דילוג לתוכן

מינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך

שוק ההון והשקעות
24 8 813 8
  • @אפ_על_פי_כן
    אם תיקח את ההלוואה ותשקיע בקרנות שדיברת עליהם,
    יש סיכוי טוב בעז"ה שיהיה לך לפחות את רוב הסכום הדרוש.
    זה בערך הריבית שהם לוקחים אפשר גם פריים מינוס חצי.
    או הלוואת צמודה למדד בריבית נמוכה.
    ההלוואות הם לתקופה של בין 5 שנים עד 7 שנים תלוי בחברה.
    יש הלוואה שמחזירים כל חודש גם קרן וגם ריבית,
    יש הלוואה שמחזירים כל חודש רק ריבית, ובסוף התקופה מחזירים את הקרן.
    ויש הלוואה שמחזירים רק בסוף התקופה גם את הקרן וגם את הריבית.
    במקרה שיהיו ירידות גדולות, יש סיכוי שהחברה תבקש להכניס עוד כסף או לפרוע חלק מהחוב.
    ובעיקר קושי רגשי לעמוד בהפסדים גדולים על כסף שהוא לא שלך ולשלם עליו ריבית.
    תחפש כאן בפורום על נושא המינופים והסיכונים שיש בזה.
    יש כאן בפורום הרבה חומר ע"ז.

    @צמיחה
    תודה רבה מאד!
    בקריאה שניה של ההודעות של עצמי... עולה לי מחשבה חדשה,
    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.
    אני צודק?

  • @אפ_על_פי_כן
    אם תיקח את ההלוואה ותשקיע בקרנות שדיברת עליהם,
    יש סיכוי טוב בעז"ה שיהיה לך לפחות את רוב הסכום הדרוש.
    זה בערך הריבית שהם לוקחים אפשר גם פריים מינוס חצי.
    או הלוואת צמודה למדד בריבית נמוכה.
    ההלוואות הם לתקופה של בין 5 שנים עד 7 שנים תלוי בחברה.
    יש הלוואה שמחזירים כל חודש גם קרן וגם ריבית,
    יש הלוואה שמחזירים כל חודש רק ריבית, ובסוף התקופה מחזירים את הקרן.
    ויש הלוואה שמחזירים רק בסוף התקופה גם את הקרן וגם את הריבית.
    במקרה שיהיו ירידות גדולות, יש סיכוי שהחברה תבקש להכניס עוד כסף או לפרוע חלק מהחוב.
    ובעיקר קושי רגשי לעמוד בהפסדים גדולים על כסף שהוא לא שלך ולשלם עליו ריבית.
    תחפש כאן בפורום על נושא המינופים והסיכונים שיש בזה.
    יש כאן בפורום הרבה חומר ע"ז.

    @צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    ההלוואות הם לתקופה של בין 5 שנים עד 7 שנים תלוי בחברה.

    זה לא מספיק זמן למחזור השקעה בשוק ההון, ובוודאי מי שלוקח הלוואה לשם השקעה לפרק זמן כזה לוקח סיכון שימצא את עצמו מול שוקת שבורה (אא"כ יש לו הכנסה צפויה ממקום אחר לכסות אותה, ולא נראה שזה המצב).

  • @צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    ההלוואות הם לתקופה של בין 5 שנים עד 7 שנים תלוי בחברה.

    זה לא מספיק זמן למחזור השקעה בשוק ההון, ובוודאי מי שלוקח הלוואה לשם השקעה לפרק זמן כזה לוקח סיכון שימצא את עצמו מול שוקת שבורה (אא"כ יש לו הכנסה צפויה ממקום אחר לכסות אותה, ולא נראה שזה המצב).

    @שמש-מרפא
    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

  • בינתיים בדקתי בהראל, מה הזכאות שלי להלוואה
    הזכאות היא 115 K בריבית של פריים מינוס 0.20% -
    למה הם מציעים לי בריבית כ"כ גבוהה ? זה המקובל בתחום?
    אני רואה שהזכאות היא רק על קרנות השתלמות ולא על הפנסיה... למה בעצם? האם בגלל שהפנסיה לא נזילה (כמובן) ובמסלול מחקה S&P ?
    האם דבר כזה משתלם לי בכלל?

