@צביקה-גוטרמן
אכן כך.
מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה.
נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.

ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה

דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר.

לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה.
"יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?"
אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל.

ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים.

תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי.

ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם.

ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע.

אז מה עושים בייעוץ פנסיוני?
המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה".
מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם:
קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים.
קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות.
הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים.
מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם.
ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה?
למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה:
עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים.
לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים.
במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד:
מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות?

וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן

כשאנחנו צעירים, קל לחשוב:
"כשארוויח יותר, אתחיל."
"כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות."
"יש עוד המון זמן עד הפנסיה."
אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד.

לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן.

גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים.

לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה
בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה.
המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה.
לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון.
להכיר את החסכונות שכבר קיימים.
להגדיר מטרות לכסף.
לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות.

ובעיקר - להתחיל.

כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

הלוואה בד"כ היא 80% מכספים נזילים
ו-30% בפנסיה מכספי התגמולים

ההפקדות לפנסיה מופיעות בתלוש האם הן נקלטו בקרן?
מאות מקרים של הפרות בהפקדות לפנסיה נרשמו בשנתיים האחרונות. זו סיבה טובה להכיר בדיקה פשוטה שכדאי לכל עובד לעשות.

רובנו מקבלים את תלוש השכר, בודקים כמה נכנס לבנק, אולי עוברים על כמה רכיבים וממשיכים הלאה.

אם בתלוש מופיעות הפרשות לפנסיה, אנחנו מניחים שהכול בסדר.

אבל יש עוד בדיקה אחת שחשוב לעשות מדי פעם:

לוודא שהכספים שמופיעים בתלוש אכן הגיעו ונקלטו בקרן הפנסיה.

לא מתוך חשדנות כלפי המעסיק.

לעיתים פער יכול להיווצר בגלל טעות, עיכוב, בעיית דיווח או כספים שהועברו אך טרם שויכו נכון.

ובכל זאת, נתוני האכיפה מלמדים שלא כדאי לוותר על הבדיקה הזאת.

בשנים 2024–2025 נרשמו יחד 547 מקרים של הפרות בחובת ההפקדות הפנסיוניות.

והמקרים אינם מתרכזים בענף אחד בלבד. הם נמצאו במסחר, בשירותים מקצועיים, טכניים ואישיים, בחינוך, בתעשייה, במסעדנות וגם בענפי הבנייה, השמירה והניקיון, הסיעוד והבריאות, ההיסעים ועוד.

המסקנה היא שכדאי לעקוב אחר ההפקדות שלנו ולוודא שהן מתבצעות כנדרש.

איך מתבצעת הפקדות הכספים לפנסיה בכל חודש?
המעסיק מנכה מהשכר את חלק העובד בהפקדה הפנסיונית, מוסיף את ההפקדות החלות עליו ומעביר את הכספים לגוף הפנסיוני.
להעברת הכספים קיימים מועדים הקבועים בדין: המוקדם מבין 7 ימי עסקים ממועד תשלום השכר או 15 ימים מתום החודש שעבורו משולם השכר (בד"כ עד ה-15 לחודש העוקב).

כלומר, לא מספיק שההפקדה מופיעה בתלוש.
הכסף צריך גם לעבור בפועל ולהיקלט בקופה.

ואחת ההפרות שנמצאו בהליכי האכיפה היא בדיוק זו: סכומים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו ליעדם, או הועברו באיחור.

כיצד עיכוב בהפקדות עלול להשפיע על העובד?

1. אין צבירה
הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן אינו נמצא בחיסכון באותה תקופה.
אם מדובר בחודש אחד, אולי הסכום נראה קטן. אבל כאשר התקלה נמשכת מספר חודשים, הפער הולך ומצטבר.

2. עלול להיווצר אובדן של רווחים
הכספים בקרן הפנסיה מושקעים.
כסף שלא היה בקרן בזמן שבו היה אמור להיות בה, לא השתתף בתשואות שהקרן השיגה באותה תקופה.
אצל צעירים הנקודה הזאת חשובה במיוחד.
לכסף שמופקד היום יש עוד עשרות שנים לצבור תשואה, ולכן גם להפקדות של השנים הראשונות בעבודה יכולה להיות משמעות גדולה בעתיד.

3. עלולה להיווצר פגיעה בכיסוי הביטוחי
קרן פנסיה אינה רק חיסכון לגיל הפרישה.
היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים, ולכן הפסקה ממושכת בהפקדות עלולה, בהתאם לנסיבות ולתקנון הקרן, להשפיע גם על הרצף ועל הזכויות הביטוחיות.
זו הסיבה שלא כדאי להשאיר הפקדות חסרות ללא בירור.

