דילוג לתוכן

ביעור חמץ כלכלי

כלכלת המשפחה
11 7 365 6
  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

  • כתוב מדהים!

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

    @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתיבה יפה מאוד. תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    @צמיחה said:

    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    לא חושב שזה חוקי.😣
    בכל אופן אתה יודע מה לעשות..😊

  • @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביעור חמץ כלכלי:

    תודה רבה.

    אין על מה, התודה מגיעה לך.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    @השומר said:

    תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

    למשהו כמו זה התכוונתי.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...

    נכון, (ידעתי שתענה לי את זה...😉 😉 )
    אבל אני חושב שבפוסטים שלך יש מסרים טובים שעוברים מתחת לרדאר,
    שככה זה מכניס משהו לאנשים, אבל אם תכתוב במפורש שזה המסר יקומו כאלה שיתווכחו, מה שלא קורה בינתיים.

    כמו שם על הקריפטו שהמחירים שלו לא קשורים למציאות...
    וכן יש שם את המסר שחוב זה כמו חמץ שתופח כל השנה ואין מישהו שיקח את זה ממך,
    ובסוף ע"ז שבמוצאי פסח פתאום מגלים שנהיה חור בכיס, כשלא מגיעים אליו מוכנים

    וסתם דרך אגב אני חושב שכדאי שתפתח נושא שיקרא משהו כמו קישורים לכל הטורים של @מחשב-מסלול-מחדש, כמו שיש לרחל עומסי.

