@שמעון-יוחאי-חסן said:
הפסדנו במלחמה מול איראן.
@שמעון-יוחאי-חסן said:
אני לא חושב שהאיראנים בתחילת המערכה חשבו
מסכים איתך לגמרי מהמבט של האיראנים, אבל ביחס לצד שלנו, אני לא חושב שהנלחמים באיראן חשבו בתחילת המערכה שהם בטוח יצליחו להפיל את המשטר תוך כדי המלחמה. וזה לא היתה מטרתם המוצהרת.
מטרתם היתה
א. להחליש את הנהגת המשטר מאוד - ובזה בחסדי שמיים הצליחו לחסל את בכירי הנהגת המשטר.
ב. לעכב את תכנית הטילים הבליסטית ולמנוע את פיתוחה ולחסל את האיום הקיומי הנשקף ממנה. - ובזה הצליחו בחסדי שמים לעכב ולהשמיד מפעלים בכל שרשרת הייצור של הטילים בליסטים.
ג. להמשיך את עיכוב ומניעת תכנית הגרעין בחיסול מדענים וכדו' - ובזה בחסדי שמים הצליחו לחסל עוד מדענים בכירים.
אלו היו מטרות המלחמה, ובחסדי שמיים המרובים ובעזרתו הצליחו מעבר למשוער, ועל כל זאת יש להודות לבורא עולם.
ונכון שאיראן נאחזים בקרנות המזבח להחזיק את המשטר המוחלש והמקרטע, אבל זה היה צפוי שיתכן ויקרה כך, ומטרת המלחמה לא היתה שזה וודאי ישתנה. אלא להכין את התשתית ולעזור לעם שיוכל לשנות זאת. והלוואי שזה יקרה המשך.
@שואף-לדעת said:
אנחנו לא הפסדנו.
מדינת ישראל הפסידה.
נזכרתי בתובנה מזמן המלחמה... יש משהו שבנוגע למלחמה באיראן ההרגשה היא שזה המדינה היא זאת שמפסידה או מנצחת, וממילא זה לא קשור אלינו.
וכפועל יוצא מזה, גם כשאיומים קיומיים עלינו, הוסרו מעלינו, יתכן שלא מרגישים את הצורך להודות לקב"ה. [פחות ראינו, קידושים, ומעמדי נשמת המוניים, לרגל זה שחיסלו את תוכנית הגרעין, חמינאי וכו']. כי המחשבה שזה לא קשור אלינו אלא זאת המדינה. וראשיה בכלל אינם שותומ"צ.
וזה טעות. כי אדרבה הנכון הוא שזה רק בגללינו ורק בשבילנו ורק בגלל לומדי התורה והמחזיקים בעץ החיים, במצוות ובתורה הקדושה, רק בגללינו זה קרה, וניתן סיעתא דשמייא ודעת נכונה ותזמון נכון, וכן ניתן דעת אצל נשיא המעצמה הגדולה, להגן עלינו ולהילחם בעדינו. ועלינו ולנו החובה להודות על כל מה שקרה לנו ועל הצלתינו.
יש משהו קצת מורכב, בזה, שמצד אחד ראשי המדינה שעל ידם באה הצלתינו אינם שותומו"צ. ומהצד השני האיום שנלחמים בו הוא עלינו ואנחנו ניצלים ממנו, ויש כאלה שמכח זה מדחיקים את זה שזה המדינה וכו' ולא קשור אלינו. אבל האמת היא שאין בכך מורכבות ושום סתירה, ההצלה היא שלנו, ולנו יש להודות, הגם שמי שמנהל זאת בפועל הם אנשים שאין לנו שייכות איתם והם נגד התורה, ואנו סולדים מהם.
פעם שמעתי משל יפה, שאם אתה נוסע באוטובוס והנהג אינו יהודי ואתה ניצל בדרך ברגע האחרון מתאונה קטלנית ח"ו. אתה לא מתחיל לחשבן, רגע... אבל הנהג אינו יהודי, אז זה לא קשור אלי. אלא פשוט וברור שאתה מודה לקב"ה שהציל אותך ולא משנה מי הנהג, אז אותו הדבר ביחס לאויבים שמאיימים להשמידינו לא משנה מי הנהג של האוטובוס של המדינה אם הוא אינו יהודי או שאינו שותומ"צ, בכל מצב הרי הקב"ה הציל אותך, ודווקא עלינו מוטלת החובה והזכות להודות לקב"ה על הצלתינו.