מהן ההשלכות על המעסיק במקרה של אי העברת ההפקדות?

הדין מתייחס ברצינות לחובת העברת ההפקדות הפנסיוניות.
משרד העבודה מפרסם הליכי אכיפה ועיצומים שהוטלו בעקבות הפרות של חוקי העבודה, ובין היתר בגין אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובדים או העברתם באיחור.
ובמקרים מסוימים מדובר בסכומים משמעותיים.
לפי הנתונים שפורסמו לגבי 2025, הקנס הממוצע עמד על כ־95 אלף ₪.

הקנסות הללו ממחישים עד כמה החובה להעביר את ההפקדות במועד נלקחת ברצינות. מבחינת העובד, החשוב הוא לעקוב אחר ההפקדות, לזהות פערים בזמן ולפעול לתיקונם.

גיליתם שחסרה הפקדה – מה עושים?
קודם כול, לא מסיקים מיד שמישהו פעל שלא כשורה.
בודקים.
היכנסו לאזור האישי בקרן הפנסיה והוציאו פירוט הפקדות.
השוו אותו לתלושי השכר ובדקו אילו סכומים מופיעים בכל חודש ומה נקלט בפועל בקרן.
אם מצאתם פער, כדאי לפנות תחילה לחשבות השכר או למעסיק ולבקש לבדוק את מקורו.
במקביל, אפשר לבדוק מול קרן הפנסיה האם הכספים התקבלו אך עדיין לא שויכו לחשבון שלכם.
אם מתברר שהכספים אכן לא הועברו, בקשו מהמעסיק להשלים את ההפקדות ושמרו את התלושים ואת ההתכתבויות.
אם לאחר הבירור מול המעסיק הבעיה אינה מטופלת, ניתן להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. חשוב לדעת שהליך זה נועד לאכיפת החוק ואינו מחליף תביעה לקבלת הזכויות המגיעות לעובד. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית הדין האזורי לעבודה לצורך מיצוי הזכויות (לאחר התייעצות עם רב).

בדיקה שכדאי לבצע כבר השבוע
קחו שלושה תלושי שכר אחרונים.
פתחו את פירוט ההפקדות בקרן הפנסיה.
ועברו חודש אחרי חודש:
מה היה אמור להגיע לפי התלוש ומה נקלט בפועל בקרן.
אם הכול תואם – מצוין.
ואם לא – גיליתם את זה בזמן וניתן להתחיל לברר.

זו לא שאלה של אמון או חוסר אמון במעסיק.

זו פשוט בקרה על אחד הנכסים הכלכליים החשובים שלכם.

כי כשמדובר בפנסיה שלכם, לא מספיק לדעת כמה ירד מהמשכורת.

כדאי לדעת גם שהכסף הגיע למקום שאליו הוא אמור להגיע.

ויש לכם גם קרן השתלמות?
כדאי לבצע את אותה בדיקה גם שם. אם בתלוש השכר מופיעות הפקדות לקרן השתלמות, השוו אותן לנתונים באזור האישי בקרן וודאו שהכספים אכן נקלטו.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

אכן מדובר בצעד משמעותי שמטרתו להנגיש מרצים ומרצות מקצועיים ולהמשיך לקדם את המודעות להתנהלות כלכלית נכונה.
לתכנון כנסים, ימי עיון וסדנאות ו/או לקידום חינוך פיננסי בקהילה ובמוסדות

מוזמנים לשמור את הקישור ולשתף אותו עם מארגני פעילויות ומנהלי תוכניות!

עבודה חדשה? 7 דברים שכדאי לבדוק כבר בהתחלה

לפני כמה שבועות הגיעה אליי לקוחה צעירה שהתחילה עבודה חדשה.
היא הייתה נרגשת מאוד. השכר היה גבוה יותר, התנאים נראו טובים, והיא הייתה בטוחה שכל מה שנשאר הוא רק לחתום על הטפסים.

במהלך הפגישה שאלתי אותה שאלה פשוטה:
"לאיזו קרן פנסיה המעסיק החדש מפקיד?"
היא חייכה ואמרה:
"לא יודעת... האמת שלא הסתכלתי בכלל. אמרו לי לחתום, אז חתמתי."

המשכנו לבדוק יחד את המסמכים.
התברר שהיא כלל לא עדכנה את המעסיק שיש לה קרן פנסיה פעילה. מידע שהיה חשוב להעביר כבר בתחילת העבודה, בין היתר משום שלקיומה של קרן פעילה יש משמעות למועד שבו יש לבצע עבורה את ההפקדות.
לאחר מכן בדקנו האם כל רכיבי השכר נכללים בהפקדות לפנסיה, האם מוצעת קרן השתלמות ומהם שיעורי ההפרשה.

