דילוג לתוכן

לכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון

כלכלת המשפחה
12 7 338 3
  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

  • ט"ס וצ"ל "כל מי שנמצא קצת במינוס ו"-חושב וכו'

    מי שמתנהג בכלכלה נבונה, אדרבה ככל שירוויח יותר יהיה לו פלוס יותר,

    אם כי יש לציין שהכנסה גבוה יוצרת תחושה של רווחות ופזרנות, ויש ליזהר להמשיך במיומנות כלכלית שנרכשו.

    *דעתי האישית - אני לא מאמן מוסמך לכלכלת המשפחה

    @טריידר
    האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
    אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

  • מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
    חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

    בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    "כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

    כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

    התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

    בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

  • אימון כלכלי הוא שירות מומלץ לכמעט רוב האנשים (כולל אפי' עבורי.. שאני מאמן בעצמי ומכשיר מאמנים לכלכלת משפ' וכו')
    הייתי שמח ללוות את מיכאל ביטון..
    זה לא מראה על חוסר מוצלחות או על אישיות בעייתית חלילה או כדו'
    וכידוע לנו גם הכנסה גבוהה לא מונעת בהכרח את הצורך באימון כלכלי,
    לפעמים אפי' היא הסיבה לחוסר ניהול,
    עקב האפשרויות הרבות יותר, להסתבך דווקא..

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג אני מקווה שאני לא טועה- "פסיכולוגיה התנהגותית" -שהיא הפסיכולוגיה של הכלכלה
    נ.ב. תודה על העדכון

  • @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום
    הרבה מתורת כלכלת המשפחה מבוססת עליו
    למרות שהוא לא פרופסר לכלכלה אלא פרופסור לפסיכולוגיה

    @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @צמיחה אז למה זה פורסם השבוע?

  • @דוד-גולדברג כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    @רואה-את-הנולד
    פורסם היום שפרופסור כהנמן מת היום

    הוא מת לפני שנה 27/03/2024,
    וההחלטה האחרונה שלו הייתה - המתת חסד מרצונו, למרות שהיה בריא.

    פוסט זה נמחק!
  • האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון:

    האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה?
    אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר.

    זו איננה סתירה בהכרח!
    מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות
    שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים.
    אבל כיו''ר ועדה בכנסת
    אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים
    ולא להסחף אחרי רגשות
    (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    263 צפיות
    הקול השפויה
    עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה: מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים. https://www.jdn.co.il/news/2597306/
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    189 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    376 צפיות
    גיימרג
    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    118 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    307 צפיות
    הקול השפויה
    מי שכן חותם, חשוב מאוד להתנות שהערבות על מנת לשלם ממעשרות, ברוב מוחלט של המקרים זה צדקה אלא שבלי תנאי זה חוב המוטל עליך שא"א לפרוע מצדקה.