דילוג לתוכן

הבלוף של המודעות הכלכלית

כלכלת המשפחה
6 5 134 5
  • לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

  • לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

    @ניסן-עציוני
    קודם כל אפשר לומר שהתגעגענו ממש!! כבר הרבה זמן לא נשמע פה קול תקתוק מקלדתך..
    ולעצם העניין לדעתי זה עניין של מודעות,
    צריך שיהיה לאדם מודעויות לפרטים אותם ציינת לעיל אבל -
    א"א לעבוד בצורה נורמלית ובו זמנית לבדוק בצורה תדירה את היכולות שלנו/הממוצע הכללי וכדו'
    אלא צריך להיות זמן של אחת לתקופה אותה מגדירים מראש ובהגיע הזמן הזה עושים בדק בית כללי הכנסות/הוצאות,
    השקעה/תמורה/תשואה, הרגל/התחדשות רווח והפסד.
    ובצורה שכזו גם נוכל להתמקד במה שאנו אמורים לעשות בצורה טובה, וגם אחת לתקופה אנחנו בודקים במה אפשר להשתפר יותר מהנקודה בה אנחנו אוחזים כעת.
    @ניסן-עציוני אשמח להתיחסותך.

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    @דוד-גולדברג לא חושב שהוא הגדיר איפשהו בפוסט מה זה ליווי כלכלי.
    זה נראה יותר שהוא מתאר את המציאות בשטח.

    ודאי שיעוץ מקצועי צריך לפתור גם את זה. אין ספק, הוא יעסוק גם בהגדלת הכנסה.
    אבל הפוסט מדבר על האדם הפשוט שעוד לא הלך לליווי, ורק מתנהל עם עצמו בתבונה.

    בקיצור... הוא מתאר תופעה, אני כאדם הפשוט מסכים איתה. הוא לא מתאר מה זה ליווי.
    ומה שהוא כתב על היועצים.. לא הבנתי בכלל משהו ספציפי.. זה על כל יועץ\מטפל וכדו'.

  • בתשובה לשאלתו של ניסן:
    האדם הפשוט צריך לבדוק אם משהו מפריע לו במצב כיום, ואז לבדוק איך לפתור את זה כדי לחיות במקום טוב יותר.
    שיעשה את זה באמצעות קריאת ספרים או השתתפות בסדנה במחיר מוזל, אולי ללכת ליווי כלכלי כזוג,
    ואלי מה שחסר לו בכלל זה אימון מנטלי או הכוונה תעסוקתית\עסקית...
    הכלל הוא שאדם צריך להשיב לעצמו על השאלות מה מפריע לו ומה יש צורך לקדם;
    לא להמשיך לחיות בשטחיות הזאת של 'ככה זה החיים...'

    אני מסכים להארה בנושא ה'בריחה' שהזכיר ר' ניסן:
    הרי כשיש איזה אתגר כלכלי זהו בסה"כ רמז משמים ע"כ שיש כאן משהו טוב לעשות,
    וה' לא שולח נביא אבל כן חונן דיעה.
    דוגמא קלאסית שאני פוגש לרוב:
    מטפל\ת רגשי\ת (לדוגמא) ללא הכנסה.
    מה יש?
    'לא נעים לי לשווק את עצמי'
    'אני עוד לא בטוח שאני מספיק מקצועי'...
    אוקי, האם אתה רואה סביבך אנשים שיכולים להיעזר בך?
    'בטח! המון...'
    אז למה לא תמצא את הדרך לקום ולתת שירות?
    האם אין איזה צעד קטנצ'יק שאתה יכול להתקדם איתו כבר היום?
    -אולי הקב"ה מביא לך אתגר כלכלי כדי לדחוף אותך קדימה
    ולעזור לבניו עם הכישרון שיש לך ועם הידע המקצועי והניסיון שרכשת..?
    אולי...

    מוזמנים לשלוח אלי מייל באישי אם צריכים הכוונה ראשונית.

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    @דוד-גולדברג said:

    @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    דוד ידידי ורעי, איפה הסברתי בטור מה זה ליווי כלכלי.

    הטור הזה מסתיים בסימן שאלה, ונפתח בקריאה למאמנים כלכלים לתת עליו תגובה, אבל זה לא ממש המטרה, הצורה שבה הגשתי את הדברים נועדה בעיקר לעורר את הקוראים, את אלו שעמלים קשה מאד בשביל לחסוך בפרטים הקטנים ומתקשים להסתכל על התמונה הגדולה, הם לא לבד, גם אני נמצא במשבצת הזו, אני גם מוצא את עצמי לא פעם חוסך בפרטים הקטנים, כשברור לי שאם המוח שלי לא היה עסוק באיתור מבצעים הייתי מכניס הרבה יותר כסף מזה שחסכתי.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    34 צפיות
    chavy7032C
    בגלל סיבה מיוחדת… משהו גדול עומד להגיע באשכול הזה הלמד מה זה ריביות? ממה זה בנוי ? איך משלמים בפועל את הריביות? אז אני מתחיל נושא חדש — ועושה סדר בדברים שכולם משלמים עליהם הרבה כסף, אבל לא תמיד מבינים עד הסוף. אז מה זה בעצם ריבית? ריבית היא עלות האשראי — כלומר, המחיר שאתה משלם על זה שהבנק נותן לך כסף. אבל כדי להבין את זה באמת — צריך להסתכל על זה בצורה עמוקה יותר: כשאתה לוקח כסף מהבנק, זה לא “כסף חינם”. אתה בעצם משתמש בכסף שלא שייך לך — והבנק מאפשר לך להחזיק אותו לאורך זמן. כל יום שהכסף הזה אצלך: אתה ממשיך להשתמש בו — ועל השימוש הזה יש עלות. אפשר לחשוב על זה כמו סוג של “שכירות על כסף”: אתה לא קונה את הכסף אתה רק מחזיק ומשתמש בו ועל כל יום כזה אתה משלם הבנק, מבחינתו, נתן לך משאב — כסף — והריבית היא התשלום שהוא מקבל על זה שהמשאב הזה נמצא אצלך ולא אצלו. וזה בדיוק הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הריבית לא “מחכה לסוף החודש” ולא באמת “מתחלקת לחודשים” בצורה קבועה. היא נוצרת כל הזמן — כל יום שאתה עדיין חייב כסף, אתה משלם עליו עוד קצת. כלומר: כל יום שאתה מחזיק את הכסף — יש לזה מחיר כל יום שעובר — מצטברת עוד עלות קטנה וכל עוד החוב קיים — העלות ממשיכה להיבנות וכשאתה מתחיל להחזיר: אתה מחזיק פחות כסף של הבנק ולכן גם “שכר הדירה” שאתה משלם עליו קטן בסוף, ריבית היא לא רק מספר או אחוז — היא ביטוי לזמן. כמה זמן הכסף של הבנק נמצא אצלך — וכמה אתה משלם על כל יום כזה. וזו בדיוק המשמעות האמיתית של “עלות האשראי” — המחיר של להחזיק כסף שלא שייך לך, לאורך זמן. בקרוב הולך להיות בשורות .... יהיה מעניין....
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    44 צפיות
    ד
    ברור שליווי בחינם שווה פחות אבל אם אין ברירה יש סדנאות של תבונה ומסילה חינמיות תארגן אחת כזו או שתצטרף לאחת שמתקיימת באזור שלך.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    626 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 6 הצבעות
    17 פוסטים
    654 צפיות
    דוד קד
    אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור] התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    313 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית