דילוג לתוכן

האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 398 5
  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • גם כיום יש הרבה מסלולים שלא מוגדרים הלכה ובפועל יש להם כשרות.

  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

  • רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

    @רחל-עומסי
    החברות בכוונה לא רושמים המסלולים הכשרים כמסלולי "הלכה", כי אין להם ענין בהמון מסלולים, ואם רושמים המסלול כמסלול "הלכה" זה מרתיע כל מי שלא מחפש מסלול עם כשרות.
    יש מספיק אפשרויות לחברות המחפשות - דוגמה בחברת מיטב, דואגים לכמה מסלולים מנייתיים כשרים.
    לאחרונה כלל גם הוסיפו עוקב מדדים גמיש - הראשונה עם כשרות.
    ואגב - גם רוב (אם לא כל) היועצים אין להם מושג מה ההבדל בין מסלולי ה"הלכה" למיניהם

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

    @יהודי-גאה יש באתר שלו.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

    @יהודי-גאה
    בשביל זה בניתי האתר שלי - אתר הון כשר
    כי אין מקום אחר להשוות כל הנתונים ביחד

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

    @רחל-עומסי
    לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון.
    יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם.
    בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור.
    חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל.
    אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות.
    אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים.
    ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    98 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    124 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    168 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    632 צפיות
    ברכת ה' תעשירב
    @משהמשה said: @צמיחה זה מה שכתוב לי באתר... יש טעם להתקשר? [image: fab0c11f-63d2-4531-b35c-1f2ccc55c464-{DA91343E-8B37-43BF-87A7-053DA1BF70A4}.png] [אם רלוונטי עדיין..] יתכן כי הסיבה שאינך זכאי להלוואה היא משום שהמסלול משוייך לכשרות גלאט הון ולמיטב ידיעתי הם לא מאשרים הלוואות על חשבון הפנסיה וכדומה
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    965 צפיות
    רואה את הנולדר
    @שמואל @רחל-עומסי ממש טובה ביעוץ אישי ושווה כל שקל