דילוג לתוכן

רעיון קטן שהציל לנו את השבוע בבית עם הילדים

כלכלת המשפחה
2 2 39 2
  • בהתחלה עוד הייתי בטוחה שזה עניין של יום־יומיים.

    מכירים את זה…
    כשמשהו מטלטל את השגרה וכולם אומרים לעצמם:
    עוד קצת… עוד רגע חוזרים למסלול.

    ככה בדיוק חשבתי בהתחלה.

    אבל לאט לאט, בין החדשות, הילדים בבית, והשגרה שהשתנתה —
    התחיל לחלחל לי שזה כנראה לא סיפור של יום או יומיים.

    ושהמציאות עכשיו דורשת התארגנות אחרת.

    כי כשהילדים הרבה בבית קורים כמה דברים במקביל:
    הם משתעממים מהר,
    הבית מתבלגן מהר יותר,
    ואנחנו מוצאות את עצמנו כל הזמן מחפשות איך להעסיק אותם.

    ולפעמים, בלי לשים לב —
    זה גם עולה לנו כסף.

    עוד יציאה.
    עוד פעילות.
    עוד משהו קטן שקונים רק כדי להעביר את הזמן.

    ואז עלה אצלנו בבית רעיון קטן.

    בהתחלה זה היה כמעט בצחוק.

    אמרתי לילדים:
    מי שעוזר בבית – מרוויח מטבעות.

    סידור חדר.
    עזרה לאח קטן.
    משימה קטנה במטבח.
    ניקיון של פינה בבית.

    ופתאום קרה משהו מעניין.

    הילדים התחילו לחפש משימות בעצמם.
    להציע רעיונות.
    להתארגן ביחד כדי להרוויח יותר.

    וככה נולד המשחק שלנו:
    “מרוץ המטבעות המשפחתי”.

    זה משחק פשוט שבו הילדים מרוויחים כסף על משימות בבית,
    משתמשים בכרטיסי הזדמנות,
    ולבסוף בוחרים איך להשתמש בכסף שצברו.

    אבל תוך כדי קורים כמה דברים יפים —
    ובעיקר מאוד פרקטיים לחיים בבית.

    במילים פשוטות, אתם מרוויחים:

    ✨ ילדים עסוקים עם מטרה
    במקום לשמוע כל כמה דקות “משעמם לי”,
    יש להם משחק שמניע אותם לפעולה.

    ✨ יותר שקט להתעסק בדברים שלכם
    כשהילדים שקועים במשחק ובמשימות –
    פתאום מתפנה זמן לעבוד, לסגור דברים או פשוט לנשום רגע.

    ✨ פחות הוצאות על תעסוקות
    לא צריך כל הזמן לחפש פעילויות שעולות כסף כדי להעביר את היום.

    ✨ הבית מתקדם תוך כדי
    דברים קטנים שנדחים בדרך כלל –
    פתאום נעשים כחלק מהמשחק.

    ✨ חיסכון כלכלי אמיתי
    כשמתארגנים בזמן, הבית מתקדם בצורה רגועה יותר,
    ולא מגיעים לרגע האחרון שבו צריך לשלם יותר על פתרונות מהירים.

    ✨ והילדים מרוויחים שיעור לחיים
    הם לומדים להרוויח, לחסוך, לבחור אם לבזבז עכשיו או לחכות.

    בתוך מציאות כל כך לא יציבה,
    יש בזה משהו שמכניס קצת סדר.

    כדי שיהיה קל להתחיל, הכנתי ערכת משחק מוכנה להדפסה
    שכוללת:

    • טבלת משימות לילדים
    • שטרות משחק לגזירה
    • כרטיסי הזדמנות (השקעה, סיכון וחיסכון)
    • רעיונות לחנות המשחק
    • ורעיון לסיום חגיגי עם הגרלה

    פשוט מדפיסים – ומתחילים.

    אם גם אצלך הילדים יותר בבית בתקופה הזו
    ואתם מחפשים דרך שתיתן להם תעסוקה טובה
    וגם תעזור להתארגנות בבית —

    אפשר להוריד את הערכה כאן 👇

    ואם תוך כדי קריאה חשבת על חברה, אחות או שכנה
    שגם יכולה להיעזר בזה עכשיו —

    את ממש מוזמנת להעביר לה את הקישור.

    הערכה זמינה לגמרי בחינם,
    ואשמח שעוד משפחות ייהנו ממנה.

    ואם ניסיתם את המשחק אצלכם בבית —
    ממש אשמח לשמוע.

    מה עבד טוב?
    מה הילדים הכי אהבו?
    ואילו רעיונות חדשים נולדו תוך כדי?

    התובנות שלכם תמיד הכי מעניינות אותי.

    ימים רגועים יותר לכולנו 💛

    אביגיל
    מ"זוג מעושר"

  • מה זה זוג מעושר?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    89 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • דיונים על תהליך כלכלי עם משה חיים מאיר

