שהוא מברר גם על מקום עם תחבורה נוחה למרכז, חנויות מזון וביגוד לציבור החרדי וכו'

הבנתם את הרעיון.

האם כדאי לו לבחון את האפשרות לרכוש דירה ולעבור לחריש?
מה דעתכם?
האם חריש עונה על ההגדרה כמתאימה לאברך צעיר בוגר ישיבה מצוינת?

מעבר לזה אין שום משמעות להצליחה או לא הצליחה, כי בסוף זה כל הענין.
ותתפלאו, למרות שנשמע כאן שכל אברכי חריש מתפללים 3 פעמים ביום לשכנים נוספים, בואו ותגלו שהם מאוד מרוצים מהמצב הקיים, נכון, זה מתסכל לראות שמקומות אחרים עומדים במרכז ההתעניינות המגזרי, וחריש קצת מאחור, אבל ביום יום אין לזה משמעות אמיתית.
יש להם כל מה שאברך צעיר צריך והם ממש מרוצים, כוללים, תעסוקה, חיידרים מצויינים, חנויות ומרכזי קניות, והכל בעצם.

דרך אגב, בשונה מכל הכותבים כאן, אני כן בדקתי למה חריש לא מתפתחת בקצב ראוי, שאלתי עשרות אנשים, בגילאים שונים, מערים שונות, 'מה אתם יודעים על חריש החרדית?'

אולי בהזדמנות אחרת אכתוב את התשובות המלאות, אבל המסקנה הראשונה והבולטת שיצאה לי מהמשאל הקטן- רוב האנשים בכלל לא מודעים לכך שיש אברכים ליטאים צעירים בחריש, שלא לדבר על כוללים מצויינים ומוסדות ושאר הדברים.

ובזאת אסיים, הסיבה בעיני לאי הידיעה - כחרדים, מקום שלא היינו בו, לא תופס מקום בתודעה, הוא פשוט לא ברשימה, וכיוון שחריש עיר חדשה, שאין לנו סיבה להיכנס אליה, כל מידע עליה מקוטלג אצלנו באזורים הלא מתאימים במח.

בהצלחה לכל הצדדים.

רוצה לעזור?

רק חשוב לא להתבלבל
מי שמעוניין להצטרף לקהילה צריך לפנות לנציג הקהילה
ולא למתווכים שעובדים איתו.

המס' של ועדת הדיור: 0534176226

בהצלחה

@משהמשה לא הובהר מדבריך אם אתה חושב שזה יהיה מרכז חרדי גדול או מקום טוב להשקיע בו?

לגבי הבעיות המוזכרות.
מבירור מעמיק בשטח מדובר על סיפור ישן ובודד
לכל מקום יש את חבלי הקליטה שלו.
לצערנו, המקרה ההוא קיבל ניפוח רציני ע"י אנשים שחשבו שלתועלת המאבק צריך להוציא הכל החוצה.
מה שקרה זה שהמאבק נגמר בלאו הכי, וכל מי שלא מכיר נשאר עם הכותרת.

אא"כ נאמין לכל המשווקים בדרום שמסבירים שכל אנשי הקבע הולכים לקנות דירות באזורים הללו והמחירים הולכים לעלות

אין שום צורך לבקר וזה ודאי לא נכון.
הלוואי שראשי ישיבות יחשבו על התלמידים שלהם עשירית ממה שהרב סורוצקין משקיע בהם.
הרב סורוצקין הוא מהפכן שעושה רק יותר טוב עם כל פרויקט שלו.
אין ספק שמדובר שמיזם בטוח, נכון, שווה, שצריך לחקות.

בסתר ליבי אני מקווה שיום אחד הוא יחשוב על כלל הציבור ויעשה את אותם דברים הרבה יותר בגדול.
לא בגלל שזה לא בסדר לחשוב רק על התלמידים, אלא כי הוא יכול הרבה יותר, והעשייה הציבורית משוועת לאנשים כאלו.

החשבון פשוט
הוא עושה בדיוק מה שעשו בעכו
ומה שניסו לעשות בגבעת המורה.

הבשורה היחידה בסיפור - שיש קרקע במרכז ששווה כמו במקומות הרחוקים ביותר, ולזה כמובן יש סיבה, הוא לא קנה את הקרקע בזול כי תרמו לו אותה, כל אחד יכל לקנות מהחברה את הקרקע במחיר הזה.

