דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ישראל גוטמןי

ישראל גוטמן

@ישראל גוטמן
אודות
פוסטים
9
נושאים
4
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
6
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • למה אנחנו "מכניסים עוד פיל" לתקציב החופש כל שנה?
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    בס"ד

    זוג ציידים נסעו כל שנה לצוד ביערות אפריקה
    שנה אחת צדו שני פילים ענקיים, קראו לטייס שיבוא לקחת אותם
    הטייס הביט בפילים ואמר: "אין סיכוי, המטוס לא יעלה עם המשקל הזה."
    אז הם אמרו לו: "אבל שנה שעברה עשית את זה." הוא הסכים
    דחסו את הפילים פנימה, המטוס בקושי המריא - והתרסק על ההר
    הטייס והציידים יצאו מההריסות, וצייד אחד אמר לשני: "אתה זוכר? בדיוק פה התרסקנו גם שנה שעברה."
    זה בדיוק המשל שנתתי אתמול במשדר "חופש טוב ומבורך"
    כל שנה אנחנו יודעים בדיוק "כמה המטוס שלנו יכול להכיל" - מה ההכנסה שלנו, מה התקציב הריאלי
    ובכל זאת, כל שנה מחדש, אנחנו "מכניסים עוד פיל" לחופש הגדול -
    כי "אצל השכנים זה עבד" או "שנה שעברה גם ככה יצא ביוקר, אז מה זה עוד קצת"
    אתמול, יחד עם ידידי הרב נחום ברוק ממסילה, דיברנו על זה בדיוק:
    🔹 למה הפער בין מה שתכננו למה שהוצאנו בפועל מגיע ל-10,000-15,000 ש"ח
    🔹 למה ההוצאות חייבות להגיע מההכנסות - בלי הלוואות, בלי אשראי דוחה תשלומים
    🔹 ולמה חשוב לזכור: אם התרסקנו באותו מקום שנה שעברה, אולי הגיע הזמן לבדוק מה משנים השנה

    תודה לכל מי שהצטרף אתמול - מקווה שתצאו לחופש עם ראש שקט ותקציב מסודר.
    מי שלא הספיק להיות איתנו, ההקלטה המלאה מחכה לכם - בהרשמה חינמית, בלינק כאן >>

    יש שם גם כלי נחמד - סימולטור שמחשב באופן אישי, לפי מספר הילדים וימי החופשה שלכם,
    כמה סביר שהחופש הזה יעלה לכם בפועל. ממליץ להזין את המספרים שלכם ולראות את התוצאה.

    יש לכם שאלה על התקציב שלכם לחופש?
    מוזמנים לשאול אותי כאן בפורום, אשתדל לענות לכל אחד.

    בסייעתא דשמיא
    ישראל גוטמן
    מאסטר לכלכלת המשפחה ויו"ר גוטפלוס

    כלכלת המשפחה כלכלה התנהגותית כלכלה חופש כלכלי ישראל גוטמן נחום ברוק תקציב חופש תכנון כלכלי חינוך פיננסי

  • תמיד יש סיבה לא להתחיל — וזו בדיוק הבעיה
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    @דוד-גולדברג תודה רבה, מעריך מאוד!!!

    שוק ההון והשקעות השקעה בשוק ההון נדלן קורס שוק ההון חתונות ילדים פנסיה כשרות בהשקעות גמחים

  • תמיד יש סיבה לא להתחיל — וזו בדיוק הבעיה
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    @יוסף-עליכם תודה רבה, מעריך מאוד!!!

    שוק ההון והשקעות השקעה בשוק ההון נדלן קורס שוק ההון חתונות ילדים פנסיה כשרות בהשקעות גמחים

  • תמיד יש סיבה לא להתחיל — וזו בדיוק הבעיה
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    @בוגר-גוטפלוס
    בעז"ה ביום ראשון הקרוב. לבוגרים יש הטבה מיוחדת, נשמח שתהיה איתנו!