    כלכלת המשפחה
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    191 צפיות
    מ
    ראש הישיבה שלי מספר, שכאשר הוא נוסע לחו"ל כדי לזכות את גבירי עמך בית ישראל להחזיק את לומדי התורה בארה"ק - הוא נתקל לא אחת בטענות מהסוג של 'אתם מגדלים דור של עניים!' כהשתדלות להגן על כבודם של עמליה, הוא נוהג להשיב (וכך דעתו באמת): 'אני לא אומר לכל אברך שמתחתן שיקבל על עצמו עכשיו להיות בכולל לכל החיים, אני רק מציע להשתדל לגבש תוכנית ל-5 שנים ראשונות, ואח"כ הוא יראה אם מצא ברכה בתלמודו, ואם מתאפשר לו להמשיך בכולל מבחינת כוחות הנפש, מצב הפרנסה וכו'...' פעם העיז אחד את פניו והתריס: 'נו; ובחמש השנים הראשונות - שהם יחיו עם דקדוקי עניות?!' שאלה כזו מראה על חוסר מוחלט בהערכה לעסק התוה"ק. וראש הישיבה מספר: 'אני זוכר בהיותי ילד צעיר לימים, אבי מורי שיחי' היה אז בלימודי רפואה למשך כמה וכמה שנים, כשבדעתו להפוך למנתח-מוח בכיר. השנים הללו שאבא היה עסוק בלימודים - חיינו בצמצום ובפשטות, אבל קיבלנו את זה בשמחה - מתוך ידיעה שכאשר הוא ייכנס בסוף לתחום הנ"ל, הצ'ק בסוף החודש מבית החולים יהיה מכובד בהחלט... כאשר זוג מתחיל בבניית הבית המיוחד שלהם, ההחלטה להקדיש כמה שנים ראשונות ללימוד יום שלם ויהי-מה; זו בעצם ההשקעה הטובה ביותר בבית שלהם, והדבר ישפיע להם על כל המשך החיים, על האיכות של חינוך הבנים.. ולדורי דורות!! אז כן - גם אם זה אומר לחיות קצת בצמצום לחמש שנים, העסקה משתלמת..!' במשל הזה השתמשתי בפגישה עם משפ' א., שההורים שלהם אנשים אמידים; והדבר גרם להם להתחיל את החיים בתוך כמין חלום כזה שהכל מותר והכל אפשרי--- אלא שבשנה החולפת הם התחילו לצבור חובות, והתברר שעל אף שהם מכניסים די יפה - ההוצאה החודשית שלהם היא בממוצע 4500 ש"ח מעבר להכנסה. כשהתקדמנו לחפש פתרון מעשי, הם העדיפו כמובן את הכיוון של - איך להרחיב את העסק ולהגדיל את ההכנסה באופן שיתאפשר להם להמשיך עם רמת החיים שהם מכירים, וגם להחזיר חובות + לחסוך בצד לנישואי הילדים. כיון שמדובר בשינוי של כ-6500 ש"ח בחודש, שאלתי אותם אם הם חושבים שבאופן מיידי הם יצליחו לקדם את העסק בצעד גדול כל כך, או שמא הם רוצים לשלב את המהלך של 'תקציב מהודק זמני'; דהיינו, לקחת חודשיים שלוש שבהם אנחנו קונים קצת פחות ברווחות - כדי להתאים את ההוצאה להכנסה עד שההכנסה תעלה בס"ד. [חשוב לציין, שהם מוציאים 290 ש"ח על מזון לכל נפש מדי שבוע!] האשה מאוד נהנתה מהרעיון, וכבר הכריזה במקום על קיצוצים זמניים! כאמור, הם גם נוקטים צעדים מעשיים להגדלת ההכנסות בכמה אופנים בע"ה, אך הם בחרו לשלב את הדרך הזו גם כן.
  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    429 צפיות
    nigunN
    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו: אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות. לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים. הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי). אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    120 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    הכול התחיל בפקק אחד, רגיל לגמרי. כולם עומדים, מתקדמים מטר וחוזרים לעמוד. ואז פתאום אחד זז הצידה, נכנס לסמטה צדדית , ופתאום נעלם. תוך דקה הוא עקף את כולם. דרושים מובילים – מי שמוכן לא להסתפק בזרם, למצוא דרכים חדשות, ולקבוע את הקצב שלו. חשבתי על זה הרבה אחרי. יש אנשים כאלה – מובילים. לא מחכים שיזיזו אותם, לא מסתפקים בזרם. פשוט מחפשים דרך אחרת. בעולם הכלכלי זה נראה אחרת, אבל העיקרון זהה. יש את מי שמחכה למשכורת, ויש את מי שמתכנן מה יעשה איתה. יש את מי שמתלונן על יוקר המחיה, ויש את מי ששואל איך אפשר להגדיל הכנסה. המוביל לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט לא נגרר. הוא זה שקם בבוקר ואומר: הפעם אני קובע את הקצב. ואז קורה קסם קטן גם אם הדרך עוד לא ברורה, הוא פתאום רואה הזדמנויות שאחרים מפספסים. קורס השקעות, מיזם קטן, אפילו רעיון לחיסכון פשוט בבית. אבל הנגרר? הוא אומר ”אף אחד לא מצליח,“ אין מה לעשות,“ וממשיך בדיוק באותו מסלול פקוק. וזה לא רק בכסף.זה בתפיסה. מוביל קובע את הטון גם אם העולם סביבו מאחר להבין. מי שמוביל — מגדיר את הכיוון . מי שנגרר — פשוט מתרגל לעמוד במקום . תשאל את עצמך: האם אני נוסע, או רק נוסע אחרי? דרוש מוביל – מה אנחנו מחפשים: יוזמה: לא להסתפק במה שיש, למצוא דרכים חדשות. חשיבה עצמאית: לקבוע את הקצב ולא להישאר בזרם. ראיית הזדמנויות: להבחין במה שאחרים מפספסים. פעולה: להוציא רעיונות, חיסכון או מיזם לפועל. אמונה בעצמך: לדעת שאתה יכול ולהתחיל להתקדם עכשיו. אם אתה רוצה להיות חלק מהמובילים – חייג אליך או אליי ותתחיל להתקדם. כי אתה יכול.
  • 12 הצבעות
    3 פוסטים
    299 צפיות
    צ
    @הקוד-הפיננסי כהשלמה לדבריך מצ"ב מדריך איך להקים הו"ק לקרן כספית, הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf