דילוג לתוכן

האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 117 1
  • האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת?

    רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית.

    משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות.

    כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם.

    לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי:
    שני מקורות הכנסה
    פיזור סיכון תעסוקתי
    גמישות בשעות העבודה
    הזדמנות להתפתח בשני תחומים

    ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת.

    דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד.

    הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם.

    בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית.

    עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם.

    לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד.

    אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    74 צפיות
    רחל עומסיר
    בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777905164115-unnamed-resized.png]
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    314 צפיות
    אבי ר.א
    אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    282 צפיות
    מ
    @אבי-ה-נערה ברוך שובך, התגעגענו לכתיבה היפה שלך...
  • 3 הצבעות
    52 פוסטים
    3k צפיות
    ס
    @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: אני מנסה להבין משהו בסיסי שלא מצאתי לו תשובה. מה קורה לכל הכסף שצבור בקרן השתלמות כאשר העובד יוצא לשבתון. לפי מה שידוע לי: אם יוצאים לשבתון אחרי 6 שנים מקבלים 66% ממשכורת אחרונה. אחרי 7 שנים שנים מקבלים 77% ממשכורת אחרונה. אחרי 8 שנים שנים מקבלים 88% ממשכורת אחרונה. מה שאומר שאין קשר בין הכסף שנצבר בקופה לבין הסכום שמקבלים כאשר יוצאים לשבתון. אם אכן כך, מה רלוונטי לי התשואה? נכון, אם העובד יוצא לשבתון לא משנה לו כלל כמה התשואה בקרן, הדבר היחיד שמשנה לו זה כמה המשכורת האחרונה לפני השבתון, והוא מקבל אחוזים ממשכורת זו כתלות במספר שנות הוותק כמו שציינת, פלוס הפקדה לפנסיה. רק אם אין יציאה לשבתון רלוונטי אחוז התשואה. @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: נקודה נוספת: מי מרוויח/מפסיד במקרה של עובד הוראה שמשכורת עלתה/ירדה ויוצא כעת לשבתון: הקרן/העמיתים/המורה. הקרן שזה בעצם העמיתים. הקרן היא חברה ללא מטרת רווח, וממילא ההפסד או הרווח מתחלק בין כלל העמיתים.