    שוק ההון והשקעות השקעה בשוק ההון נדלן קורס שוק ההון חתונות ילדים פנסיה כשרות בהשקעות גמחים

  • תמיד יש סיבה לא להתחיל — וזו בדיוק הבעיה
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    בס"ד

    יש לי חבר יקר, אברך ירא שמים, אדם מוכשר ועם ראש על הכתפיים
    כבר שנים אני מנסה לשוחח איתו על השקעות לטובת חתונות הילדים
    יש לו ילדים, שנים מהם בשידוכים ויש לו גם ב"ה קצת כסף פנוי בסוף החודש

    אבל בכל פעם שאני מעלה את הנושא, יש סיבה
    בשנת תש"פ הוא אמר לי: "ישראל, עכשיו קורונה. כל העולם עוצר. זה ממש לא הזמן."
    בשנת תשפ"ב הוא אמר לי: "מלחמת רוסיה אוקראינה, זה גוג ומגוג ממש. ממילא העולם הולך לאן שהוא הולך."
    בשנת תשפ"ד הוא אמר לי: "ישראל, יש מלחמה. אחים שלנו נלחמים. אי אפשר לחשוב על השקעות עכשיו."
    השבוע פגשתי אותו שוב. הוא אמר לי: "עם כל הגיוס והיועמשי"ת וההפגנות והבחירות — זה ממש לא הזמן."

    השבוע כבר לא יכולתי להתאפק.
    אמרתי לו בשקט:
    "כשהבן שלך ירצה להיכנס לשידוכים — גם תגיד לו עכשיו זה לא הזמן כי קורונה?
    כשהמחותן יבקש ממך להביא את הכסף לאולם — תגיד לו עכשיו זה לא הזמן כי אוקראינה?
    כשהזוג הצעיר יצטרך דירה — תסביר להם שיש שיירת רכבים לכלא?"
    הוא שתק.

    האמת הפשוטה היא כזו:
    אי אפשר לתזמן את שוק ההון. אי אפשר לתזמן את עולם הנדל"ן. ובוודאי אי אפשר לתזמן את חתונות הילדים.
    אבל את הדחיינות — אפשר לתזמן בדיוק. היא תמיד מגיעה בזמן.
    הדחיינות לא באה בלבוש של עצלנות. היא באה בלבוש של "שכל ישר". של "זהירות". של "עוד לא הזמן הנכון".
    ובינתיים הזמן עובר.
    בינתיים הילדים גדלים.
    בינתיים כל שנה שעוברת ללא תכנון שווה — במספרים אמיתיים — מאות אלפי שקלים שיצטרכו להגיע מאיפשהו. מגמ"חים. ממשכנתאות. מהחזרים שלא נגמרים.
    כבר יותר מ-22 שנה אני עוסק בכלכלת משפחה בציבור שלנו. ושוב ושוב אני פוגש את אותו הסיפור — אנשים טובים, ישרים, חכמים — שמגיעים אלינו שנה לפני החתונה הראשונה ואומרים: "אם רק הייתי מתחיל לפני עשר שנים."
    לא לפני מאה שנה. לא לפני דור. לפני עשר שנים.
    כשהילד שלהם היה בן שלוש.

    אז מה עושים?
    לא צריך לסחור במניות. לא צריך לשבת מול מסכים כל היום. לא צריך לוותר על שעת לימוד.
    צריך תוכנית ברורה, מותאמת לערכים שלנו, שיודעת בדיוק לאן הולכים ומתי, ופועלת בשקט בצד — בשוק ההון ובנדל"ן — בזמן שאנחנו ממשיכים לחיות את החיים שבחרנו.

    ולכן — אנחנו יוצאים למחזור 4 של קורס גולדפלוס
    קורס שבנינו במשך שנים בדיוק בשביל זה. בשביל האברך שרוצה להישאר אברך — גם בתקופת חתונות הילדים.
    במחזור הזה תקבלו:
    ✅ 11 מפגשים מלאים בזום — שוק ההון, נדל"ן, מיסוי, פנסיה, וכשרות עולם ההשקעות עם הרב ישראל איראם מחבר הספר "מסחר כהלכה"
    ✅ מודל הזה"ב — ארבעה שלבים מסודרים שהופכים ידע לתוכנית עבודה מעשית, מותאמת אישית לכל משפחה
    ✅ ספר הקורס — 200 עמודים על עולם ההשקעות, לא נמכר בשום מקום אחר
    ✅ קבצי אקסל מקצועיים לחישוב השקעות בנדל"ן ובשוק ההון
    ✅ שיחת מיקוד אישית עם המחלקה המקצועית של גוטפלוס
    ✅ ליווי לאורך כל הדרך — פורום משתתפים ומשימות מעשיות בסיום כל מפגש
    הקורס מיועד למי שמסיים את החודש בפלוס ורוצה לדעת מה לעשות עם העודף
    בצורה בטוחה, מעשית, ובלי לוותר על הערכים שלו.

