דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
47 20 1.1k 20
  • בעוד הרבה מאוד מבני ישראל רואים בגזרות האלו כצרה
    אני אישית רואה את זה כתחילת ישועה הרבה יותר גדולה
    ידוע בשם צדיקים שלציונים אין זכות קיום אחרי 70 שנה ואמר אחד הצדיקים שכל מה שהם עדיין מחזיקים אפילו שעבר להם 70 שנה זה כי הם מחזיקים בני תורה וברגע שהם יפסיקו אז כבר לא יהיה להם קיום
    ואכמ"ל

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    @ב.-קונץ איך מבקשים דחיית שירות? הרי זה מה שהיו עושים הבחורים במשך שנים עד שזה נהיה לא חוקי

  • ישנה אפשרות כמו שיש לשחקנים או אומנים להגיש בקשה
    אין לי מושג איפה אבל הבנתי שישנה כזאת אפשרות
    אבל זה לא כ"כ משנה אם התשובה תהיה כן או לא זה פשוט מאפס את סטטוס ה"משתמט" לזמן מסויים

  • @רואה-את-הנולד said:

    ישיבות לא צריכות לרשום עריקים הם יכולות למחוק אותם מהעמותה
    זה גזירה פייק

    הגזירה היא גזירה, והפתרון פתרון.

    @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    @ב.-קונץ זה רעיון של ח"כ גוטליב וכבר נכתב על זה שזה לא חכם לא זוכר למה.

  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

  • @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

    @יהודי-טוב said:

    אתה מתכוון ברצינות?

    כנראה שיש עוד כאלה...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    @השומר
    כוונתי היתה שגם אם הפתרון הוא נכון אי"ז אומר שאין את הגזירה ואת חילול ה' שבה.

  • אל תשכחו שהישיבות גדולות בנויות על בחורים בגילאי גיוס אז אני לא חושב שיהיה קל להוציא ואתם

  • לגבי הדחיית שירות שדובר כאן,אני חושב שזה לא אפשרי לבקש את זה כיום , וצריך להתרגל שאין חוק במדינה הזו כל מה שנגד לומדי תורה מקודם תוך שניות עד דקות בשנאתה החולנית והאובססיבית נגד העם הנבחר ולכן גם היא זה היה אפשרי כיום זה לא אפשרי...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    @השומר למיטב הבנתי המטוררללת הזו בחולניות ובשנאתה המטורפת הקימה אתמול וועדה שתתמודד עם עקיפות של המוסדות לגבי סעיף 46 והעברת תרומות בצורות מצורות שונות בכדי לקבל כסףרק שנבין עם איזו אובססיה חולנית ועם איזה טרופת ועלובת נפש אנחנו מתעסקים

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

  • אם אני לא טועה, דחיית שירות - היא למעשה הסכמה להתחייל בגמר תקופת הדחייה
    כך שזה לא מעשי

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

  • צרכי-רבים said:

    לתועלת אלו שאין זמנם בידם לעיין באריכות, אצטט את הקטעים העיקריים (לענ"ד) מהמאמר המצויין הנ"ל
    א. חיזוק: בחורים צריכים ללמוד שהם בהתקפה, לא בהגנה. לא להיות בתחושה שהם מתחבאים בפנימייה שמשטרה צבאית תבוא לא תבוא והם הולכים לקניות רק בלילה. הם צריכים להבין שאיך שהם יתנהלו עכשיו זה השפעה מהותית לדורות, להבין שהם חלק מהמלחמה. לא בטוח שהם יצטרכו לצאת בפועל לעשות דברים שהם לא עשו עד עכשיו, יכול להיות שהדבר העיקרי שהם צריכים לעשות זה לשרוד כבחורי ישיבות, כי המלחמה היא עליהם - על החיים שלהם. אבלמבחינת תודעתית הם צריכים להיות במקום של התקפה, אם היו היום נביאים היו כותבים אותם בתנ"ך, ככה עם השמות הפרטיים ועם השמות של הישיבות. בספרי ההיסטוריה של הדור הבא, שאחרי המאבק, הם כבר כתובים. אלמלא היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם היה טוענו על כתיפיו ומחזירו לאביו. ככה צריך להגיד את זה. לזקוף את הכתפיים. להרים אותם.

