דילוג לתוכן

הבלוף של המודעות הכלכלית

כלכלת המשפחה
6 5 480 5
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

  • לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @ניסן-עציוני
    קודם כל אפשר לומר שהתגעגענו ממש!! כבר הרבה זמן לא נשמע פה קול תקתוק מקלדתך..
    ולעצם העניין לדעתי זה עניין של מודעות,
    צריך שיהיה לאדם מודעויות לפרטים אותם ציינת לעיל אבל -
    א"א לעבוד בצורה נורמלית ובו זמנית לבדוק בצורה תדירה את היכולות שלנו/הממוצע הכללי וכדו'
    אלא צריך להיות זמן של אחת לתקופה אותה מגדירים מראש ובהגיע הזמן הזה עושים בדק בית כללי הכנסות/הוצאות,
    השקעה/תמורה/תשואה, הרגל/התחדשות רווח והפסד.
    ובצורה שכזו גם נוכל להתמקד במה שאנו אמורים לעשות בצורה טובה, וגם אחת לתקופה אנחנו בודקים במה אפשר להשתפר יותר מהנקודה בה אנחנו אוחזים כעת.
    @ניסן-עציוני אשמח להתיחסותך.

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @דוד-גולדברג לא חושב שהוא הגדיר איפשהו בפוסט מה זה ליווי כלכלי.
    זה נראה יותר שהוא מתאר את המציאות בשטח.

    ודאי שיעוץ מקצועי צריך לפתור גם את זה. אין ספק, הוא יעסוק גם בהגדלת הכנסה.
    אבל הפוסט מדבר על האדם הפשוט שעוד לא הלך לליווי, ורק מתנהל עם עצמו בתבונה.

    בקיצור... הוא מתאר תופעה, אני כאדם הפשוט מסכים איתה. הוא לא מתאר מה זה ליווי.
    ומה שהוא כתב על היועצים.. לא הבנתי בכלל משהו ספציפי.. זה על כל יועץ\מטפל וכדו'.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    בתשובה לשאלתו של ניסן:
    האדם הפשוט צריך לבדוק אם משהו מפריע לו במצב כיום, ואז לבדוק איך לפתור את זה כדי לחיות במקום טוב יותר.
    שיעשה את זה באמצעות קריאת ספרים או השתתפות בסדנה במחיר מוזל, אולי ללכת ליווי כלכלי כזוג,
    ואלי מה שחסר לו בכלל זה אימון מנטלי או הכוונה תעסוקתית\עסקית...
    הכלל הוא שאדם צריך להשיב לעצמו על השאלות מה מפריע לו ומה יש צורך לקדם;
    לא להמשיך לחיות בשטחיות הזאת של 'ככה זה החיים...'

    אני מסכים להארה בנושא ה'בריחה' שהזכיר ר' ניסן:
    הרי כשיש איזה אתגר כלכלי זהו בסה"כ רמז משמים ע"כ שיש כאן משהו טוב לעשות,
    וה' לא שולח נביא אבל כן חונן דיעה.
    דוגמא קלאסית שאני פוגש לרוב:
    מטפל\ת רגשי\ת (לדוגמא) ללא הכנסה.
    מה יש?
    'לא נעים לי לשווק את עצמי'
    'אני עוד לא בטוח שאני מספיק מקצועי'...
    אוקי, האם אתה רואה סביבך אנשים שיכולים להיעזר בך?
    'בטח! המון...'
    אז למה לא תמצא את הדרך לקום ולתת שירות?
    האם אין איזה צעד קטנצ'יק שאתה יכול להתקדם איתו כבר היום?
    -אולי הקב"ה מביא לך אתגר כלכלי כדי לדחוף אותך קדימה
    ולעזור לבניו עם הכישרון שיש לך ועם הידע המקצועי והניסיון שרכשת..?
    אולי...

    מוזמנים לשלוח אלי מייל באישי אם צריכים הכוונה ראשונית.

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @דוד-גולדברג said:

    @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    דוד ידידי ורעי, איפה הסברתי בטור מה זה ליווי כלכלי.

    הטור הזה מסתיים בסימן שאלה, ונפתח בקריאה למאמנים כלכלים לתת עליו תגובה, אבל זה לא ממש המטרה, הצורה שבה הגשתי את הדברים נועדה בעיקר לעורר את הקוראים, את אלו שעמלים קשה מאד בשביל לחסוך בפרטים הקטנים ומתקשים להסתכל על התמונה הגדולה, הם לא לבד, גם אני נמצא במשבצת הזו, אני גם מוצא את עצמי לא פעם חוסך בפרטים הקטנים, כשברור לי שאם המוח שלי לא היה עסוק באיתור מבצעים הייתי מכניס הרבה יותר כסף מזה שחסכתי.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    32 צפיות
    ד
    שמחת תורה מאחורינו, הסוכה כבר על הבוידעם, ובהרבה בתים מגיע עכשיו הרגע הכי פחות שמח של תשרי. פותחים את הבנק, ומחכה שם מספר אדום. תחשבו רגע על שאלה פשוטה. אם לפני ראש השנה הייתם צריכים ללכת לבנק, לשבת מול פקיד ולחתום על הלוואה של 15,000 שקל בשביל הוצאות החגים, הייתם עושים את זה? רוב האנשים היו אומרים שלא. הלוואה זה דבר רציני, חושבים לפני שחותמים. אבל המינוס הוא בדיוק הלוואה כזאת. יש בו ריבית, יש בנק שמרוויח ממנו, רק שאין טופס ואין לוח סילוקין. ובגלל שלא חתמנו על כלום, הראש שלנו בכלל לא רושם אותו בתור חוב. 1. לראות את המספר האמיתי לא היתרה של היום, אלא כמה ריבית שילמתם לבנק בשלושת החודשים האחרונים. זה מופיע בדף החשבון, בשורת הריבית. שווה לחפש את זה ולהסתכל על זה בעיניים. רק בשביל הסדר, מינוס ממוצע של 15,000 שקל בריבית של נניח עשרה אחוז בשנה, זה בערך 1,500 שקל בשנה שיוצאים מהבית בלי שקיבלתם עליהם כלום. 2. בור או דליפה יש שני סוגים של מינוס, וכדאי לדעת עם מי יש לנו עסק. יש בור. הוצאה גדולה וחד פעמית, כמו החגים, שהפילה את החשבון. בור סוגרים פעם אחת וממשיכים הלאה. ויש דליפה. החשבון יורד למינוס כל חודש, גם בלי חגים, פשוט כי ההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות. דליפה לא נסגרת עם שום הלוואה, היא רק חוזרת. הבדיקה פשוטה. איפה עמד החשבון בסוף אב או באמצע אלול? אם גם אז הוא היה באדום, החגים לא יצרו את הבעיה, הם רק חשפו אותה. 3. להחליף חוב בלי סוף בחוב עם סוף את הבור כדאי להפוך להלוואה מסודרת. הרבה פעמים אפשר לקבל הלוואה בריבית נמוכה מזו של המינוס, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שלהלוואה יש תאריך שבו היא נגמרת, ולמינוס אין. גמח יכול להיות פתרון מצוין, רק לזכור שגם הוא חוב לכל דבר, עם ערבים ועם התחייבות. ואם הולכים לבנק או לחברת האשראי, להשוות את העלות הכוללת של ההלוואה ולא רק את ההחזר החודשי, כי החזר נמוך הרבה פעמים פשוט אומר יותר חודשים של ריבית. 4. הטעות שחוזרת שוב ושוב לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, נושמים לרווחה. ואחרי כמה חודשים המסגרת שוב מנוצלת עד הסוף, ועכשיו יש גם הלוואה וגם מינוס. לכן, ברגע שסגרתם את המינוס, תבקשו מהבנק להקטין את מסגרת האשראי בחשבון. זה לא נעים, זה מרגיש כמו לוותר על רשת ביטחון. אבל מסגרת גדולה ופתוחה היא בדיוק מה שמאפשר לבור להיפתח מחדש. 5. עשר דקות בטלפון עוד דבר שלא הרבה עושים, להתקשר לבנק ולבקש להוריד את הריבית על המינוס. הריבית הזאת לא חקוקה בסלע, ולקוח שמבקש מקבל לפעמים הנחה. זה לא תמיד עובד, אבל זה בהחלט שווה את השיחה. השורה התחתונה המינוס הוא לא חלק מהטבע של משפחה ברוכת ילדים. הוא הלוואה, ויש לה מחיר. וברגע שמתחילים להתייחס אליו ככה, עם מספר, עם ריבית ועם תאריך סיום, הוא מפסיק להיות משהו שמפחדים להסתכל עליו ומתחיל להיות משימה שאפשר לסגור. ומה אצלכם, יוצאים מתשרי באדום או שמצאתם דרך להימנע מזה?
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    733 צפיות
    מרן הצדיקמ
    @בית-שמש said: כל הכבוד נראה מאוד מושקע!! אבל סתם שאלה לא לבאס ח"ו אני באמת מנסה להבין מה הבשורה למה השקעת בזה כ"כ אם יש את "מתמחים טופ" אני לא מנהל האתר. שניהם פורומים מעולים
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    412 צפיות
    Y
    משפחתון.pdf
  • 20 הצבעות
    14 פוסטים
    1k צפיות
    דוד משה 1ד
    @998877 אם העלות שלהם מאוד יקרה אז מסתבר שהיא לא משתלמת (למי שמתקין לבד.....)
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    261 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!