דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
45 20 1.1k 20
  • שמעתי רעיון שכל מחוייב גיוס יבקש "דחיית שירות" ובכך לדחות את הקץ, עד שיהיה חוק פטור מגיוס...
    בכך הוא נמנע מלהיות עריק
    בנוסף אם עשרות אלפים יעשו כך המערכת לא תעמוד בעומס הפניות בדומה לקנסות הקורונה שרבים שבקשו ערעור קיבלו ביטול מרוב עומס של המערכת
    וה' יעזור הלאה..

    @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

  • @ב.-קונץ said:

    עד שיהיה חוק פטור מגיוס...

    אתה מתכוון ברצינות?

    @יהודי-טוב said:

    אתה מתכוון ברצינות?

    כנראה שיש עוד כאלה...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    @השומר
    כוונתי היתה שגם אם הפתרון הוא נכון אי"ז אומר שאין את הגזירה ואת חילול ה' שבה.

  • אל תשכחו שהישיבות גדולות בנויות על בחורים בגילאי גיוס אז אני לא חושב שיהיה קל להוציא ואתם

  • לגבי הדחיית שירות שדובר כאן,אני חושב שזה לא אפשרי לבקש את זה כיום , וצריך להתרגל שאין חוק במדינה הזו כל מה שנגד לומדי תורה מקודם תוך שניות עד דקות בשנאתה החולנית והאובססיבית נגד העם הנבחר ולכן גם היא זה היה אפשרי כיום זה לא אפשרי...

  • @אבי-ר.הגזירה היא גזירה. הרישומים בעמותות וודאי אלה שקיבלו אישור לסעיף 46 הוא רציני וצריך להיות מסודר זה לא פשוט פתאום להוציא מהישיבות והכוללים את כל חייבי הגיוס ולרשום הוצאות ענקיות.
    בנוגע לתרומות מחו"ל זה באמת לא מזיק כי זה עובר דרך עמותות של חול למי שמענין אותו הזיכוי שם.
    והאמת שעיקר הגזירה היא על התרומים הישראלים שקשה לי להאמין שיהודי חרדי בוחר את הצדקות שלו לפי זיכוי אבל כן שמח לקבלו ואנחנו פשוט נפסיד את זה, למה כי יש שנאת עמי ארצות לתלמדי חכמים וההולכים בדרכם.

    @השומר למיטב הבנתי המטוררללת הזו בחולניות ובשנאתה המטורפת הקימה אתמול וועדה שתתמודד עם עקיפות של המוסדות לגבי סעיף 46 והעברת תרומות בצורות מצורות שונות בכדי לקבל כסףרק שנבין עם איזו אובססיה חולנית ועם איזה טרופת ועלובת נפש אנחנו מתעסקים

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

  • אם אני לא טועה, דחיית שירות - היא למעשה הסכמה להתחייל בגמר תקופת הדחייה
    כך שזה לא מעשי

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

  • צרכי-רבים said:

    לתועלת אלו שאין זמנם בידם לעיין באריכות, אצטט את הקטעים העיקריים (לענ"ד) מהמאמר המצויין הנ"ל
    א. חיזוק: בחורים צריכים ללמוד שהם בהתקפה, לא בהגנה. לא להיות בתחושה שהם מתחבאים בפנימייה שמשטרה צבאית תבוא לא תבוא והם הולכים לקניות רק בלילה. הם צריכים להבין שאיך שהם יתנהלו עכשיו זה השפעה מהותית לדורות, להבין שהם חלק מהמלחמה. לא בטוח שהם יצטרכו לצאת בפועל לעשות דברים שהם לא עשו עד עכשיו, יכול להיות שהדבר העיקרי שהם צריכים לעשות זה לשרוד כבחורי ישיבות, כי המלחמה היא עליהם - על החיים שלהם. אבלמבחינת תודעתית הם צריכים להיות במקום של התקפה, אם היו היום נביאים היו כותבים אותם בתנ"ך, ככה עם השמות הפרטיים ועם השמות של הישיבות. בספרי ההיסטוריה של הדור הבא, שאחרי המאבק, הם כבר כתובים. אלמלא היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם היה טוענו על כתיפיו ומחזירו לאביו. ככה צריך להגיד את זה. לזקוף את הכתפיים. להרים אותם.

    ב. מאבק משפטי: מהתרשמות כללית נראה שיש במה להשתפר בתחום המשפטי. הצד השני מפעיל עמותות וארגונים ועשרות עורכי דין במשרה מלאה שזו העבודה שלהם 7/24 , והוא ממומן עד הגרון. יש לנו מענה מספיק? אגף ייעודי בקרן עולם התורה? או שמדובר במתנדבים מטעם עצמם?