    ב. מאבק משפטי: מהתרשמות כללית נראה שיש במה להשתפר בתחום המשפטי. הצד השני מפעיל עמותות וארגונים ועשרות עורכי דין במשרה מלאה שזו העבודה שלהם 7/24 , והוא ממומן עד הגרון. יש לנו מענה מספיק? אגף ייעודי בקרן עולם התורה? או שמדובר במתנדבים מטעם עצמם?

    ג . מאבק תקשורתי: אי אפשר לנצח בשום מאבק ציבורי בלי משרד יח"צ, אולי ברמה הבינ"ל.

    ד. טיעונים מסודרים:

    1. אין סנקציות ללא שוויון: אין מה לדבר על שלילת הטבות שאינן נשללות מכל מי שאינו משרת, כולל ערבים. זה מוסרי, הוגן, וכל אדם לא עיוור יכול להסכים עם זה.
    2. פגיעה בחופש דת: ראינו את הדיווחים על מה שקורה בשטח במסלולים החרדיים, ואנחנו יודעים דבר או שנים על ההיסטוריה של הדברים האלו. יותר מכך אנחנו יודעים היטב את הסטטיסטיקה העגומה של עזיבת הדת במגזר הדתי לאומי אחרי השירות בצבא. יש כאן קייס מובהק לכפיה על הדת. הצעה: 1 ] לרכז את החתימות מכלל הרבנים ובעלי המשרות בדבר האיסור ליטול חלק בצבא במתכונתו הנוכחית לכדי נוסח ברור ומוסכם, המנוסח כפסק הלכה . 2 ] לחדד לציבור הכללי ולמערכת הבינ"ל את התובנה שהמערכת הדתית החרדית בנויה על פסיקת הלכה של פוסקי הלכה חיים בכל התחומים. 3 ] 1+2 =פגיעה עצומה ואמיתית בחופש הדת. קייס מובהק לכל מקום - מבג"ץ ועד האו"ם. וכלי לצבירת לגיטימציה.
      שני הטיעונים הללו כוחם גדול, כי הם אמת. והם אינם תלויים בהשקפה דתית, אלא במוסריות פשוטה לפי מסגרת החשיבה המקובלת כיום.

    ה. יזמות: במבט רחב יותר: זה זמן העסקנים, זמן הכישרונות החבויים, זמן להקל על הציבור בכל מיני יוזמות בכל התחומים. כשציבור נמצא תחת לחץ הוא יכול להישבר ולהתקפל - והוא יכול להתפתח ולצמוח.

    כל הפעולות האפשריות צריכות להיות בלגיטימציה והתגייסות מלאה מכל שדרות הציבור, עד כמה שאפשר. משהו בסגנון העצרות בכניסה לירושלים. זה מחייב הסכמה על המטרות ועל הדרך.

  • קראתי את התמצית אין כאן חידוש מסוים ואין כאן דברים פרקטים

  • @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

    @רואה-את-הנולד

    @רואה-את-הנולד said:

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    י

    עדיף לשלם לכל אחד מאיתנו קצת ריבית ולדעת שהמכה שהמדינה תחטוף תגרום לה ולמהנדסי הליברליזציה(שרובם מנהלי הבנקים וכו') יחשבו מסלול מחדש ויראו שהחרדים הם אמנם חרדים אבל רחוקים מלהיות פראיירים ושק חבטות

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    קשה עד בלתי אפשרי לאגד את הציבור הרחב לכזה מהלך
    לצערי, הדבר האפקטיבי היחיד זה המחאות המטורפות שראינו אתמול

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    137 צפיות
    מזומניםמ
    אולי תפנה את השאלה לאמת ליעקב.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    388 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    181 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    3k צפיות
    חושב שאני גאוןח
    מישהוא יודע אם מחויב גויס יגול לקבל דרגה?
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    311 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!