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    מָחׁכים ומֳחָכים

  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 13 הצבעות
    8 פוסטים
    443 צפיות
    מ
    יש כח גדול להומור. הוא מאפשר לנו לקחת מצב שלא נעים לנו ולצחוק עליו רגע, וזה נותן אוויר. אבל לפעמים זה גם בדיוק מה שמשאיר אותנו שם. כי אם אפשר לצחוק על הלחץ, על הגלגולים, על ההלוואות של “נסתדר כבר” – אז כבר פחות עוצרים רגע להבין מה באמת קורה כאן. והאמת היא, שלא תמיד הפתרון כזה מסובך כמו שזה נראה מתוך הערפל. אתמול כתבה לי משפחה עם חובות של כ־1.5 מיליון (מעבר למשכנתא), אחרי פגישה אחת בלבד: 'הרב מאיר שלום וברכה, תודה ענקית על פגישה איכותית, כנה ומקצועית שנתנה לנו המון תקווה בעז"ה! נתת לנו המון המון כוח, שיקפת לנו את המצב מתוך תקווה ובעיניים מלאות אמונה. מאוד התפעלנו ההמקצועיות שלך בשילוב האישיות והירא"ש. אנחנו בעז"ה מתחילים לזוז.... בעלי מברר ברצינות רבה על... הגענו למסקנה שחייבים להתחיל לפעול בכיוון של... כדי להרגיע את הטירוף של החובות והגלגולים עם כל מה שכרוך בזה. במקביל אנחנו מתחילים למלא את האקסל כדי להבין נכון יותר את מצב המספרים שלנו ובודקים אפשרויות של הגדלת הכנסה בעז"ה. מרגישים שעושים השתדלות נכונה ומתפללים לשפע של ס"ד. לגבי המשך ליווי – אנחנו מתלבטים אם אכן זה נצרך לנו כרגע (כי נתת לנו הרבה דחיפה בפגישה, וכרגע אנחנו מונעים לפעולה מהדחיפה החזקה שלך...) אנחנו נעדכן במידה וכן. תזכה למצוות, הקב"ה ישלם שכרך. אם נזכה לצאת אי פעם מהמצב הזה – תדע שזה הרבה בזכותך בס"ד!' לא הכל נפתר להם ברגע, אבל נהייתה להם בהירות, וכשיש בהירות – מתחילים לזוז. אז אולי התובנה מכל ההומור הזה הוא פשוט: לא לצחוק על הלחץ, אלא להשתמש בכח של ההומור כדי קצת לצחוק על עצמנו… על ההרגלים הקטנים, על ה”נסתדר כבר”, על הדברים שכבר מזמן אנחנו יודעים שהגיע הזמן לעזוב – ומשם להתקדם באמת. [תודה לצ'אט שחיבר לי את התגובה מהתחלה עד הסוף.]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    249 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    אני ב''ה מציעה שירות של פגישות מיפוי לקראת רכישת דירה, תוך התחשבות מעמיקה בתכנון הכלכלי שלכם, עלויות נלוות, הון עצמי ראשוני ויכולת החזר, ומביאה דוגמאות של איזורים להשקעות שמתאימים לכם, סיכונים וסיכויים של כל סוג השקעה- לפי מה שקורה כעת בשוק. 02-6-310-301 שלוחה 1, או במייל TAZRIM@TAZRIM1000.COM
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    158 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    הכול התחיל בפקק אחד, רגיל לגמרי. כולם עומדים, מתקדמים מטר וחוזרים לעמוד. ואז פתאום אחד זז הצידה, נכנס לסמטה צדדית , ופתאום נעלם. תוך דקה הוא עקף את כולם. דרושים מובילים – מי שמוכן לא להסתפק בזרם, למצוא דרכים חדשות, ולקבוע את הקצב שלו. חשבתי על זה הרבה אחרי. יש אנשים כאלה – מובילים. לא מחכים שיזיזו אותם, לא מסתפקים בזרם. פשוט מחפשים דרך אחרת. בעולם הכלכלי זה נראה אחרת, אבל העיקרון זהה. יש את מי שמחכה למשכורת, ויש את מי שמתכנן מה יעשה איתה. יש את מי שמתלונן על יוקר המחיה, ויש את מי ששואל איך אפשר להגדיל הכנסה. המוביל לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט לא נגרר. הוא זה שקם בבוקר ואומר: הפעם אני קובע את הקצב. ואז קורה קסם קטן גם אם הדרך עוד לא ברורה, הוא פתאום רואה הזדמנויות שאחרים מפספסים. קורס השקעות, מיזם קטן, אפילו רעיון לחיסכון פשוט בבית. אבל הנגרר? הוא אומר ”אף אחד לא מצליח,“ אין מה לעשות,“ וממשיך בדיוק באותו מסלול פקוק. וזה לא רק בכסף.זה בתפיסה. מוביל קובע את הטון גם אם העולם סביבו מאחר להבין. מי שמוביל — מגדיר את הכיוון . מי שנגרר — פשוט מתרגל לעמוד במקום . תשאל את עצמך: האם אני נוסע, או רק נוסע אחרי? דרוש מוביל – מה אנחנו מחפשים: יוזמה: לא להסתפק במה שיש, למצוא דרכים חדשות. חשיבה עצמאית: לקבוע את הקצב ולא להישאר בזרם. ראיית הזדמנויות: להבחין במה שאחרים מפספסים. פעולה: להוציא רעיונות, חיסכון או מיזם לפועל. אמונה בעצמך: לדעת שאתה יכול ולהתחיל להתקדם עכשיו. אם אתה רוצה להיות חלק מהמובילים – חייג אליך או אליי ותתחיל להתקדם. כי אתה יכול.
  • 2 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    יאיר22י
    @פשוט-יהודי אשמח לדעת מה הבעיות שמצאת במערכת שלי? אני משפר אותה כל הזמן. מאפשרת דיווח טלפוני בחינם לגמרי! ועוד המון דברים https://www.myneto.co.il
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    297 צפיות
    טריידרט
    חישוב התקציב החודשי עושה לך כאב ראש ? כל עשירי בחודש אתה מוצא את עצמך עם ערימת ניירות ? אין לך מושג כמה כסף יש לך, ואיפה זה נמצא ? . מצו"ב קובץ אקסל (פשוט) עבור חישוב התקציב החודשי בקלות: תקציב חודשי.xlsx *אין לגעת בקוביות הצבועות, הם מתוכננות לחישוב אוטומטי. **הקובץ הועלה כאן ללא התחייבות לשירות לקוחות, המבין כבר יבין. ***אם למישהו יש קובץ יותר איכותי - שיעלה כאן לטובת הציבור. ***כמובן אפשר גם לשפר את הקובץ, ולהעלות את השדרוג כאן.