רק תבינו שאם הוא היה קונה שטח כזה או כפול בבית שאן, ושם נמכרו מכרזים ב30 אל"ש ליחידה ולא 300, בכמה הוא היה מוכר את הדירןת, וכשאתה משווק עם שם גדול 2000 דירות לציבור אברכים ובמחיר מליון שקל, כולם יקנו בלי חשבונות של מקום.

דרך אגב בעכו כנראה חישבו את עלות הבניה בפועל בפחות מ1.14

תזכורת.
ניתן לשלוח חומר על קהילות לצורך סקירה כאן בפורום.

קהילת בית ה'
שכונת החורש, חריש

שכונת החורש היא השכונה הותיקה, הגדולה והדתית בעיר חריש.
בשכונה 1,100 יחי"ד, רובם של משקיעים שמשכירים את הדירות.
העיר חריש היא העיר החדשה בישראל, עיר שכולה דירות חדשות, וככזו הסביבה יפה מאוד, פיתוח סביבתי עדכני ומזמין, ובניינים מתוכננים היטב.

נמצאת 'בצפון השרון' לא רחוק מחדרה ונתניה, על כביש 6, ובקרבה גאוגרפית משמעותית למרכז ולאזורי תעסוקה גדולים.

חריש מתמודדת עם סטיגמה נפוצה של מאבקי חילונים חרדים עוד קודם הקמתה וביתר שאת בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם שהצר את רגלי החרדים, דבר שהסתיים בסייעתא דשמיא מרובה.

על הקהילה

קהילת 'בית השם' בראשות הגאון ר' ראובן מירון שליט"א מורכבת מבוגרי הישיבות הליטאיות, בוגרי 'ערי המרכז' שעברו לעיר בשנתיים האחרונות, הוקמה במטרה לספק סביבה איכותית ושמורה לאברכים בוגרי הישיבות הטובות, מוסדות מפוקחים ואיכותיים, וחברה של בני עליה.
רב הקהילה הגר"ר מירון שליט"א שהוכתר כרב הקהילה בתחילת חורף תשפ"ו בבתי גדולי ישראל, תלמידו חביבו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א שמלווה את הקהילה מיום היווסדה ומעודד את הפונים אליו לבדוק ברצינות את אופציית המגורים בעיר.

הקהילה מונה כיום כ30 משפחות כ"י,

הרב והעוסקים בצרכי הציבור פועלים כל העת לספק תמיכה בכל תחומי החיים החל מהקצאות ומתן סיוע למקימי המוסדות השונים בעיקר בתי הכנסת והכוללים, ניהול צרכי הכלל מול העירייה ע"י הנציגים שיחי', הקמת 'קופה של צדקה' שכונתית, ערוב, כשרות ומקוואות.

מוסדות

מוסדות הקהילה מקיפים את כל תחומי החיים והגילאים השונים.
כמרכז תורני משמש בית הכנסת 'בית השם' את בני הקהילה כבית כנסת ובית מדרש, ובו נמצא הכולל המרכזי 'ישיבת הר''ן' בראשות הגר"צ ויספיש שליט"א לצד כוללים נוספים בעיר כמו 'עטרת שלמה סורוצקין' ועוד.
מוסדות 'עטרת שלמה' מספקים את החינוך המסור לילדי ובני הקהילה.

תעסוקה

התעסוקה באזור מגוונת ומספקת מגוון משרות בתחומים רבים, כעיר מרכזית ניתן להגיע בזמן קצר יחסית לערים רבות כמו חדרה, יקנעם, פרדס חנה, ועוד, כל אלו מספקים מקומות עבודה רבים בתחום החינוך ועבודה משרדית בכל התחומים, גם העיר עצמה מספקת משרות לא מעטות בתחומים כמו הנה"ח, אדריכלות, חינוך, חינוך מיוחד ועוד.

קהילות נוספות בעיר

לצד קהילת 'בית השם' בשכונת החורש ישנם קהילות נוספות בעיר, הקהילה הליטאית 'אהבת תורה' בשכונת בצוותא מונה למעלה מ150 משפחות ולצידם מאות משפחות ספרדיות, בעיר, הכח החרדי המאוחד גדול ומשמעותי, חברי העירייה החרדיים והדתיים מכלל המפלגות מהווים רוב בקואליציה העירונית ומחזיקים תיקי מפתח לטובת הציבור.