    ג . מאבק תקשורתי: אי אפשר לנצח בשום מאבק ציבורי בלי משרד יח"צ, אולי ברמה הבינ"ל.

    ד. טיעונים מסודרים:

    1. אין סנקציות ללא שוויון: אין מה לדבר על שלילת הטבות שאינן נשללות מכל מי שאינו משרת, כולל ערבים. זה מוסרי, הוגן, וכל אדם לא עיוור יכול להסכים עם זה.
    2. פגיעה בחופש דת: ראינו את הדיווחים על מה שקורה בשטח במסלולים החרדיים, ואנחנו יודעים דבר או שנים על ההיסטוריה של הדברים האלו. יותר מכך אנחנו יודעים היטב את הסטטיסטיקה העגומה של עזיבת הדת במגזר הדתי לאומי אחרי השירות בצבא. יש כאן קייס מובהק לכפיה על הדת. הצעה: 1 ] לרכז את החתימות מכלל הרבנים ובעלי המשרות בדבר האיסור ליטול חלק בצבא במתכונתו הנוכחית לכדי נוסח ברור ומוסכם, המנוסח כפסק הלכה . 2 ] לחדד לציבור הכללי ולמערכת הבינ"ל את התובנה שהמערכת הדתית החרדית בנויה על פסיקת הלכה של פוסקי הלכה חיים בכל התחומים. 3 ] 1+2 =פגיעה עצומה ואמיתית בחופש הדת. קייס מובהק לכל מקום - מבג"ץ ועד האו"ם. וכלי לצבירת לגיטימציה.
      שני הטיעונים הללו כוחם גדול, כי הם אמת. והם אינם תלויים בהשקפה דתית, אלא במוסריות פשוטה לפי מסגרת החשיבה המקובלת כיום.

    ה. יזמות: במבט רחב יותר: זה זמן העסקנים, זמן הכישרונות החבויים, זמן להקל על הציבור בכל מיני יוזמות בכל התחומים. כשציבור נמצא תחת לחץ הוא יכול להישבר ולהתקפל - והוא יכול להתפתח ולצמוח.

    כל הפעולות האפשריות צריכות להיות בלגיטימציה והתגייסות מלאה מכל שדרות הציבור, עד כמה שאפשר. משהו בסגנון העצרות בכניסה לירושלים. זה מחייב הסכמה על המטרות ועל הדרך.

  • קראתי את התמצית אין כאן חידוש מסוים ואין כאן דברים פרקטים

  • @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות לנ=משך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    יש לי עיצה כלכלית בתור מרד נחליף את כל השקלים שלנו לדור ואז הדולר יעלה ויהיה לנו יותר כסף במקום הגזירות

    @רואה-את-הנולד

    @רואה-את-הנולד said:

    את מי אתה מעניש בזה?
    תשלם יותר ריבית למה שזה יהיה אכפת למישהו?

    י

    עדיף לשלם לכל אחד מאיתנו קצת ריבית ולדעת שהמכה שהמדינה תחטוף תגרום לה ולמהנדסי הליברליזציה(שרובם מנהלי הבנקים וכו') יחשבו מסלול מחדש ויראו שהחרדים הם אמנם חרדים אבל רחוקים מלהיות פראיירים ושק חבטות

  • מעניין לעניין באותו ענייין
    מי שישים לב בימים האחרונים הטונים של החכי"ם החרדיים וכן חלק מהיומונים החרדים מדברים על סוג של מרד מיסים ומלחמה פיננסית על גופי המדינה על ידי החברה החרדית,
    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    @מזומנים said:

    דוגמא לעניין תהיה עיכוב פירעון משכנתאות למשך 3 חודשים(כל אדם יכול לעכב חוקית)ועוד רעיונות רבים.

    קשה עד בלתי אפשרי לאגד את הציבור הרחב לכזה מהלך
    לצערי, הדבר האפקטיבי היחיד זה המחאות המטורפות שראינו אתמול

  • אני חושב שבהזדמנות זו אפשר לארגן ולפרסם רשימות עסקים ונותני שירות אשר הם יהיו רק מציבור/עסק שתומך בלומדי התורה (לדוג' רק עסק התורם לקרן עולם התורה סך/אחוז מסויים, סוג של השלמה למס (מלבד הצדקה בזה) עקב שהממשלה אינה ממלאה את תפקידה בנושא)
    ויהיה קריאה משותפת של כלל ראשי הציבור על כל גווניו, שככל ויש אפשרות לא קונים ולא לוקחים שירות מאף אחד שאינו מנוי על הנ"ל החל מבחירת קבלן לבנות (שזה שייך ליזמים) ועד שרוך נעל