לשמחתה, הנושא התגלה בזמן וניתן היה להסדיר אותו לפני שנגרמה פגיעה בזכויותיה.

המקרה הזה הזכיר לי עד כמה קל להתרכז במשכורת ובתפקיד החדש, ולשכוח שהחתימה על מסמכי הקליטה משפיעה גם על הזכויות הסוציאליות ועל החיסכון הפנסיוני לשנים קדימה.

אז אם גם אתם מתחילים מקום עבודה חדש, הנה שבע נקודות שכדאי לבדוק כבר בתחילת הדרך:

1. האם עדכנתם שיש לכם קרן פנסיה פעילה וממתי יתחילו ההפקדות?
אם קיימת לכם קרן פנסיה פעילה, חשוב לעדכן בכך את המעסיק כבר בתחילת העבודה. לקיומה של קרן פעילה עשויה להיות משמעות גם למועד תחילת ההפקדות, ולכן כדאי לא להסתפק במילוי הטפסים, אלא לוודא שהמידע הועבר ונקלט אצל המעסיק.

2. לאיזו קרן יופקדו הכספים?
האם ההפקדות ימשיכו לקרן הקיימת שלכם, או שנפתחת עבורכם קרן חדשה?
מעבר למקום עבודה חדש לא מחייב בהכרח לפתוח קרן חדשה, וחשוב לדעת לאן יופקדו הכספים ולא לגלות בדיעבד שנוצרו לכם כמה קופות ללא צורך.

חשוב לדעת שאם העובד לא בחר בעצמו קרן פנסיה ולא מסר למעסיק לאן להפקיד את הכספים, המעסיק נדרש לצרפו להסדר ברירת המחדל הרלוונטי בהתאם להוראות הדין.
ולמי שחשוב לו שההשקעות יתנהלו בהתאם לכללי ההלכה, זו נקודה שחשוב במיוחד לבדוק, מסלול ברירת המחדל תלוי הגיל הינו ללא כשרות. לכן לא כדאי להסתפק בשאלה "האם פתחו לי פנסיה?", אלא לבדוק גם באיזו קרן ובאיזה מסלול השקעה נמצאים הכספים.

3. מהו השכר שממנו מבוצעות ההפקדות לפנסיה?

גובה המשכורת שמופיע בחוזה אינו בהכרח השכר שממנו יחושבו ההפקדות לפנסיה. לא כל רכיב שכר נכלל בהכרח בשכר המבוטח, ולכן חשוב לבדוק מהו השכר שעליו מבוצעות ההפרשות והאם הוא תואם את תנאי ההעסקה ואת הזכויות המגיעות לכם.

4. האם אתם זכאים לקרן השתלמות?
קרן השתלמות אינה זכות אוטומטית בכל מקום עבודה. אם אתם זכאים לה, כדאי לבדוק כבר בתחילת העבודה מהם שיעורי ההפקדה, מאיזה שכר הן מחושבות וממתי הן אמורות להתחיל.

5. האם שיעורי ההפקדה לפנסיה ולקרן ההשתלמות הם השיעורים המגיעים לכם?
לא בכל מקום עבודה חלים אותם שיעורי הפקדה. לעיתים הסכם אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר מיטיב מעניקים תנאים טובים יותר מהמינימום הקבוע בדין.
לכן לא מספיק לראות שמופיעות בתלוש "הפרשות לפנסיה", חשוב לבדוק גם כמה מופקד והאם השיעורים תואמים לזכויות שלכם.

6. האם חל עליכם סעיף 14 ומה שיעור ההפקדה לפיצויים?
כדאי להבין כבר בתחילת העבודה מהו ההסדר שחל על כספי הפיצויים שלכם, האם חל סעיף 14 ובאילו תנאים, ומהו שיעור ההפקדה של המעסיק לרכיב הפיצויים. לכך עשויה להיות משמעות בעת סיום יחסי העבודה.

7. אל תעצרו בחוזה, בדקו גם את התלוש הראשון ואת קליטת הכספים בקופות
גם אם הכול סוכם ונכתב בצורה מסודרת, כדאי לבדוק את תלוש השכר הראשון: השכר, היקף המשרה, רכיבי השכר, שיעורי ההפקדה והניכויים.
בהמשך, חשוב לוודא שההפקדות לא רק מופיעות בתלוש, אלא אכן נקלטו בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות.

ואם אתם עובדים במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, יש עוד כמה דברים שכדאי לבדוק כבר בתחילת העבודה:
האם כל אחד מהמעסיקים קיבל את פרטי הקרן הפנסיונית שלכם, האם ההפקדות מבוצעות כנדרש, וכן האם יש צורך לבצע תיאום מס ותיאום דמי ביטוח לאומי, כדי שהניכויים מהשכר יתבצעו בצורה נכונה.
דווקא כשמתחילים עבודה נוספת, קל להתמקד בשכר החדש ולשכוח שההכנסה מכמה מקומות עבודה דורשת הסתכלות על התמונה הכוללת.

לסיכום
התחלת מקום עבודה חדש היא הזדמנות מצוינת לפתוח דף חדש, אבל גם לעצור לכמה דקות ולבדוק שהזכויות שלכם נשמרות כבר מהיום הראשון.
לפעמים חתימה אחת שנעשית בלי להבין את המשמעות שלה יכולה ללוות אתכם שנים. מצד שני, כמה דקות של בדיקה בתחילת הדרך יכולות למנוע הרבה אי־נעימויות ולשמור על הזכויות המגיעות לכם.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

תודה רבה על ההערה והחידוד!
הדיוק במונחים חשוב מאוד. הסיבה שבחרתי להשתמש במונח הרחב "פיצויי פיטורים" ולא רק ב"השלמת פיצויים" נובעת מכך שבשטח פוגשים גם מצבים שבהם לא מדובר בהשלמה בלבד:
תשלום פיצויים מלא מאפס (100%): למשל אצל עובדים צעירים מתחת לגיל חובת ההפקדה (20 לנשים / 21 לגברים), או במקרים שבהם המעסיק לא הפקיד כספים כלל. במצבים אלו הזכאות היא לכל סכום הפיצויים ישירות מהמעסיק.
השלמת פיצויים: במקרים השכיחים שבהם הופקדו 6% בלבד, השאלה הנבחנת היא אכן הזכאות ל-2.33% הנותרים.

כדי לתת מענה שלם גם למקרים הפחות שכיחים ולא להטעות עובדים, העדפתי להשתמש במונח הכולל. עם זאת, ההערה שלך לגבי הכספים שכבר נצברו בקרן חשובה מאוד ועושה סדר מצוין לקוראים!

תיקנתי וחידדתי בכמה מקומות.

מעריכה מאוד את הקריאה המעמיקה והדיון המפרה.

@998877
אשמח אם תסביר לי באופן ברור מה מטעה.
מה חשבת לעומת מה שהתכוונתי.

בתחילת הבלוג רשום שהמעסיק מחויב להפקיד 6% ויש מקומות שמפרישים 8.33% ואח"כ רשום מתי יש חובה להשלמה ומתי לא.
אשמח להסבר, כדי שאוכל לתקן.

רחל-עומסי said:

כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

רשמתי בד"כ הואיל וישנם מקרים חריגים שבהם לא זכאי

@998877
מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

אם העובד פוטר
כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

ומה קורה אם העובד התפטר?
כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

3. מעבר דירה
רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
האם חל סעיף 14
כמה הופרש בפועל
ומה כתוב בהסכם העבודה

ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
משיכת פיצויים עלולה:
להקטין את החיסכון הפנסיוני
לפגוע בקצבה העתידית
להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

לסיכום
אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@צמיחה said:

לגבי הגדלת חלק השכיר,

באופן כללי, אין מה לפחד ממס, תשלום מס גבוה הוא קודם כול סימן להצלחה ולהכנסה יפה.

יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעולות אוטומטיות: הפקדה מראש באחוז גבוה אינה בהכרח הצעד הנכון. אם אין צורך אמיתי בהגדלת הקצבה החודשית, מומלץ לבחון מוצר פיננסי גמיש שיעניק לכם נזילות ושליטה מלאה.

מסתכלים על התמונה המלאה: מטרת החיסכון ובהתאם מחליטים לאן להפקיד.

@צמיחה said:

המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.

לא רק, ישנו גם תהליך הנקרא קיבוע זכויות

@צמיחה said:

אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

ישנם הסכמים קיבוציים המחייבים הפקדה גבוהה יותר מחלק עובד, במקרים אחרים כדאי לשקול האם לבקש העלאת שכר או הטבות אחרות.

@998877
לגבי בקשתך לקווים כלליים
אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

@998877
זה נוגע אליך?
רוצה שאחשב זאת?
תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

@998877
רושמת כאן חלק מהנקודות:
שכיר / עצמאי
גובה שכר
אחוזי הפקדה
מסלולי השקעה

@צמיחה said:

@רחל-עומסי
ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

אלו לא המרכיבים היחידים

ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

לא רק בתשואה

@צמיחה
הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

@צמיחה
שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.