דילוג לתוכן
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון
  1. דף הבית
  2. כלכלת המשפחה
  3. יעוץ כלכלי לקניית דירה

יעוץ כלכלי לקניית דירה

כלכלת המשפחה
3 3 308 3
התחברו כדי לפרסם תגובה

נושאים מוצעים

  • תכנון נכוןת

    "הלילות הלבנים שלכם עולים לכם ביוקר: תבדילו בין חוב להתחייבות"

    כלכלת המשפחה כלכלה נבונה כלכלת המשפחה
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    184 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • א

    דיונים על תהליך כלכלי עם משה חיים מאיר

    כלכלת המשפחה
    5
    2 הצבעות
    5 פוסטים
    409 צפיות
    מ
    ראש הישיבה שלי מספר, שכאשר הוא נוסע לחו"ל כדי לזכות את גבירי עמך בית ישראל להחזיק את לומדי התורה בארה"ק - הוא נתקל לא אחת בטענות מהסוג של 'אתם מגדלים דור של עניים!' כהשתדלות להגן על כבודם של עמליה, הוא נוהג להשיב (וכך דעתו באמת): 'אני לא אומר לכל אברך שמתחתן שיקבל על עצמו עכשיו להיות בכולל לכל החיים, אני רק מציע להשתדל לגבש תוכנית ל-5 שנים ראשונות, ואח"כ הוא יראה אם מצא ברכה בתלמודו, ואם מתאפשר לו להמשיך בכולל מבחינת כוחות הנפש, מצב הפרנסה וכו'...' פעם העיז אחד את פניו והתריס: 'נו; ובחמש השנים הראשונות - שהם יחיו עם דקדוקי עניות?!' שאלה כזו מראה על חוסר מוחלט בהערכה לעסק התוה"ק. וראש הישיבה מספר: 'אני זוכר בהיותי ילד צעיר לימים, אבי מורי שיחי' היה אז בלימודי רפואה למשך כמה וכמה שנים, כשבדעתו להפוך למנתח-מוח בכיר. השנים הללו שאבא היה עסוק בלימודים - חיינו בצמצום ובפשטות, אבל קיבלנו את זה בשמחה - מתוך ידיעה שכאשר הוא ייכנס בסוף לתחום הנ"ל, הצ'ק בסוף החודש מבית החולים יהיה מכובד בהחלט... כאשר זוג מתחיל בבניית הבית המיוחד שלהם, ההחלטה להקדיש כמה שנים ראשונות ללימוד יום שלם ויהי-מה; זו בעצם ההשקעה הטובה ביותר בבית שלהם, והדבר ישפיע להם על כל המשך החיים, על האיכות של חינוך הבנים.. ולדורי דורות!! אז כן - גם אם זה אומר לחיות קצת בצמצום לחמש שנים, העסקה משתלמת..!' במשל הזה השתמשתי בפגישה עם משפ' א., שההורים שלהם אנשים אמידים; והדבר גרם להם להתחיל את החיים בתוך כמין חלום כזה שהכל מותר והכל אפשרי--- אלא שבשנה החולפת הם התחילו לצבור חובות, והתברר שעל אף שהם מכניסים די יפה - ההוצאה החודשית שלהם היא בממוצע 4500 ש"ח מעבר להכנסה. כשהתקדמנו לחפש פתרון מעשי, הם העדיפו כמובן את הכיוון של - איך להרחיב את העסק ולהגדיל את ההכנסה באופן שיתאפשר להם להמשיך עם רמת החיים שהם מכירים, וגם להחזיר חובות + לחסוך בצד לנישואי הילדים. כיון שמדובר בשינוי של כ-6500 ש"ח בחודש, שאלתי אותם אם הם חושבים שבאופן מיידי הם יצליחו לקדם את העסק בצעד גדול כל כך, או שמא הם רוצים לשלב את המהלך של 'תקציב מהודק זמני'; דהיינו, לקחת חודשיים שלוש שבהם אנחנו קונים קצת פחות ברווחות - כדי להתאים את ההוצאה להכנסה עד שההכנסה תעלה בס"ד. [חשוב לציין, שהם מוציאים 290 ש"ח על מזון לכל נפש מדי שבוע!] האשה מאוד נהנתה מהרעיון, וכבר הכריזה במקום על קיצוצים זמניים! כאמור, הם גם נוקטים צעדים מעשיים להגדלת ההכנסות בכמה אופנים בע"ה, אך הם בחרו לשלב את הדרך הזו גם כן.
  • נחמן רוזנבלוםנ

    סיפור קצרצר על פגישת ליווי כלכלי.

    כלכלת המשפחה תהליך כלכלי ליווי כלכלי ניתוח הוצאות חיסכון כספי ייעוץ אישי
    6
    7 הצבעות
    6 פוסטים
    510 צפיות
    חופש כלכליח
    @נחמן-רוזנבלום לא עבד?
  • יצחק שקל דעתי

    שנאת ההפסד

    כלכלת המשפחה כלכלת המשפחה כלכלה נבונה כלכלה אישית
    2
    5 הצבעות
    2 פוסטים
    230 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • יצחק שקל דעתי

    סוכות תרפ״ו ותשפ״ו נפגשים

    כלכלת המשפחה כלכלה נבונה כלכלה אישית כלכלת משפחה
    1
    5 הצבעות
    1 פוסטים
    206 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.