חברות הביטוח בד"כ לא מסכימות לקבל הפקדה של פחות מ-200 ש"ח

התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
אם יש לכם קרן פעילה
המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

אם אין לכם קרן פעילה
המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

ומה קורה בפועל?
אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

המשמעות עלולה להיות כפולה:
גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
לא תמיד.
הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
6% על חשבון העובד
6.5% תגמולי מעסיק
6% לפיצויים
כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

לסיכום
תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

מתי ממשיכים להפקיד לפנסיה גם כשהעובד לא עובד בפועל?

לא בכל היעדרות מהעבודה מפסיקים הפקדות לפנסיה

כאשר עובד או עובדת נעדרים מהעבודה, עולה לא פעם השאלה האם צריך להמשיך להפקיד עבורם לפנסיה.

התשובה אינה אחידה, והיא תלויה בסוג ההיעדרות.

יש מצבים שבהם העובד לא עובד בפועל, אך עדיין קיימת חובה להמשיך בהפקדות הפנסיוניות. במצבים אחרים ההפקדות נעצרות, ולעיתים דווקא שם חשוב במיוחד להבין את המשמעות ולפעול נכון.

אז מתי ממשיכים להפקיד, ומתי לא?

חופשה בתשלום
כאשר העובד נמצא בחופשה ומקבל שכר, ההפקדות לפנסיה נמשכות כרגיל.
הסיבה פשוטה: מבחינת יחסי העבודה ותשלום השכר, מדובר בהמשך עבודה לכל דבר, ולכן גם ההפרשות הסוציאליות ממשיכות בהתאם.

ימי מחלה בתשלום
גם בתקופת מחלה שבה העובד זכאי לדמי מחלה מהמעסיק, יש להמשיך בהפקדות לפנסיה מתוך השכר המשולם לו.
כל עוד משולם שכר בגין ימי המחלה, יש גם בסיס להמשך ההפרשות הסוציאליות, ובכללן הפנסיה.

תאונת עבודה
כאשר עובד נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, חשוב להבין מהו מקור התשלום בתקופת ההיעדרות.
בימים שבהם המעסיק משלם לעובד שכר או תשלום בגין ההיעדרות- דמי מחלה, יש להמשיך גם בהפקדות לפנסיה בהתאם לשכר המשולם.
לעומת זאת, כאשר העובד מקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי ולא משולם לו שכר מהמעסיק, אין התייחסות לכך בחוק אך מעיון בפסקי דין כל עוד נמשכים יחסי עובד ומעסיק יש צורך להמשך הפקדות לפנסיה.

חופשת לידה
בתקופת חופשת לידה, כאשר העובדת עבדה 6 חודשים לפחות לפני תחילת ההריון היא זכאית להמשך הפקדות מצד המעסיק כרגיל, ואם לא כדאי לבחון האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הרצף הביטוחי והפנסיוני.

המטרה היא לשמור על זכויותיה הפנסיוניות והביטוחיות גם בתקופה שבה אינה עובדת בפועל.

שמירת הריון מאושרת ע"י ביטוח לאומי
כאשר מדובר בשמירת הריון מאושרת, חשוב לבדוק את המצב באופן מדויק, אך גם כאן יש חשיבות רבה לבחינת המשך הזכויות הפנסיוניות. אם העובדת עבדה 6 חודשים לפני תחילת ההריון היא זכאית להמשך הפקדות מצד המעסיק כרגיל, ואם לא כדאי לבחון האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הרצף הביטוחי והפנסיוני.

חל"ת – כאן התמונה שונה
כאשר עובד יוצא לחל"ת, כלומר לחופשה ללא תשלום, המעסיק אינו משלם שכר ולכן בדרך כלל גם אינו ממשיך לבצע הפקדות לפנסיה.
זהו אחד המצבים שבהם עלול להיווצר נתק בהפקדות, ולכן חשוב במיוחד לא להניח שהכול ממשיך אוטומטית.

למה בכלל חשוב לשמור על רצף ההפקדות?
הפקדה לפנסיה אינה רק חיסכון לגיל פרישה.

היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים חשובים, כמו כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה וכיסוי למקרה פטירה.

