דילוג לתוכן

ביעור חמץ כלכלי

כלכלת המשפחה
11 7 242 6
  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

  • כתוב מדהים!

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

    @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתיבה יפה מאוד. תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    @צמיחה said:

    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    לא חושב שזה חוקי.😣
    בכל אופן אתה יודע מה לעשות..😊

  • @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביעור חמץ כלכלי:

    תודה רבה.

    אין על מה, התודה מגיעה לך.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    @השומר said:

    תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

    למשהו כמו זה התכוונתי.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...

    נכון, (ידעתי שתענה לי את זה...😉 😉 )
    אבל אני חושב שבפוסטים שלך יש מסרים טובים שעוברים מתחת לרדאר,
    שככה זה מכניס משהו לאנשים, אבל אם תכתוב במפורש שזה המסר יקומו כאלה שיתווכחו, מה שלא קורה בינתיים.

    כמו שם על הקריפטו שהמחירים שלו לא קשורים למציאות...
    וכן יש שם את המסר שחוב זה כמו חמץ שתופח כל השנה ואין מישהו שיקח את זה ממך,
    ובסוף ע"ז שבמוצאי פסח פתאום מגלים שנהיה חור בכיס, כשלא מגיעים אליו מוכנים

    וסתם דרך אגב אני חושב שכדאי שתפתח נושא שיקרא משהו כמו קישורים לכל הטורים של @מחשב-מסלול-מחדש, כמו שיש לרחל עומסי.

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    מָחׁכים ומֳחָכים

  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 13 הצבעות
    7 פוסטים
    286 צפיות
    מ
    @צמיחה said: אתה ממש טוב. תודה רבה. @צמיחה said: הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא. צודק... (איך שמת לב בכלל?) תיקנתי.
  • 13 הצבעות
    8 פוסטים
    332 צפיות
    מ
    יש כח גדול להומור. הוא מאפשר לנו לקחת מצב שלא נעים לנו ולצחוק עליו רגע, וזה נותן אוויר. אבל לפעמים זה גם בדיוק מה שמשאיר אותנו שם. כי אם אפשר לצחוק על הלחץ, על הגלגולים, על ההלוואות של “נסתדר כבר” – אז כבר פחות עוצרים רגע להבין מה באמת קורה כאן. והאמת היא, שלא תמיד הפתרון כזה מסובך כמו שזה נראה מתוך הערפל. אתמול כתבה לי משפחה עם חובות של כ־1.5 מיליון (מעבר למשכנתא), אחרי פגישה אחת בלבד: 'הרב מאיר שלום וברכה, תודה ענקית על פגישה איכותית, כנה ומקצועית שנתנה לנו המון תקווה בעז"ה! נתת לנו המון המון כוח, שיקפת לנו את המצב מתוך תקווה ובעיניים מלאות אמונה. מאוד התפעלנו ההמקצועיות שלך בשילוב האישיות והירא"ש. אנחנו בעז"ה מתחילים לזוז.... בעלי מברר ברצינות רבה על... הגענו למסקנה שחייבים להתחיל לפעול בכיוון של... כדי להרגיע את הטירוף של החובות והגלגולים עם כל מה שכרוך בזה. במקביל אנחנו מתחילים למלא את האקסל כדי להבין נכון יותר את מצב המספרים שלנו ובודקים אפשרויות של הגדלת הכנסה בעז"ה. מרגישים שעושים השתדלות נכונה ומתפללים לשפע של ס"ד. לגבי המשך ליווי – אנחנו מתלבטים אם אכן זה נצרך לנו כרגע (כי נתת לנו הרבה דחיפה בפגישה, וכרגע אנחנו מונעים לפעולה מהדחיפה החזקה שלך...) אנחנו נעדכן במידה וכן. תזכה למצוות, הקב"ה ישלם שכרך. אם נזכה לצאת אי פעם מהמצב הזה – תדע שזה הרבה בזכותך בס"ד!' לא הכל נפתר להם ברגע, אבל נהייתה להם בהירות, וכשיש בהירות – מתחילים לזוז. אז אולי התובנה מכל ההומור הזה הוא פשוט: לא לצחוק על הלחץ, אלא להשתמש בכח של ההומור כדי קצת לצחוק על עצמנו… על ההרגלים הקטנים, על ה”נסתדר כבר”, על הדברים שכבר מזמן אנחנו יודעים שהגיע הזמן לעזוב – ומשם להתקדם באמת. [תודה לצ'אט שחיבר לי את התגובה מהתחלה עד הסוף.]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    109 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    208 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    אני ב''ה מציעה שירות של פגישות מיפוי לקראת רכישת דירה, תוך התחשבות מעמיקה בתכנון הכלכלי שלכם, עלויות נלוות, הון עצמי ראשוני ויכולת החזר, ומביאה דוגמאות של איזורים להשקעות שמתאימים לכם, סיכונים וסיכויים של כל סוג השקעה- לפי מה שקורה כעת בשוק. 02-6-310-301 שלוחה 1, או במייל TAZRIM@TAZRIM1000.COM
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    168 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!