    (הרעיון באופן כללי הוא רעיון שכדאי ליישמו אך הוא גם כלי שיכול להועיל הן להחזקת עולם התורה ואף לאיום מסוים על הרבה גורמים חזקים)

    כמו כן זו הזדמנות לפתח כלכלה עצמאית ולדאוג שהכסף יישאר בתוך הציבור

    ואף בתחומים כמו בנק וחברות אשראי וקופ"ח להגים גופים חרדיים (וזה יכול להועיל הרבה גם בעניני רבית והלכה שונים וכן בארגון צעדים הפגנתיים אחרים)

    וכמו שיש בתי חולים חרדיים יכול גם להיות בנק חרדי על טהרת הקודש וכן בכל התחומים

  • אני חושב שבהזדמנות זו אפשר לארגן ולפרסם רשימות עסקים ונותני שירות אשר הם יהיו רק מציבור/עסק שתומך בלומדי התורה (לדוג' רק עסק התורם לקרן עולם התורה סך/אחוז מסויים, סוג של השלמה למס (מלבד הצדקה בזה) עקב שהממשלה אינה ממלאה את תפקידה בנושא)
    ויהיה קריאה משותפת של כלל ראשי הציבור על כל גווניו, שככל ויש אפשרות לא קונים ולא לוקחים שירות מאף אחד שאינו מנוי על הנ"ל החל מבחירת קבלן לבנות (שזה שייך ליזמים) ועד שרוך נעל

    (הרעיון באופן כללי הוא רעיון שכדאי ליישמו אך הוא גם כלי שיכול להועיל הן להחזקת עולם התורה ואף לאיום מסוים על הרבה גורמים חזקים)

    כמו כן זו הזדמנות לפתח כלכלה עצמאית ולדאוג שהכסף יישאר בתוך הציבור

    ואף בתחומים כמו בנק וחברות אשראי וקופ"ח להגים גופים חרדיים (וזה יכול להועיל הרבה גם בעניני רבית והלכה שונים וכן בארגון צעדים הפגנתיים אחרים)

    וכמו שיש בתי חולים חרדיים יכול גם להיות בנק חרדי על טהרת הקודש וכן בכל התחומים

    @משה-עוזיאל עסק שרק תורם יכולים להצטרף חילונים שיראו בזה סוג של הוצאה ואולי בסוף יגלגלו במחיר. אין לי שום דבר נגד אחינו שלא זכו עדיין לשמור מצוות, אבל הרעיון שלך מעולה אם פשוט נצרוך רק משומרי מצוות חרדים בשביל לאיים על הציבור החילוני לשתף איתנו פעולה ביקר לנו.

  • @משה-עוזיאל עסק שרק תורם יכולים להצטרף חילונים שיראו בזה סוג של הוצאה ואולי בסוף יגלגלו במחיר. אין לי שום דבר נגד אחינו שלא זכו עדיין לשמור מצוות, אבל הרעיון שלך מעולה אם פשוט נצרוך רק משומרי מצוות חרדים בשביל לאיים על הציבור החילוני לשתף איתנו פעולה ביקר לנו.

    משה-עוזיאל
    רעיון נפלא.
    אם יש כאן בפורום מישהו מקרן עולם התורה, שיחטוף את זה ב- 2 ידים.

    וסתם זו הזדמנות לעורר לרכוש מחנויות או מכירות ביתיות, שהבעל אברך, או משפחות בני תורה.
    וכמאמרם 'צאו והתפרנסו זה מזה'.
    לפעמים רק צריך להכניס למודעות, יש לכם ברחוב \ בבנין, משפחה שמוכרת מוצרים במחירים טובים,
    לא חייבים לצאת לחנויות, וגם בחנויות רצוי לרכוש בחנויות של משפחות של אברכים.
    ולהרוויח על הדרך החזקת תורה.

    נ.ב. אין לי מכירה ביתית ולא חנות.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    177 צפיות
    ביזנייעסב
    @משהמשה כתב בחיוב לא מוצדק ומקומם: וברצינות ממליץ לפנות לרלשי"ת של מנחם שפירא. היא עושה דברים נפלאים. סלומון שרית salomon_sarit@bbm.org.il תודה רבה אעביר בעז"ה, ואשתדל לעדכן.
  • 4 הצבעות
    13 פוסטים
    406 צפיות
    אבי ר.א
    נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה) אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק) ואולי בזה טמון ההבדל.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    3k צפיות
    חושב שאני גאוןח
    מישהוא יודע אם מחויב גויס יגול לקבל דרגה?
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    145 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    281 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!