דילוג לתוכן

האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 203 5
  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • גם כיום יש הרבה מסלולים שלא מוגדרים הלכה ובפועל יש להם כשרות.

  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

  • רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

    @רחל-עומסי
    החברות בכוונה לא רושמים המסלולים הכשרים כמסלולי "הלכה", כי אין להם ענין בהמון מסלולים, ואם רושמים המסלול כמסלול "הלכה" זה מרתיע כל מי שלא מחפש מסלול עם כשרות.
    יש מספיק אפשרויות לחברות המחפשות - דוגמה בחברת מיטב, דואגים לכמה מסלולים מנייתיים כשרים.
    לאחרונה כלל גם הוסיפו עוקב מדדים גמיש - הראשונה עם כשרות.
    ואגב - גם רוב (אם לא כל) היועצים אין להם מושג מה ההבדל בין מסלולי ה"הלכה" למיניהם

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

    @יהודי-גאה יש באתר שלו.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

    @יהודי-גאה
    בשביל זה בניתי האתר שלי - אתר הון כשר
    כי אין מקום אחר להשוות כל הנתונים ביחד

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

    @רחל-עומסי
    לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון.
    יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם.
    בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור.
    חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל.
    אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות.
    אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים.
    ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    10 פוסטים
    165 צפיות
    רחל עומסיר
    אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    רחל עומסיר
    ריבית בנק ישראל ירדה, האם עדיין כדאי להשאיר כסף בקרן כספית? האם גם אתם כששמעתם על ירידת הריבית שאלתם את עצמכם האם קרן כספית עדיין משתלמת, או שאולי כדאי לחפש אלטרנטיבה אחרת לכסף הפנוי שלכם? התשובה לא תלויה רק בגובה הריבית. היא תלויה בעיקר בשאלה אחת פשוטה, למה הכסף הזה מיועד? אם מדובר בכסף שאתם צריכים שיהיה זמין עבורכם בכל רגע כמו קרן חירום, כסף לבלת"מ או פשוט תחושת ביטחון כלכלית אז קרן כספית עדיין יכולה להיות פתרון נכון מאוד. למה? כי מעבר לריבית, יש כאן עוד שני דברים משמעותיים, נזילות וביטחון. לפעמים המטרה של הכסף היא לא רק להרוויח יותר אלא גם לשמור על הערך שלו ושלא יתבזבז בדרך. אני פוגשת לא מעט אנשים המחזיקים סכומים יפים בעו"ש רק כי הם "מחכים להחליט". ובינתיים הכסף פשוט נעלם לאט לאט על קניות קטנות, חופשות, הוצאות לא מתוכננות או סתם תחושה שיש כסף זמין. דווקא קרן כספית הרבה פעמים יוצרת סוג של גבול בריא. הכסף נשאר נזיל וזמין אבל לא יושב מול העיניים בכל רגע, וכשיש סדר יש גם פחות בזבוזים מיותרים. אבל חשוב לומר, לטווח בינוני וארוך, קרן כספית בדרך כלל אינה הפתרון המתאים למי שרוצה לייצר צמיחה אמיתית לכסף שלו. קרן כספית נועדה בעיקר לשמירה על ערך הכסף ולניהול נזילות, לא לבניית הון לאורך שנים. וככל שטווח הזמן ארוך יותר, בדרך כלל נכון לבדוק פתרונות השקעה נוספים שיכולים להתאים יותר למטרות העתידיות שלכם. אם מדובר בכסף שאתם יודעים בוודאות שלא תצטרכו בנזילות יומיומית והבנק מציע ריבית גבוהה יותר בפיקדון סגור, בהחלט שווה לבדוק את האפשרות הזאת ואף לנהל משא ומתן עם הבנק כדי לשפר את התנאים והריבית המוצעת. יחד עם זאת, חשוב לוודא שטווח הזמן שבו הכסף יהיה סגור אכן מתאים לצרכים שלכם ולרמת הנזילות שתצטרכו בתקופה הקרובה. אם אתם עדיין מתלבטים ולא בטוחים מה נכון עבורכם, לפעמים הדבר הכי נכון הוא פשוט להתחיל. להתחיל לעשות סדר, להבין מה המטרה של הכסף ורק אחר כך לדייק את הפתרון המתאים עבורכם. כסף שעומד במקום בדרך כלל לא מייצר שקט. כסף שמתוכנן נכון כן. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    871 צפיות
    רחל עומסיר
    קשור לתחרות בתחום הקרנות הכספיות
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    337 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    זה גם מאוד תלוי האם הכסף כבר נזיל (ואז הרבה פעמים זה 50%) לבין כסף שלא נזיל (ואז זה 30%) מניסיון של לקוחות שליוויתי, אני לא מתמצאת בשוק ההון.
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    328 צפיות
    אבי ר.א
    אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.