דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
70 27 2.0k 25
  • @אהבת-התורה said:

    למה היועמשי"ת מחוץ לתמונה?
    עצרות ותפילות מתחת לביתה יומם ולילה.
    קצת לעורר אותה (תרתי משמע).

    מה קשור יועמש"ית אם כבר גיל לימון.

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    מזה ומזה אל תנח ידך..
    ובערת הרע מקרבך...
    יש מספיק לכוווולם...

  • @מזומנים said:

    @שואף-ליותר
    כמה תגובות:
    1.ראינו מה משמעות מחאות כלכליות חרדיות לשעבר, זה הוריד את החברות/מנהלי ומנהיגי המשק על הברכיים.
    2.מחאות,וודאי מחאות כמו שראינו השבוע עוזרים גם עוזרים, (ובפרט שמה שנקרא המיינסטרים החרדי כבר עם רגל אחת בפנים...)וראיה לכך שהיום התפרסם שהמשטרה העבירה מסר למארגני ההפגנות שהיא מורידה את הרגל מהגז בכל מה שקשור למעצר עריקים ובלבד שיעצרו את ההפגנות.
    3.מה שכן עדיין יש לנו מה ללמוד מהקפלניסטים ז"ל(שהם ממש מורים מובילים בלימוד שיעורי מחאה,מה? איפה? וכיצד?)
    שכדאי מאוד להיצמד עם אוהלים ומשמרות לכל בית של שופט או יועמ"שית ועוזריה שקצת יפחדו לצאת מהבית בדיוק כמו מה שעובר על בחורי ישראל לדאבון לב בארץ ישראל.

    אתם שוכחים שמה שמותר להם לנו אסור

    @בן-עליה
    קודם כל אני במדבר על מחאות קודמות בציבור החרדי כגון נגד אלקטרה אל על וכן איום שהצליח על בנק לאומי שיוציאו משם את הכסף(בעקבות שותפותם בחילולי קברים) ועוד היד נטויה...
    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    @שמואל said:

    שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    אין פתרונות קסם כרגע, ואם היה היו עושים אותם
    לנו יש להתפלל לבורא עולם, שבידו הכל!
    וכמובן להמשיך בהתמדה בתורה

    וכן חשוב ביותר, לא לפחד מהם! בורא עולם איתנו, מי יכול עלינו.

  • @בן-עליה
    קודם כל אני במדבר על מחאות קודמות בציבור החרדי כגון נגד אלקטרה אל על וכן איום שהצליח על בנק לאומי שיוציאו משם את הכסף(בעקבות שותפותם בחילולי קברים) ועוד היד נטויה...
    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

    @מזומנים said:

    וכן אנו כבר לא בזמן שמדאי בודקיםמה מותר להם ומה לנו, אנחנו במצב שלהיות או לחדול או במילה אחת במלחמה ובמלחמה נלחמים כולם וגם אם משלמים מחירים...

    אני מאמץ חייל במיזם אלף למטה של המלחמה הזו רוצה להיות החייל שלי ואני ילמד לזכותך?

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester למה אתה חושב שזו פגיעה בציבור הכללי יותר מאשר פגיעה אנושה עוד יותר בציבור החרדי שגם ככה מוטל בגזירות כלכליות??
    וחוץ מזה אני לא מאמין שיהיה רב שיורה על פגיעה בבנק כלשהו או ברשת שיווק מסוימת, כל עוד זה לא בבבעלות גמורה של המדינה

  • הצעה לסדר:
    בית השקעות (או כמה בתי השקעות) בבעלות חרדית שכל הציבור החרדי יעביר לשם את כספי הפנסיה והחבכונות שלו, ומדיניות החברה תהיה השקעה רק בחו"ל או בחברות ועסקים שיתמכו כלכלית בלומדי התורה.
    למותר לציין שגם חלק מרווחי בית ההשקעות ילכו ללומדי התורה.
    את הרעיון הזה ניתן לקחת הלאה שכספי בית ההשקעות ינותבו להשקעות שונות שיניבו רווחים אבל גם יתרמו לרווחת הציבור החרדי כמו דיור ותעסוקה.
    אינני יודע אם הפגנת הכוח תשפיע על המדינה, אבל הכסף של הציבור החרדי חייב להיות מנותב לתוך הציבור החרדי ואם המדינה לא נותנת לנו את חלקנו אנו צריכים לייצר אותו לבד ולא רק מתרומות אלא גם מניצול הכח הכלכלי שלנו.
    מה דעתכם?

  • @iester למה אתה חושב שזו פגיעה בציבור הכללי יותר מאשר פגיעה אנושה עוד יותר בציבור החרדי שגם ככה מוטל בגזירות כלכליות??
    וחוץ מזה אני לא מאמין שיהיה רב שיורה על פגיעה בבנק כלשהו או ברשת שיווק מסוימת, כל עוד זה לא בבבעלות גמורה של המדינה

    @הקוד-הפיננסי זה נכון, אבל שווה לסבול הרבה למשך קצת זמן כדי שאח"כ נקבל הרווחה כלכלית, ועוד יותר מזה, עצם הדבר שהתורה מושפלת עד עפר, ואם זה הדבר שיביא פיתרון לכך, אין דבר העומד בפני זה.

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester
    לא זכיתי להבין מהיכן הרעיונות הללו,
    אולי יותר פשוט להורות לציבור לשדוד בנקים.
    לשבור תמרורים ורמזורים,
    לשרוף מוסדות ציבור.
    אלא מאי, יש דברים שברור לך שלא עושים אותם,
    גם אם כואב לך מאוד, אתה לא צריך להיות גזלן ושודד, חמסן, אכזר ומשחית.
    אולי תביא איזה מקור בחז"ל לכזאת התנהגות,
    בינתיים מה שאני מכיר בחז"ל, זה את הגמ' בתחילת ברכות עם ר"ה שהחמיצו לו 400 חביות כאשר הוא התנהג עם האריס בצורה "מתאימה" לכאורה, אחרי שהאריס גנב אותו.
    חז"ל סיפרו לנו את זה, כדי שאנחנו נדע איך להתנהג.
    אם כואב לך באמת הפגיעה בתורה, תוסיף חיזוק בלימוד התורה, עוד שעה בתענ"ד, עוד דף גמרא וכו'.
    ואת דרכי הפעולה הציבוריים פשוט תשאיר לגדולי התורה, שעליהם אני יכול לסמוך שבאמת כואב להם הפגיעה בתורה.

  • @צמיחה
    אני יעשה לך הכרות גם עם הגמרא בראש השנה (יט א) שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו, ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום.

  • @צמיחה
    אני יעשה לך הכרות גם עם הגמרא בראש השנה (יט א) שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו, ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום.

    @שואף-ליותר
    תנא דקא מסייע ליה
    לא כתוב שעמדו והזיקו,
    הפגנה פירושה צעקה,
    הם הפגינו וצעקו למה אתם גוזרים עלינו גזירות.
    אבל לא חשבו לרגע להזיק לאחרים.
    ואפילו אותה מטרוניתא לא חשבה להציע להם כזאת הצעה.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    172 צפיות
    מזומניםמ
    אולי תפנה את השאלה לאמת ליעקב.
  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    237 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    200 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • אל תפסידו כסף מעליית המע"מ

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    4
    5 הצבעות
    4 פוסטים
    338 צפיות
    י
    @ניסן-עציוני זה תפקיד של כל אחד לחשוב לפני שהוא עושה כל דבר משמעותי, וכל מקרה מצריך מחשבה לגופו האם זה שווה את זה או לא.