דילוג לתוכן

האינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות

כלכלת המשפחה
3 3 182 3
  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

    @ניסן-עציוני חותם על כל מילה

  • אני מתנצל אך אף פעם לא חשבתי שאנחנו

    @ניסן-עציוני כתב בהאינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות:

    מדינה בריאה

    לא רק בהיבט התחבורי

נושאים מוצעים


  • 14 הצבעות
    12 פוסטים
    289 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים: בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. מה הכוונה אברך שעובד לפרנסתו?
  • 18 הצבעות
    12 פוסטים
    359 צפיות
    הקול השפויה
    @אבינדב-הכהן מצטרף לכל מילה, גם בעבר אנשים יכלו לבזבז את כספם על אוכל מסיבות ומשרתים, יתכן שהיום יותר, ויתכן שפחות. ההבדל הגדול זה שהיום אנשים מתכחשים להבדלי מעמדות, וזה גרם למצבים מטורפים שעשירים ועניים חייבים לחיות באותה רמת חיים. הבעיה הזאת מן הסתם גם בציבור הכללי, אבל בציבור החרדי קשה שבעתיים היות וכסף לא מגדיר חברה, המצב הוא שכולם חיים יחד ומנסים להשתוות באורח חייהם.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    127 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בקורס יעוץ משכנתאות במחיר של יעוץ בודד, שווה?: @פייבל-אשרינו עיקר המעלה של יועץ הוא הקשרים וההסכמים שהוא משיג עם הבנקאים. את עיקר הידע של היועצים אפשר לקנות על רגל אחת אבל זה לא יעזור להשיג ריביות זולות כמו שהם משיגים וכמו שכתב @בית-שמש . ובכל מקרה מיחזור פנימי בד"כ עולה פחות מ5 לפעמים גם היועץ שהוציא לך את המשכנתא יכול לעשות לך מיחזור באזור ה2000. זה בדיוק הנקודה שגרמה לחבר שלי לא לקחת בעצמו את המשכנתא.
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    333 צפיות
    גיימרג
    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!