    מי שמעוניין לשמוע עוד, לשאול שאלות, או להבין האם זה רלוונטי למצב שלו
    מוזמן לשאול כאן בפורום ואשתדל לענות לכל אחד.
    ניתן גם לקבל פרטים בקישור כאן >>

    בסייעתא דשמיא
    ישראל גוטמן
    מאסטר לכלכלת המשפחה ויו"ר גוטפלוס

    שוק ההון והשקעות השקעה בשוק ההון נדלן קורס שוק ההון חתונות ילדים פנסיה כשרות בהשקעות גמחים

  • איך זכות הבחירה שלכם בורחת מהחלון?...
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    במאמר הקודם נחשפנו לשתי המערכות שמנהלות לנו את המחשבות בתוך הראש. למדנו שמערכת מס' 1 אוהבת לזרום על אוטומט, ומערכת מס' 2, השקולה והמחושבת, נוטה לפעמים להתעצל. היום, נדבר על הצעד השלישי במודל ארבעת הצעדים שלנו - הצעד שבו אנחנו מפסיקים להיות נגררים ומתחילים להוביל.
    בשביל להבין את זה, תשמעו סיפור:
    שני הציידים מוכשרים חזרו מיערות העד באפריקה עם שלל כבד במיוחד: שני פילים אפריקאיים עצומים. הטייס של המטוס הקל נבהל וזעק: "אין סיכוי שהמטוס ימריא עם משקל כזה, כולנו נתרסק!". אבל הציידים, מלאי ביטחון עצמי, נפנפו אותו ואמרו: "אל דאגה, גם בשנה שעברה הטייס אמר בדיוק אותו דבר, ולבסוף הסכים!". המטוס המריא, התנדנד קשות, ותוך חצי דקה התרסק לתוך צלע הר סמוך. כשהם יצאו פצועים וחבולים. מבין השברים, הביט אחד הציידים למרחק ואמר: "מעניין, בשנה שעברה התרסקנו רק במעלה ההר הסמוך...".

    זה נשמע מצחיק, אבל תחשבו על זה רגע בכנות: כמה מאיתנו מנסים בכל חודש מחדש לדחוף "פילים" לתוך המטוס המשפחתי שלהם?
    בכלכלת הבית, כמו בטיסה, יש חוקים מוחלטים. אם ההכנסות שלכם החודש הן 20,000 ש"ח, אין שום היגיון כלכלי בעולם שתוציאו 20,001 ש"ח. שטרות כסף אינם משכפלים את עצמם במהלך החודש.
    הבעיה היא שלכל אחד מאיתנו יש בתוך הראש "עורך דין להשכרה". המוח שלנו הוא מומחה בלייצר תירוצים ובהסבר של למה ה"פיל" התורן שהכנסנו החודש לעגלה הוא דווקא הגיוני, מוכרח ואסור לוותר עליו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, מייצרים "שטחים אפורים" ומסרבים להביט למציאות הריאלית בעיניים.

    אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו בוחנים את עוגת התקציב שלנו דרך כלי שאנו מכנים: מדד זכות הבחירה. התקציב החודשי שלנו מורכב משני סוגי הוצאות עיקריים:

    • הוצאות קשיחות: אלו ההוצאות ה"בוקר טוב", הקבועות שיוצאות אוטומטית מהחשבון ואין לנו עליהן שום זכות בחירה באותו חודש (משכנתא, שכר לימוד, ביטוחים, והחזרי הלוואות קבועות).
    • הוצאות רכות: ההוצאות השוטפות שבהן יש לנו זכות בחירה מלאה בכל יום מחדש (מזון, ביגוד, פורים, פסח, מתנות).