כאשר ההפקדות נפסקות לתקופה ממושכת, עלולה להיווצר פגיעה ברצף הזכויות:

• הכיסוי הביטוחי עלול להיפגע או להיפסק
• הצבירה הפנסיונית נעצרת
• ובחלק מהמקרים, חזרה לאחר תקופה ללא הפקדות עלולה ליצור פערים בזכויות או לחייב בדיקה מחודשת של הכיסויים

לכן, בתקופות של היעדרות מהעבודה לא מספיק לבדוק רק אם נכנסה משכורת.
חשוב לבדוק גם מה קורה עם הפנסיה, האם ההפקדות ממשיכות כרגיל, ואם לא האם יש צורך בפעולה יזומה כדי לשמור על הזכויות.

בשורה התחתונה
לא כל היעדרות מהעבודה מפסיקה את ההפקדות לפנסיה.
בחופשה, במחלה, וברוב המקרים גם בחופשת לידה, בשמירת הריון או בתקופה של תאונת עבודה, יש להמשיך בהפקדות ולבדוק היטב מה קורה בפועל.
לעומת זאת, בחל"ת המצב שונה, ודווקא שם חשוב לעצור ולבדוק כיצד שומרים על הזכויות הפנסיוניות והביטוחיות.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@998877
במקרה כזה כדאי לפצל,
אבל זה רק בסכומים גבוהים מאוד.
מניסיוני כמתכננת פרישה גם במגזר הכללי, ישנם בודדים המבינים את ערכה של קרן השתלמות ומגיעים עם יתרה של כ-1 מיליון ....

@א.א.פ.
נכון, ולכן מי שמסודר ויודע שבחתונה הראשונה יש עוד חתונה באופק ולא ימשוך הכל מראש אז ישאר לו נזיל.
ההפקדות של עוד שנתיים הינם סכום נמוך לעומת עלות חתונה והתחייבות.
וכמו שרשמתי בד"כ בקרן השתלמות נשתמש לחתונות של הילדים הקטנים יותר, הואיל והיא פטורה ממס ונרצה שתהיה מושקעת להכי הרבה שנים, ובשלבים קודמים נשתמש במוצרים החייבים במס.

@998877
הלוואה היא עד 80% מהכספים הנזילים.
ללא קשר לפיצול.

לפתוח כמה קרנות השתלמות כדי ליצור נזילות? לא בטוח שזה הצעד הנכון

לאחרונה אני שומעת לא מעט על הרעיון לפתוח לעצמאי כמה קרנות השתלמות במקביל, כדי שבכל כמה שנים תהיה קרן אחרת נזילה וכך תיווצר גמישות רבה יותר בכסף.

על פניו זה נשמע מסודר ומתוחכם.
בפועל, כדאי לבחון האם זה באמת נכון ומתאים.

קרן השתלמות היא אחד ממוצרי החיסכון המשתלמים ביותר שיש כיום, בעיקר משום שהרווחים בה פטורים ממס.

לכן, במקרים רבים נרצה דווקא לאפשר לכסף שנמצא בקרן להמשיך לעבוד לאורך זמן, ולא למהר לבנות מראש מבנה מפוצל של כמה קרנות רק מתוך מחשבה על נזילות עתידית.

כשפותחים כמה קרנות השתלמות במקביל רק כדי לייצר נזילות, עלול להיווצר מצב שבו פתיחת הקרנות נעשית בלי חשיבה מספקת על מטרת הכסף, על סדרי העדיפויות, ועל התמונה הכלכלית הכוללת.

במקום לנהל חיסכון בצורה מסודרת, מתקבלת לעיתים מערכת מפוזרת של כמה קרנות, בלי הבחנה ברורה בין כסף שמיועד לטווח בינוני, כסף שנועד להישאר מושקע לאורך זמן, וכסף שאמור לשמש למטרה מוגדרת.

מניסיוני, ברוב המקרים אין צורך לפתוח מספר גדול של קרנות השתלמות במקביל.
אם יש הצדקה לפיצול, למשל לצורך סדר, הפרדה בין מטרות שונות או תכנון עתידי, לעיתים ניתן לשקול פיצול מוגבל ומסודר אך לא מתוך פעולה אוטומטית או כפתרון ברירת מחדל.
נקודה שלא תמיד מודעים אליה, כאשר קרן השתלמות כבר נזילה, אפשר למשוך ממנה רק את הסכום שצריך, ולא את כל היתרה.
היתרה שלא נמשכה נשארת בקרן וממשיכה להיות נזילה.
רק הפקדות חדשות שייכנסו לאחר המשיכה יתחילו לצבור תקופת ותק חדשה של 6 שנים.
זו נקודה חשובה מאוד, משום שלפעמים עצם הידיעה שאפשר למשוך רק חלק מהקרן משנה לגמרי את הצורך בפתיחת קרנות נוספות מראש.