דיור

בשכונה היצע דירות גדול, במחירים שלא ישארו לזמן רב, בשילוב כמה גורמים נוצרה הזדמנות מצוינת לרכוש דירות חדשות וגדולות למגורים במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק בערי האזור, מחירים שעלולים להשתנות בכל עת.
בשכונת החורש נמכרות כ150 דירות בשנה, ובעקבות ריבוי המשקיעים יתכן שמס' זה אף יגדל בתקופה הקרובה, בשאיפה שהקהילה תוכל לגדול ולהתרחב בצעדים גדולים.
ניתן לרכוש דירות 4 חד' גדולות עם מרפסות סוכה, מחסן וחניה ב1,300,000 ש"ח בלבד.

יצירת קשר

ועד דיור: 0533194561

לקהילות נוספות

לא יודע אם התכוונת גם למי שבדק ולכן הוא יודע או רק לאלו שלא מכירים מקרוב, וניזונים משמועות.
א. באופן אישי, הגעתי לחריש לבדוק מקרוב( ממליץ בחום), וממש הופתעתי, עשר שנים אני עובר ליד לפחות פעמיים בחודש, ועד לאחרונה לא חשבתי לבקר.
גיליתי מקום יפיפה, בניה חדשה, מתאימה לציבור החרדי, קהילות מאורגנות, אברכים צעירים הכי קלאסיים שיכול להיות, בוגרי פונביז', תורה בתפארתה, מיר ברכפלד, אורחות תורה.
כוללים מסודרים, חיידרים ובית יעקב כמו בק"ס (גני הבנות הם מרשת 'שירת התורה' בק"ס) הבנתי שהעבודות מגוונות ונגישות, ואפי' פגשתי את הרב החדש והכריזמטי של 'קהילת בית ה' הקהילה בשכונת החורש.
ב. לגבי השאלה השניה, אני ממליץ בחום לכאלו ששואלים אותי ויש להם תקציב מתאים (1,300,000-1,400,000 לדירות 4 חד' למי שמתעניין) אני חושב שמלבד זה שהקהילות בחריש מתאימות מאוד לאברך צעיר קלאסי, יש להם פוטנציאל גדול מאוד. לדוגמא ב2025 נמכרו בשכונת החורש לבדה (1 מ5 שכונות בעיר) למעלה מ150 דירות, מה שאומר ששוק גדול= סיכוי להתפתחות מהירה (בשונה מקהילות אחרות שמתפתחות אבל מאוד לאט כי פשוט אין מספיק דירות לקניה) אם הציבור החרדי יקנה רק 3\1 מהדירות בשכונה בשנה יהיו בשכונה אחת תוך עשור 500 משפחות, זה קהילה ענקית, וזה אומר כל השירותים שצריך למשפחה צעירה.

לאחרונה שמעתי מכמה כיוונים שיש התעניינות גוברת בעיר ונקווה שתשרה הברכה בעירכם והצלחה במעשה ידיכם.

א. ראשית יש להודות לארגון 'יד שמשון' ולעומד בראשו הרב אריה ליבוביץ שליט"א שלקח על עצמו להעלות למודעות הציבור את הפתרונות המצויינים שיש כיום לזוגות צעירים שאין ביכולתם לרכוש דירה במרכז.
כחלק מהנגשת המידע נענה הרב ליבוביץ לבקשתנו ואף לקח על עצמו את עלויות העיצוב וההדפסה של החוברת שהוכחה כמועילה למתעניינים ברכישת דירה בפריפריה.
ב. החוברת היא הרחבה של עמודי המידע ב'קובץ גליונות' שזכה לחשיפה חלקית, כשהחוברת המעודכנת והמורחבת הודפסה בצורה מסודרת ומכובדת.
ג. לדעתי האישית ארגון 'יד שמשון' מוביל חשיבה חדשנית בשלל תחומים, ובזכותו משפחות רבות חיים עם קצת פחות התמודדות וקושי.

יש כתובת לעדכון פרטים והערות בתוך החוברת.