@שמח-לעזור
אתה יכול לראות בדירות הישנות בפריפריה - כמעט לא קיימות דירות גדולות,
לעומת זאת בבניות חדשות גם בפריפריה וגם במרכז - בכל פרויקט (אולי דווקא חרדי) שמכבד את עצמו
יש דירות גדולות וגדולות מאד אפילו.
נכון, אבל באופן יחסי למספר דירות בפרויקט, יהיה הרבה פחות 5 חדרים וק״ו 6 חדרים מאשר 3-4
אם היזם מקבל על זה למ״ר יותר, (אגב גם העלות בניה של דירה גדולה קצת יורדת) למה זה לא הפוך?
@שמח-לעזור
הכלל הוא תמיד לפי היצע וביקוש,
והביקוש ל-5 חד' הוא פחות מהביקוש ל-4 חד'.
אפשר לראות את זה בכל מיני שכונות שמתחרדות ובאים לשם זוגות צעירים, יש יותר ביקוש ל-3 חד' והפער בין 3 חד' ל-4 חד' סביר. אבל אחרי שעוברים 10/15 שנים והזוגות שפעם היו צעירים מחפשים דירות של 4 חד', פתאום הפער בין 3 חד' ל- 4 חד' נהיה יותר גדול.
הכל נכון
אבל בדר״כ הביקוש יורד משלש לארבע יותר מאשר מארבע לחמש
וגם הפער במחיר יחסית מתאים
כאן התמחור הוא כאילו הביקוש הוא אותו דבר לשניהם ואז ירידה לחמש
אולי לזה הוא התכוון שבדר״כ בפריפריה הביקוש הוא לארבע חדרים בשונה מהמרכז שיש יותר ביקוש לשלש חדרים.
יש לזה היגיון, כי במרכז המחירים גבוהים ואנשים מעדיפים לקנות מה שהם יכולים, למרות שלקנות שלש חדרים זה מחייב לשפר דיור בעתיד,
בפריפריה בגלל שהמחירים יחסית זולים, אנשים מעדיפים מלכתחילה לקנות ארבע, וחמש כבר לא דחוף להם
@שמואל ברור שבכל מקום בארץ יש פער במחיר למ״ר ככל שהדירה גדלה, ולכן יזמים מעדיפים לבנות יותר דירות של 3-4 חדרים, ולא דירות יותר גדולות. (שגם לוקח ליזם הרבה יותר זמן למכור אותם…)
@שמח-לעזור נכון ולא נכון
כמו כל דבר, כל אחד מאיתנו מדבר מפוזיציה, אם אשתך יושבת על הייטק ומתמסרת לעבודה בהגזמה, הכל במטרה שבעלה ישב וילמד, אתה רואה תמונה אחת ולא רוצה להעמיס עליה עם קורסים מיותרים.
ואם אשתך מעסיקה את עצמה בלהסתכסך עם בוסים, ובחצי מימיה לא מועסקת, ועדיין רוצה בית של תורה עם בעל אברך שלא מוכר את זמנו בבניית סוכות, היא בהחלט יכולה ללכת להכשרה נוספת, או לקורס מזורז שיעלה לה את המשכורות וישנה לה את הכיוון בחיים.
הכלל הוא שאין כלל.
א) אם אשתי לא בהייטק אלא רו״ח או אפילו הוראה, וכן אם היא לא הייתה מתמסרת ״בהגזמה״ אלא פשוט עובדת, קמה בשבע נוסעת לעבודה, עובדת 9 שעות, עומדת בלחצים של בוס/דד ליין/לקוחות,
אז כן הגיוני לתת לה תחושה או אפי׳ להגיד במפורש ״למה שלא תתקדמי בחיים?״ לפני שהבעל עושה צעד בכיוון?
ב) אם היא מסתכסכת עם בוסים, מה יעזור לה קורסים?
היא צריכה עזרה להשתנות, וזה כבר לא קשור לפרנסה, אלא עניין של שלום בית, מתי נכון להאיר/להעיר ומתי לא, וברור שאתה צודק שיש מקרים שמצופה מהבעל לעזור לה להתקדם בחיים - לאו דווקא בפן הכלכלי גרידא
דוגמא חייה מימים אלו בהרבה בתים בישראל
שהאשה קרעה את עצמה בלימודי הייטק במשך כמה שנים, היא מוכשרת ומוצלחת
אבל המבאס הוא שהשוק פשוט תקוע, ואין לה עבודה
יש בעלים שלא גומרים לרמז/להגיד ״למה שלא תעשי משהו עם עצמך בינתיים, אפילו קופאית…״
ויש בעלים שמבינים שזה קשה לה לפחות כמוהו ונותנים לה את המקום להחליט!
חזק מאוד
ובכלל כל הרעיונות איך להכניס או לחסוך עוד קצת הם בכלל דקדוקי עניות ושוחק.
אם כבר אז לחשוב איך האשה וכדו' יכולה להתקדם בעבודה איזה קורסים להשקיע כדי להיות יותר מקצועי אומנם זה עולה כסף אבל זה השקעה שווה.
או לפתוח עסק דבר שע"פ דרך הטבע יש לו אופציה לגדול
כמובן הכל בגדר השתדלות בלבד.
אשמח להבין למה מבחינתך הדבר הראשון זה ״איך האשה יכולה להתקדם״?
מהיכרותי מכלי ראשון עם כמה נשים שמאוד ״התקדמו״ בעבודה, וכמובן הרוויחו הרבה הרבה יותר,
התקדמות (ברוב מוחלט של המקרים) = עוד אחריות, עוד שעות, עוד מאמץ!
מעבר לזה שאשה שנמצאת במקום הזה שמצפים ממנה להתקדם, תמיד תרגיש לא רגועה במקום שלה ותחפש ותעבוד קשה על מנת להתקדם עוד…
שלא לדבר על לפתוח עסק, שזה אחריות מטורפת, המעבר משכיר לעצמאי הוא קשה מאוד והרבה א/נשים חרדים וחילונים יעדיפו כל החיים להרוויח חצי ממה שהם יודעים שירוויחו בתור עצמאי רק בשביל לא להיות במקום המלחיץ של עצמאי שצריך כל יום לקוות בשביל המחר
והמדהים בעיני שאשכול שמטרתו רעיונות איך הבעל האברך יכול להכניס עוד קצת מהצד נחשב לדקדוקי עניות
קחו תרגיל חברתי-פסיכולוגי לשעות הפנאי
תיגשו לכמה אברכים ותציעו להם עבודה קטנה עם רווח קטן, נניח לבנות סוכה תמורת 40-50 לשעה
ואז תיגשו לכמה אברכים ותציעו לנשותיהם עבודה קטנה עם שכר דומה
תשוו את התגובות…
גילוי נאות - אני אברך שלא מכניס שקל מהצד, ושחברים מבקשים ממני טובות כמו עזרה בבניית סוכה אני עושה את זה בהתנדבות
ומעולם ובעז״ה לעולם לא אמרתי/אומר לאשתי ״אולי תנסי להתקדם?״
מסיבה פשוטה, אם היא תרצה להתקדם היא תעשה את זה מעצמה, ואם לא, אני לא יהיה זה שיגרום לה להתאמץ יותר ממה שהיא כבר מתאמצת היום…
@מנסה-להבין כתב באחיסמך בשערי עכו:
לדוגמא "עמרם אברהם" משווק שם דירות לציבור הכללי החל מ- 1,730,000 לדירת 4 חדרים, כך שלא נראה לי שהציבור שלנו ישלם יותר מהמחיר הזה.
@רואה-את-הנולד כתב באחיסמך בשערי עכו:
דירת 4 חדרים, בשטח 103 מ"ר + 20 מ"ר מרפסות + 3 שירותים – במחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקלים בלבד. יש גם דירות של 3 חדרים החל מ־900 אלף ש"ח,
"זו לא השקעה מהירה. לא ניתן למכור את הדירות בחמש השנים הראשונות מהאכלוס כמו שעשינו באחיסמך. מי שבכל זאת יידרש למכור – יוכל להעלות את המחיר ב־8% לשנה, בהתאם לעליית הערך הממוצעת בישראל ולא מעבר. בקיצור, המשקיעים לא יוכלו לעשות כאן אקזיט מהיר".
ואני כותב
השקעה מהירה זה אומנם לא
אבל זה השקעה מצויינת לטווח בינוני
כבר על הנייר יש תשואה של 44%
והשכירות כמעט תכסה את המשכנתא
(משכנתא של 4,500 על 75% מהדירה, שזה בערך שכ״ד 4 חדרים חדשה בעכו היום)
וככל שמחירי הדירות שם יעלו (ואפשר להניח ששכונה של 2,000 משפחות חרדיות איכותיות תעלה את המחירים) התשואה באחוזים תגדל
בקיצור, תשואה של מחיר למשתכן בלי להיות זכאי ולחכות להגרלות…
@צמיחה ברור שהערה ד׳ לא הייתה בפן ההלכתי אלא הטכני, והייתה רק בדרך אגב לשלש הקודמות…
וצודק במאה אחוז, אפשר להתחיל לחסוך כבר לפני זה,
זה גם מסתדר מצוין, כי ככל שהילד גדל גם ההוצאות, אז עד גיל 11 זה חסכונות ומאז מעשרות…
@ארגון-בנקל
א) למה בשום מכתב לא מפורט אם מדובר רק על הוצאות חתונה ושכירות או גם התחייבות לדירה
ב) אם כן, מה זה התחייבות הגיונית שמותר לחסוך מעשרות בשבילה (800k גם כן?)
ג) איך אפשר לדעת עשור לפני, שנכנסים לחובות גדולים, לקחת משכנתא עד גיל 60-70 נכנס להגדרה הזאת?
אם כן, יש אולי 2% שלא יכולים לחסוך…
ד) חיסכון עשור לפני, א״א בסיכון גבוה ובקושי בינוני