בסופו של דבר, גם כשמדובר במוצר מצוין כמו קרן השתלמות, חשוב לא לפעול לפי “טיפים” כלליים אלא לבדוק מה באמת נכון עבורכם:
מה מטרת הכסף, מתי צפוי הצורך בו, האם יש לכם חיסכון נזיל אחר, ואיך נכון לנהל את הכספים כך שיישארו גם מסודרים וגם יעילים לאורך זמן.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

אני לא מבינה על מה הדיון בכלל.
בהודעה רשום עניין הכשרות.
בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא....
וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים....
ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

רחל-עומסי said:

עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

מופיע עניין הכשרות

המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

למה המדינה בחרה במודל הזה?

מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

אבל כאן עולה שאלה חשובה:

האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

מניסיוני, התשובה היא לא.
גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

השינויים שמדברים עליהם יכולים להשפיע על העתיד הכלכלי של כולנו
לאחרונה פורסמו נתונים ותוכניות שממחישים עד כמה עולם העבודה והפנסיה משתנה מול העיניים שלנו.

מצד אחד מדברים על אפשרות להמשך העלאת גיל הפרישה בעתיד ועל שינויים אפשריים בעולם הפנסיה וההפרשות.
ומצד שני, הנתונים מראים שהישראלים עובדים שעות רבות מאוד ביחס למדינות אחרות, אבל לא תמיד מצליחים לייצר תחושת ביטחון כלכלי אמיתית.

אני פוגשת לא מעט אנשים שעובדים קשה מאוד במשך שנים, מרוויחים יפה, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהם כל הזמן “רודפים” אחרי המציאות הכלכלית במקום להרגיש שהם באמת בונים יציבות.

וזו בדיוק הנקודה שחשוב להבין היום יותר מתמיד: עבודה בלבד כבר לא תמיד מספיקה כדי לייצר ביטחון כלכלי עתידי.

המשמעות היא שלא בטוח שנוכל בעתיד להסתמך רק על פנסיה רגילה או על מקום עבודה אחד לאורך כל החיים.

דווקא בגיל צעיר, החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע בצורה משמעותית על השנים הבאות:

• איך מושקע הכסף שלנו
• האם אנחנו חוסכים גם מעבר לפנסיה
• האם קיימת קרן חירום למצבים בלתי צפויים
• ואיך בונים יציבות גם כשהמציאות הכלכלית משתנה

לא מעט אנשים מגלים רק אחרי שנים שהם יכלו להגיע למקום אחר לגמרי אם היו עושים סדר מוקדם יותר, בודקים את החסכונות שלהם בזמן ומבינים איך הכסף באמת עובד עבורם.

תכנון פנסיוני נכון לא מתחיל רק בגיל הפרישה. הוא מתחיל הרבה קודם, בהחלטות הקטנות של היום.

המציאות משתנה מהר, ולכן חשוב שהתכנון הכלכלי לא יתבסס רק על מה שהמדינה תיתן בעתיד, אלא גם על בנייה נכונה ועצמאית של היציבות הכלכלית האישית והמשפחתית.

תכנון פנסיוני נכון לא עוסק רק בכמה כסף נחסוך, אלא גם בשאלה איך הכסף יגן עלינו ועל המשפחה שלנו בכל שלב בחיים.

אם מזמן לא עצרתם לבדוק האם החיסכון שלכם באמת מותאם למציאות של היום, אולי זה הזמן לעשות סדר ולהבין מה אפשר לשפר כבר עכשיו.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

אין אפשרות להלוואה בעקבות הוראה של גלאט הון.
זאת הסיבה היחידה.

שלום וברכה,

לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת.

בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו."

הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס.

תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו.

שאלת קורא
"מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?"

זו שאלה מצוינת.
כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק.

חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון.

כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס?
קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה.

האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה?
בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל.

כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל?
המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון.

האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר?
כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס.

לסיכום
הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים.
ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

@א-יידישע-קאפ
לשכיר ניתן דרך המעסיק.
אם יש לו תיק עצמאי ניתן לפתוח בנוסף.

עדיין לא

אין הפסד אפילו מומלץ.
באופן עצמאי עדיף מוצרים החייבים במס לשים מראש בקופה החייבת במס ומוצרים הפטורים ממס בקרן השתלמות.
כך יוצרים הפרדה ופודים קודם מוצרים החייבים במס וגם לא מכניסים כסף חייב למנגנון של 6 שנים.
כדאי לקחת בחשבון שבתיק השקעות מכירה ושינוי מהווה אירוע מס בשונה מגמל להשקעה שניתן לנייד/לעדכן מסלול ללא אירוע מס.

@998877
תודה על ההערה, תיקנתי

@998877
אכן, רק לגבי הפקדות חדשות.

האם כדאי להפקיד לקרן השתלמות מעבר לתקרה ומה המשמעות לשכיר ולעצמאי?
קרן השתלמות נחשבת לאחד מאפיקי החיסכון המשתלמים ביותר בישראל.
אבל מה קורה כשמגיעים לתקרת ההפקדה הפטורה ממס?
האם נכון להמשיך להפקיד גם מעבר לתקרה?

תקרות לשנת 2026

לשכיר

• תקרת שכר להטבה: 15,712 ₪ בחודש
• הפקדה פטורה: עד 10% מהשכר

כל הפקדה מעבר לתקרה:

• חלק המעסיק מעל התקרה נחשב כהכנסה חייבת במס
• הרווחים על החלק שמעל התקרה חייבים במס רווחי הון

לעצמאי

• תקרת הפקדה להטבת מס רווחי הון: 20,566 ₪ בשנה
• הוצאה מוכרת למס: עד 4.5% מההכנסה החייבת (ועד 13,203 ₪ בשנה)

שכיר - האם כדאי להפקיד מעבר לתקרה?
כאשר המעסיק מפקיד מעבר לתקרה נוצר מצב של זקיפת שכר.
מה זה זקיפת שכר?
זקיפה פירושה שהחלק העודף של הפקדת המעסיק: נחשב כהכנסה נוספת בתלוש, העובד משלם עליו מס הכנסה וביטוח לאומי למרות שלא קיבל את הסכום בפועל לחשבון הבנק.
כלומר זו תוספת המופיעה כהכנסה לצורכי מס, גם אם הכסף לא נכנס בפועל לחשבון הבנק.

אז למה בכל זאת זה עשוי להיות משתלם?

• המעסיק ממשיך להפקיד גם מעבר לתקרה
• עלות בפועל לעובד נמוכה יחסית לסכום הכולל שנכנס לחיסכון
• הכסף ממשיך להיות מושקע בשוק ההון
• גם אם יש מס רווחי הון – זה עדיין אפיק השקעה מסודר ומנוהל
• מבחינה מנטלית־תעסוקתית: לעיתים הגדלת ההפקדה לקרן השתלמות נתפסת אחרת מתוספת שכר נטו, ולכן עשויה להשפיע פחות על האופן שבו המעסיק בוחן העלאות שכר עתידיות.

עצמאי - האם כדאי להפקיד מעבר לתקרה?
לרוב פחות כדאי ועדיף לשקול אפיק השקעה גמיש יותר :

• ההפקדה היא כולה מכיסו
• אין הטבת מס נוספת מעבר לתקרה
• הרווחים חייבים במס רווחי הון
• הכסף נעול ל־6 שנים
• כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות החדשות, ונפתח מחזור חדש של 6 שנים מאותה משיכה

לסיכום
לשכיר-לעיתים משתלם, למרות חבות המס.
לעצמאי בדרך כלל לא כדאי, אלא אם קיימת סיבה תכנונית רחבה יותר.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

ודאי שהמס וזקיפת השכר לא צריכים להיות שיקול כאן.
השיקול היחיד הינו האם את מורה הזכאית לתמריצים (ואם את לא יודעת מה זה, זה אומר שאת לא זכאית) והאם את מתכננת לצאת לשבתון- אם התשובה היא לא, אז כדאי קרן השתלמות רגילה.
בקרן של מורים אל תשכחו שמקוזז ה-11% במשיכה לפני גיל פרישה וכאן לא מקוזז...