    @אפ_על_פי_כן בהרבה חברות נותנים פריים מינוס0.5 ובמור פריים מינוס 0.75 ו60 אחוז ממסלולים של מניות כמובן מינוף צריך תיכנון טוב ומרווחי ביטחון כדאי להתיעץ עם יועץ השקעות טוב שגם מתעסק ומייעץ בתחום בהצלחה.

  • @שמש-מרפא
    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

    כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    כתבתי - הכוונה היא להשקיע את הסכום ל- 20 שנה,
    ואת סכום ההלוואה להחזיר ממקורות אחרים. (יש לי דרך.)

    רק מה, בינתיים הבנתי היא
    שאם במילא יש באפשרותי להשיג סכום כזה (בערך 115 K) ע"י חיסכון של סכומים חד-פעמיים במשך אותם 7 שנים (נגיד לחסוך לשם כך את קצבת- הילדים האמריקאית)
    הרי שההבדל היחיד הוא -
    שאם אקח הלוואה עכשיו - היתרון היחיד הוא- ההשקעה בסכום גדול חד- פעמי,
    ואם אבחר בהשקעה ע"י חיסכון במשך השנים - זו השקעה במיצוע..
    ואעפ"י שאני בעד השקעה חד- פעמית על פני מיצוע, זה כנראה לא שווה את הריבית שאשלם על הלוואה.

  • @צמיחה
    תודה רבה מאד!
    בקריאה שניה של ההודעות של עצמי... עולה לי מחשבה חדשה,
    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.
    אני צודק?

    @אפ_על_פי_כן כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

  • @אפ_על_פי_כן כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    אם אקח את הקצבת ילדים אמריקאית החד-שנתית * שנות ההלוואה הנ"ל, לכאורה כבר אשקיע סכום גדול יותר, וללא ריבית... מצד שני זו השקעה בפעימות (מיצוע חד- שנתי) ולא השקעה בפעימה אחת שלדעתי רווחית יותר.

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

    @שמש-מרפא כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    יצא לך כ-100 אל"ד בסוף התקופה (לפי חישוב של 9%). בחישוב נדיב יותר של 12% (שזה אמנם הממוצע ביובל האחרון) יצא כ-135. אתה צודק שפעימה אחת בד"כ רווחית יותר.

    1

    תודה על העזרה שלך!

    אתה יכול לפרט לי יותר את החישוב שלך?

  • @צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

    קרן ממונפת פי 2 באמת יכולה להיות השקעה טובה לאחר משברים, ואולי גם באופן כללי [כבר כתבת על זה].

    באדיבות ChatGPT:

    השקעה ארוכת טווח ב-ETF ממונף על מדד S&P 500 (כמו SPXL עם חשיפה של פי 3, או SSO עם חשיפה של פי 2) נראית מפתה בתקופות של עליות, אך טומנת בחובה סיכונים משמעותיים. הנה הסבר מקיף:


    ⚠️ 1. שחיקת תנודתיות (Volatility Decay)

    • קרנות ממונפות מתאזנות מחדש מדי יום – ההכפלה (2x/3x) חלה רק על תשואת יום אחד.
    • בשווקים תנודתיים, גם אם המדד לא השתנה לאורך זמן, הקרן הממונפת עלולה להפסיד כסף בגלל דרך פעולת הריבית דריבית היומית.

    דוגמה:

    אם ה-S&P עולה 5% ביום אחד ויורד 5% ביום שאחריו – המדד עצמו ירד ~0.25%, אבל ETF ממונף פי 3 עלול לרדת כ-3% או יותר באותו פרק זמן.


    ⏳ 2. סטייה בתשואה לאורך זמן

    • לאורך חודשים או שנים, קרנות ממונפות לא יתנו תשואה של פי 2 או פי 3 מהמדד.
    • ככל שמחזיקים יותר זמן – הסטייה בין מה שציפית לבין מה שקיבלת גדלה.

    📉 3. סיכון משמעותי בשוק יורד

    • בתקופות של ירידות ממושכות, הקרן עלולה להתרסק.
    • ירידה של 50% במדד עלולה לגרום ל-ETF ממונף פי 3 להתאפס כמעט לחלוטין, ולהזדקק לתשואות כמעט בלתי אפשריות כדי להתאושש.

    🔁 4. עלויות איזון יומי

    • כל יום הקרן "מתאזנת", מה שגורם להוצאות פנימיות ו"זליגה" שמכרסמות בביצועים, בעיקר בשווקים תנודתיים.

    💰 5. דמי ניהול גבוהים יותר

    • דמי הניהול בקרנות ממונפות גבוהים יותר (בסביבות 0.90% לשנה), וזה גם פוגע בתשואה נטו בטווח הארוך.

    🛑 6. לא מיועדות להחזקה לטווח ארוך

    • אפילו החברות שמנפיקות את הקרנות (Direxion, ProShares וכו') מצהירות: אלו כלים למסחר יומי או לטווח קצר, לא להשקעה פסיבית ארוכת טווח.

    ✅ מתי זה כן יכול לעבוד?

    • במגמות שור חזקות ומתמשכות עם תנודתיות נמוכה – הקרן עשויה להכות את השוק בפער נאה.
    • אבל זה מצב נדיר, ומספיק תיקון אחד חד כדי למחוק רווחים של חודשים.

    @טריידר
    על פי העבר, לכל תקופה ארוכה עדיפה הממונפת על הרגילה, לא רוצים לומר לכם את זה בשביל לא לקחת אחריות, התונדתיות בדרך כלל לא מורידה הרבה כי לרוב השוק יותר עולה, וזה היה המציאות. ניתן לראות "בסימולטור של איתי גל" על סנופי ונאסדק לאורך השנים אילו היו קימות הממונפות

  • @טריידר
    על פי העבר, לכל תקופה ארוכה עדיפה הממונפת על הרגילה, לא רוצים לומר לכם את זה בשביל לא לקחת אחריות, התונדתיות בדרך כלל לא מורידה הרבה כי לרוב השוק יותר עולה, וזה היה המציאות. ניתן לראות "בסימולטור של איתי גל" על סנופי ונאסדק לאורך השנים אילו היו קימות הממונפות

    @שלמה-ק
    ברור שלא נכון להמליץ ע"ז בצורה גורפת,
    גם יש לחלק בין חודשי ליומי.

  • @שלמה-ק חישבת בסימולטור גם 40 שנה אחרונות ?

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    51 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 1 הצבעות
    73 פוסטים
    834 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @אנונימי2 אני סבור שלא לתזמן בכלל אלא לפרוס מראש את הסכום הגדול על כמה שנים (כמה בדיוק זה בהתאמה ליחס בין ההפקדה השוטפת לבין הסכום הגדול). לשיטתך שכן הצעת תיזמון לירידות מטורפות הגבתי מה שהגבתי.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    180 צפיות
    ב
    ע"פ גי פי טי סך הקרן שהושקעה 240,000 ערך צפוי לפני מס 663,402 רווח צפוי לפני מס 423,402 מס רווחי הון (25%) 105,850 סך התשואה הצפויה לאחר מס 557,552
  • 1 הצבעות
    65 פוסטים
    3k צפיות
    ש
    מי שבאמת רוצה להיות מומחה ולהבין את העומק בשוק ההון ניתן לקבל מדריך מקיף במייל b3634488@gmail.com
  • 3 הצבעות
    367 פוסטים
    14k צפיות
    פ
    בקו של @איצ-ה-דז-אלובסקי עלה אתמול שיחה עם שני יזמים מהגדולים במגזר, השיחה שם די מייתרת את הדיון כאן. איצה אתה יכול להעלות את השיחה לכאן?