דילוג לתוכן

האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 203 5
  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • גם כיום יש הרבה מסלולים שלא מוגדרים הלכה ובפועל יש להם כשרות.

  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

  • רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

    @רחל-עומסי
    החברות בכוונה לא רושמים המסלולים הכשרים כמסלולי "הלכה", כי אין להם ענין בהמון מסלולים, ואם רושמים המסלול כמסלול "הלכה" זה מרתיע כל מי שלא מחפש מסלול עם כשרות.
    יש מספיק אפשרויות לחברות המחפשות - דוגמה בחברת מיטב, דואגים לכמה מסלולים מנייתיים כשרים.
    לאחרונה כלל גם הוסיפו עוקב מדדים גמיש - הראשונה עם כשרות.
    ואגב - גם רוב (אם לא כל) היועצים אין להם מושג מה ההבדל בין מסלולי ה"הלכה" למיניהם

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

    @יהודי-גאה יש באתר שלו.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

    @יהודי-גאה
    בשביל זה בניתי האתר שלי - אתר הון כשר
    כי אין מקום אחר להשוות כל הנתונים ביחד

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

    @רחל-עומסי
    לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון.
    יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם.
    בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור.
    חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל.
    אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות.
    אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים.
    ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    51 צפיות
    רחל עומסיר
    שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    122 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771925235698-unnamed.png]
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    337 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    זה גם מאוד תלוי האם הכסף כבר נזיל (ואז הרבה פעמים זה 50%) לבין כסף שלא נזיל (ואז זה 30%) מניסיון של לקוחות שליוויתי, אני לא מתמצאת בשוק ההון.
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    191 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    יש מצב שהיה שוה לפתוח עסק לפני קניית הדירות. כי אז הייתי מזדכה המס רכישה. ועל כל ההוצאות הנלוואות לרכישת הדירות עכשיו שאתה עם הנכסים לדעתי עדיף לשלם מיסים כקבוע בחוק ולא לפתוח עסק לא בדקתי את הדברים לעומק. ככה שמה שכתבתי הוא בגדר לפתוח את המחשבה בלבד.
  • מסלולי הפנסיה

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    184 צפיות
    ס
    @אבינדב-הכהן בקצרה ממש: בפנסיה מקיפה יש תקרת הפקדה חודשית, ובפנסיה כללית אין הגבלה לסכום שניתן להפקיד. בפנסיה מקיפה יש רכיבים ביטוחיים, מה שאין בפנסיה כללית. בפנסיה מקיפה יש הבטחת תשואה מהמדינה על 30% ע"י אג"חים יעודיים, מה שאין בפנסיה כללית.