    הכלל הכלכלי פשוט: ככל שההוצאות הקשיחות שלכם תופסות נתח גדול יותר מההכנסות — כך זכות הבחירה שלכם מצטמצמת. כשרוב המשכורת נבלעת מיד בתחילת החודש על התחייבויות והחזרי הלוואות מהעבר, אתם נותרים עם שקלים בודדים למחיה ותחושת מחנק קשה. אתם מרגישים שהכסף מנהל אתכם, ולא אתם אותו.
    כדי להבין את המשמעות האמיתית של אובדן זכות הבחירה, אנחנו בגוטפלוס תמיד ממליצים להפסיק להסתכל על כסף רק במונחים של שקלים, אלא בתרגום ישיר לשעות עבודה. כשאתם משלמים מאות שקלים בחודש על ריביות של מינוס נצחי או הלוואות לצריכה, אתם לא רק מפסידים כסף – אתם משתעבדים לעוד ועוד שעות עבודה מתישות רק כדי לממן את העבר. אתם עובדים בפרך, משקיעים אנרגיות, קמים מוקדם בבוקר – והכל הולך ישירות לכיסוי ה"פילים" של החודשים הקודמים.

    תרגיל מהיר לבדיקה עצמית: סכמו את כל ההוצאות הקשיחות שלכם החודש (כולל החזרי הגמ"חים והבנקים) ובדקו איזה אחוז הן מהוות מההכנסות. אם הן עוברות את ה-67%, הגיע הזמן לעצור, לבחון את הנתונים והאופציות העומדות לרשותנו ולחשב מסלול מחדש.
    הדרך הנכונה, היחידה והאמיצה להחזיר את האורות הגבוהים למטוס המשפחתי שלכם, לקחת מנהיגות ולשלוט בהוצאות מתוך יישוב הדעת ושמחה פנימית, היא ללמוד להגדיר ולבנות תקציב נכון, מדויק וריאלי עבור הבית שלנו.

    איך עושים את זה בלי להיכנס לדקדוקי עניות אלא מתוך חישובי שקולים ותחושת רווחה? על כך נרחיב בעז"ה במאמר הבא.

    לתגובות והארות: info@ygutman.co.il

    כלכלת המשפחה זכות הבחירה ניהול תקציב הוצאות משפחתיות חינוך פיננסי כלכלה ביתית כלכלה התנהגותית כלכלה משפחתית

  • מה שבא בקלות-הולך בקלות?
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    מאה שקל הם תמיד מאה שקל? לא בראש שלנו...

    תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: עבדתם קשה מאוד, שעות נוספות בערבי ימים טובים, ובסוף החודש קיבלתם תוספת של 500 ש"ח למשכורת. רובנו ננהג בכסף הזה בחרדת קודש – נכסה איתו חוב מעיק, נקנה נעליים לילד שבאמת צריך, או פשוט נשאיר אותו בבנק כדי "לסגור את החודש" בשלום.
    אבל מה קורה כשמצאנו שטר של 200 ש"ח בכיס של מעיל החורף שהוצאנו מהמחסן? או אם קיבלנו פתאום החזר קטן ולא צפוי מאיזו רשות? פתאום, המחסום הפסיכולוגי יורד. מערכת מס' 1 האוטומטית והחרוצה לוחשת לנו באוזן: "זה כסף 'מתנה', בוא נתפנק איתו! איזה נס, בדיוק ראיתי את הסט מצעים הזה במבצע...".
    אגב, ישנם רבים וטובים שמתייחסים גם לכסף שהגיע מהלוואה ברגע כמתנה משמיים והתוצאות בהתאם..

    הגיע הזמן להכיר את המימד הנוסף של הכסף
    בספרי החשבונות של הבנק, מאה שקלים הם תמיד מאה שקלים. אבל ב"מחשבון" שהקב"ה נתן לנו בראש, לכסף יש צבע, ריח ומקור. אנחנו מחלקים את הכסף בראש ל"מגירות" שונות: יש מגירה של "עמל ויזע" ויש מגירה של "מציאה". יש מגירה של "משכורת" ויש מגירה של "מענקים".
    כאן נכנסת לתמונה מערכת מס' 1 המפורסמת שלנו – האוטומטית והחרוצה. היא לוחשת לנו: "זה כסף שנפל מהשמיים, הוא לא חלק מהתקציב הרגיל, אפשר לחגוג עליו!". מערכת מס' 1 לא רואה את התמונה המלאה, היא רואה רק את ה"כאן ועכשיו". היא שוכחת שבאותו זמן ממש, במגירה הגדולה של הבית, אנחנו עדיין במינוס או נאבקים לסגור את החודש.

    התנהלות בחשבון נכון
    מרן החפץ חיים כותב בביאור הלכה (יו"ט תקכ"ט): "וינהל הוצאות ביתו בחשבון כפי ערך הרווחתו ולא יותר". שימו לב למילה "בחשבון". ניהול בחשבון פירושו להפעיל את מערכת מס' 2 – המערכת המחושבת שרואה את כל התמונה. הנהגה של "אוכלי המן" בדורנו דורשת מאיתנו להבין שכל שקל שמגיע אלינו, בין אם עמלנו עליו ובין אם הגיע כמענק בלתי צפוי, הוא שפע שניתן לנו מאת הבורא כדי שננהל אותו ביישוב הדעת.
    הבעיה היא שמערכת מס' 2 היא קצת "עצלנית". הרבה יותר קל לזרום עם התחושה ש"הרווחנו מתנה" מאשר לשבת ולבדוק איפה הכסף הזה באמת נחוץ – אולי לסגור הלוואה יקרה? אולי לשים בצד לחתונת הילדים?

    אז איך עוברים מ"מגירות בראש" לכסף בכיס?
    השהיית התגובה: קיבלתם החזר מס? מצאתם כסף במעיל? אל תוציאו אותו באותו יום! חכו יומיים. תנו למערכת מס' 1 להירגע, ותנו למערכת מס' 2 המחושבת לבדוק לאן הכסף הזה באמת שייך בתמונה הגדולה.
    מבחן היחסיות: בפעם הבאה שמגיע אליכם כסף שלא תכננתם – מענק, מתנה או החזר – עצרו רגע. שאלו את עצמכם: "אם הייתי צריך לעבוד עכשיו שבוע שלם בשביל הסכום הזה, האם עדיין הייתי מוציא אותו על מה שתכננתי?". אם התשובה היא לא – סימן שמערכת 1 מנסה "לבזבז" לכם את המציאה.
    איחוד המגירות: זכרו – אין כסף "קל" וכסף "קשה". כל סכום שנכנס הוא חייל במערכה שלכם להגיע לשלווה ורוגע כלכלי.
    מה צריך לקרות כדי ש... תשאלו את עצמכם: מה צריך לקרות כדי שהשפע הבלתי צפוי הזה לא "יתאדה" על פינוקים רגעיים אלא ייתן לנו נחת לטווח ארוך?

    לסיום, עלינו לזכור ש"דורשי ה' לא יחסרו כל טוב". השפע נמצא שם, הקב"ה שולח לנו אותו בכל מיני דרכים. התפקיד שלנו הוא להיות השותפים הנאמנים שלו, לנהל את השפע הזה ב"חשבון" ולא ב"רגש", ובסייעתא דשמיא לזכות לחיי רווחה ושמחה אמיתית.
    יה"ר שנזכה להגיע לחג השבועות הבעל"ט מתוך הרחבת הדעת ויישוב הדעת.

    לתגובות והארות: info@ygutman.co.il

    כלכלת המשפחה כסף התנהלות כלכלית ניהול תקציב רגשות וכסף חינוך פיננסי

  • עדכונים לקראת סוף שנה לועזית+משלוח פרוספקטים חינם לנציגי כוללים וקהילות
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    @ארגון-בנקל
    תודה רבה על התמיכה הגדולה!
    הספר הזה יוצא בעבודה מאומצת של שנתיים לדייק משימות שכל משפחה תוכל להגיע לאיזון ולשלווה כלכלית, אבל יותר מזה, כמו שאנחנו אומרים תמיד, אסור להגיע לאיזון כלכלי - צריך הרבה יותר. המשימות יביאו אתכם לשינוי עוצמתי אחת ולתמיד!
    ושוב תודה לצוות המיוחד של בנקל על התמיכה!

    מהנעשה ונשמע ב"בנקל" ניוזלטר

  • טורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד סוכות
    ישראל גוטמןי ישראל גוטמן

    אשמח אם יוכלו להעלות גם את דבריו של הרב רובין מהר נוף שפוסרמו ביתד של החג לגבי ההשתדלות של אברכים בהשקעות לחתונות הילדים. שמעתי שיש שם דברים חשובים מאוד

    כלכלת המשפחה כלכלת המשפחה כלכלה נבונה הגדלת הכנסות אריה ליבוביץ יד שמשון יתד נאמן יתד סוכות
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום