דילוג לתוכן

התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!

שוק ההון והשקעות
30 19 1.9k 18
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    תודה לכולם ובפרט ל @מרים-הורביץ-נכסים על התגובות החמות!
    מקווה שאוכל להעשיר אותכם בעוד מאמרים.

  • @העץ-הרענן ראיתי שניסית לעשות ספוילר למבוא ולא הלך לך
    שכחת אנטר לפני\אחרי
    כדאי שתערוך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @צול-גאה said:

    @העץ-הרענן ראיתי שניסית לעשות ספוילר למבוא ולא הלך לך
    שכחת אנטר לפני\אחרי
    כדאי שתערוך

    מעולה עשיתי!
    אש עליך רבינו...

  • נראה לי שהבעיה היא שבספוילר א"א ללחוץ על אנטר, ז"א הכל צריך להיות כשורה ארוכה, לכן זה לא עבד לו.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @אבי-ר. said:

    נראה לי שהבעיה היא שבספוילר א"א ללחוץ על אנטר, ז"א הכל צריך להיות כשורה ארוכה, לכן זה לא עבד לו.

    תודה על דאגתך עבד לי!

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    ישנה אפשרות להשקיע ישירות בפימי?

  • 002d0874-b81b-49c3-b2db-435945571685-image.jpeg
    בעולם שבו כולם מדברים על 7%-10% בשנה כממוצע היסטורי, פתאום לשמוע על גוף שמדבר על 25%-30% לאורך זמן - זה נשמע כמעט לא שייך לאותה מציאות, ובעיקר מערער.​

    כל כמה זמן מישהו מגלה את פימי מחדש, מסתכל על המספרים, ושואל:
    “רגע, אז כל מה שאמרו לנו על השקעות פאסיביות לא נכון?, הנה הוכחה שאפשר להכות את המדד לאורך עשורים!”

    זו שאלה לגיטימית.
    אבל היא נשענת על הנחה שגויה.

    היא מניחה שמדובר באותו משחק.

    השקעה פאסיבית נולדה מתוך הכרה די פשוטה:
    בשוק המניות - קשה מאוד להיות יותר חכם מהשוק.

    לא כי אין אנשים חכמים.
    אלא כי יש יותר מדי מהם, והמידע זז מהר מדי.

    בסביבה כזו של שוק יעיל, לנסות “להכות את השוק” זה לרוב משחק יקר מאוד!

    (אם אתם לא מסכימים עם האמירה הזו, אני ממליץ חכם לקרוא את המאמר הקודם שלי "השוק יעיל") .

    ולכן, הגישה הפאסיבית מנצחת - לא כי היא מבריקה ומרגשת, אלא כי היא מציאותית.

    ואז מגיעה פימי - ומבלבלת את כולם

    מבוא:

    קרן פימי היא אחת מקרנות ההשקעות הפרטיות הגדולות והידועות בישראל בפרט ובעולם בכלל!, היא פועלת בדרך שונה לחלוטין מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות, או בקרנות מחקות מדדים שמבוססות על השקעה פסיבית בבורסה.

    • קצת מספרים - (מתוך ביזפורטל).

    "קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר".

    "עד כה רכשה הקרן שליטה ב- 108 חברות ומימשה 76 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 9 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ-50,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם"

    "שנה אחרי שנה היא מייצרת תשואות פנומנליות, הממוצע השנתי קרוב ל-30%" (עריכה: בתשואה דולרית) , "השנה כאמור זה הרבה יותר" (עריכה: שנת 2024, תשואה של 100%).

    • האסטרטגיה -

    במקום לקנות מניות או מדדים ולחכות שהן יעלו, פימי נכנסת לבעלות משמעותית בחברות בשאיפה להשיג כמה שיותר שליטה. ומשנה את העסק מבפנים כדי להגדיל את ערכו. (השבחה).

    זוהי צורת ההשקעה של קרן פימי, - להשפיע אקטיבית באופן ישיר על הניהול והצמיחה של החברה, ולא רק להיות “צופה מהצד”...

    פימי לא מגבילה את עצמה לחברות פרטיות בלבד.

    היא יכולה גם להשקיע בחברות ציבוריות, בעיקר על ידי רכישת מניות מהותיות שמאפשרות שליטה או השפעה רבה כדי להשפיע מבפנים!, דוגמה לכך היא רכישת כ‑40% ממניות Magal Security Systems בעבר, שהפכה את הקרן לבעלת שליטה מהותית בחברה.

    בקצרה: הפעילות המרכזית של פימי היא רכישת חברות ויצירת שליטה על הניהול שלהן. זו לא השקעה פסיביתברכיש מניות וגם לא מסחר במניות - אלא הרבה יותר מכך, זו פעילות אקטיבית שמטרתה לשפר, לייעל ולצמוח יחד עם החברות שבהן היא משקיעה.

    • שאלת המיליון, מה הם התשואות. -

    נתחיל מכך שהקרן לא מפרסמת את הנתונים לציבור אלא רק למשקיעים, היא אינה מחוייבת בכך, שכן היא קרן פרטית.

    אין מספר רשמי שמפורסם באופן קבוע לכלל הקרנות של פימי (היו כמה סדרות, , אך ניתן ללמוד מהדיווחים הציבוריים ומנתונים היסטוריים כמה נקודות מעניינות:

    למשל: השקעה של הקרן בחברת פיסיבי טכנולוגיות, שהביאה תשואה מצטברת של מעל 420% - פי חמש מהסכום שהושקע - כאשר הקרן מכרה את יתרת המניות בשנים האחרונות.

    כי על פניו, היא עושה בדיוק את מה שאמרו לנו שאי אפשר.

    בפועל, היא בכלל לא שם.

    אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שמשהו שם באמת שונה.

    זה לא שוק ההון כמו שאנחנו מכירים. נקודה.

    רובנו, כשאנחנו מדברים על השקעות, מדברים על מדדים רחבים. קונים, מחזיקים, מקווים.

    פימי לא שם.

    וכאן מגיעה הנקודה הכי חשובה!

    פימי לא מתמודדת עם השוק הציבורי, אלא היא קונה חברות פרטיות.
    היא פועלת איפה שאין שוק במובן הרגיל, היכן שהשוק הרבה פחות יעיל.

    היא פשוט נמצאת בזירה בה השוק שבו היא פועלת (חברות פרטיות) איננו יעיל! פשוטו כמשמעו. ​

    אין מחיר שמתעדכן כל שנייה ומתמחר את החברה.

    אין עשרות אנליסטים על כל חברה.

    יש מציאות עסקית. לפעמים מורכבת. לפעמים מבולגנת, עם מסמכי שמאות באורך הגלות...

    ושם - יש מקום לעבוד.

    וזה באמת הסיפור.

    פימי לא מנצחת כי היא “בחרה מניות טוב, והצליחה לזהות ראשונה”.

    היא מנצחת כי היא נכנסה לחברות - ושינתה אותן.

    פימי לא מחפשת את הסיפור הבא בהייטק. היא מחפשת חברות שכבר הוכיחו שיש להן מוצר ושוק - אבל משהו שם תקוע.

    זה נשמע מאוד פשטני, אבל זה כל ההבדל.

    כי ברגע שאתה שולט ויש לך יכולת ביד, אתה לא מחכה שהדברים יקרו. אתה גורם להם לקרות.

    וזה כבר עולם אחר לגמרי.

    השוק הציבורי מתגמל סבלנות ופשטות ובעיקר ביצועים מרהיבים כמו דוחו"ת חיוביים, ולא אוהב רעשי רקע... כמו מלחמות, פיטורי מנכלי"ם, ועוד...

    לעומת זאת, דווקא השוק הפרטי מתגמל שליטה, משמעת, ויכולת לקבל החלטות לא נוחות. פיטורים. שינוי הנהלה. סגירת פעילויות.
    דברים שמשקיעים לא אוהבים בלשון המעטה...

    וזה חלק מהסיבות: שהפערים נוצרים.​

    הראשונה - מידע,לא הכל גלוי.
    לפני עסקה, פימי יושבת חודשים על חברה, נכנסת לעומק, מבינה דברים שהשוק פשוט לא רואה.

    השנייה - שליטה
    גם אם זיהית בעיה בחברה ציבורית - אין לך מה לעשות עם זה.
    פימי יכולה להחליף הנהלה מחר בבוקר.

    השלישית - תמחור
    בעסקאות כאלה אין “מחיר שער”.
    יש משא ומתן.
    ולפעמים שם נוצר כל הרווח.

    איפה היתרון האמיתי?​

    1. הכסף נעול לחלוטין .

    בשונה משוק ההון שבו אפשר לממש בכל שנייה. - ואתה מקבל על זה פרמיית נזילות.

    כשאתה משקיע דרך לקרן כמו פימי, אתה נועל את הכסף לפחות לעשור קדימה.
    אין כפתור “מכור”.

    אז הגיוני שתקבל על זה כפיצוי - תשואה עודפת, (זה עדיין לא מצדיק 20% בממוצע מעל המדד, אבל אחוזים בודדים זה בהחלט מצדיק!).

    1. הם לא בוחרים מניות - הם משנים מציאות.

    משקיע רגיל קונה מניה ומקווה לטוב, קונה שליטה - וגורמת לטוב לקרות.

    אם חושבים על זה רגע, זה בכלל לא אותו משחק כמו שכבר הסברתי בהרחבה.

    1. השוק הפרטי פחות יעיל, לא מתומחר וזמין לכלל השוק. לא נגיש.

    ומה עם התשואות החריגות?​

    קל להתלהב מהמספרים, אבל צריך לזכור שפימי לא מפריכה את התיאוריה הפאסיבית.

    היא פשוט פועלת מחוץ לה.

    התיאוריה מדברת על שוק שבו יש מחיר ברור, מידע זמין, ותחרות גבוהה.

    פימי פועלת במקומות שבהם כל אלה חלקיים או לא קיימים לחלוטין...

    ושם - יש מרווח פעולה אמיתי.

    עם הזמן, וככל שחפרתי יותר, הבנתי שהטעות הינה בכלל בהשוואה.

    אז מה לומדים מזה?

    בעיניי, דווקא משהו די מרגיע.

    שאין פתרון אחד אולטימטיבי אף פעם... כמו בכל דבר בחיים!

    יש מי שצריך פשטות, נזילות, פיזור בסכומים לא גדולים - ושם הפאסיבי עובד מצוין.
    ויש מי שפועל בעולם שבו אפשר לגעת בנכס, לשנות אותו - ושם נוצרת תשואה מסוג אחר.

    הבעיה מתחילה כשמערבבים בין העולמות.

    הפאסיבי אומר:
    “תהיה עצלן וחכם, תקבל את ממוצע העולם כמו שהוא”.

    פימי אומרת:
    “תשנה אותו - ואז תרוויח”.

    שורה תחתונה​

    מי שמנסה להשוות בין פימי להשקעה במדד - מפספס את הנקודה.

    זה לא אותו סיכון, לא אותו עולם, ולא אותו סוג של תשואה.

    ועדיין, למרות זאת - קשה להתעלם ממה שהם הצליחו לעשות לאורך השנים.

    אז איך בכל אופן אפשר ללמוד מזה משהו, כמשקיעים פאסיביים...​

    כי קל מאוד להסתכל על פימי ולהרגיש ש”אנחנו מפספסים משהו”.

    אבל בפועל, רוב המשקיעים לא יכולים - וגם לא צריכים - לשחק את המשחק הזה.

    ועדיין, גם עם כל ההבנה הזו - אני מודה שיש משהו בתוצאות שלהם שממשיך לגרום לי להרים גבה.

    לא כי זה לא הגיוני.
    אלא כי זה מזכיר כמה רחב העולם הזה באמת.
    מצד אחד - הגישה הפאסיבית.
    פשוטה: תקנה את השוק, אל תתחכם, ותן לזמן לעשות את שלו.

    מצד שני - גופים כמו קרן פימי.
    שוב ושוב מראים שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.

    ומה זה אומר למשקיע רגיל?​

    כנראה דבר די פשוט.

    אתה לא פימי.

    ואתה גם לא יכול להיות:
    אין לך שליטה בחברות.
    אין לך גישה לעסקאות כאלה .
    אין לך את המבנה הפיננסי [ואולי גם את הכשרון המסחרי] שמאפשר לך לחקות את זה.
    אין לך אפילו את האפשרות להשקיע בקרן, (הדיבורים הם על רף כניסה של 2-5 מליון דולר!).

    ולכן, עבור רוב האנשים - השקעה פאסיבית מותאמת היא עדיין הבסיס הכי הגיוני.

    שניהם צודקים.
    הם פשוט לא מדברים על אותו דבר...

    המאמר הינו אינפורמטיבי בלבד, ואינו ייעוץ או המלצה לשום פעולה כלשהי...

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @מזומנים said:

    ישנה אפשרות להשקיע ישירות בפימי?

    @העץ-הרענן said:

    אין לך אפילו את האפשרות להשקיע בקרן, (הדיבורים הם על רף כניסה של 2-5 מליון דולר!).

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    אני חושב שזה למשקיעים כשירים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    גילוי נאות! אני בור ועם הארץ בענייני השקעות.

    ובכל זאת בא לי לשאול שאלה.

    ראיתי פעם ב'פרוג',
    שקיים סוג של השקעה בסנופי,
    שמושקע רק בחלקים סולידיים כמו קוקה קולה,
    וכן בחברות שלא רואים בהם ירידות ותנודות (סטיית תקן נמוך, שארפ גבוה),
    ובכל זאת יש להם תשואה דומה לסנופי של 12 אחוזים ממוצע לשנה.

    מישהו העיר שם בפרוג, שאם הדברים נכונים,
    ניתן למנף את הקרן הזה באמצעות הלוואה בלי לפחד משחיקה.

    ראיתי שם גם ש'מקצועי בלבד' התנגד(ה) לרעיון,
    אך לא נתנ(ה) הסבר להתנגדות.

    אולי יש כאן מישהו שיודע או חשב על הרעיון ויחכים אותנו.

  • גילוי נאות! אני בור ועם הארץ בענייני השקעות.

    ובכל זאת בא לי לשאול שאלה.

    ראיתי פעם ב'פרוג',
    שקיים סוג של השקעה בסנופי,
    שמושקע רק בחלקים סולידיים כמו קוקה קולה,
    וכן בחברות שלא רואים בהם ירידות ותנודות (סטיית תקן נמוך, שארפ גבוה),
    ובכל זאת יש להם תשואה דומה לסנופי של 12 אחוזים ממוצע לשנה.

    מישהו העיר שם בפרוג, שאם הדברים נכונים,
    ניתן למנף את הקרן הזה באמצעות הלוואה בלי לפחד משחיקה.

    ראיתי שם גם ש'מקצועי בלבד' התנגד(ה) לרעיון,
    אך לא נתנ(ה) הסבר להתנגדות.

    אולי יש כאן מישהו שיודע או חשב על הרעיון ויחכים אותנו.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי שמש מרפא
    #14

    @ירושלמים said:

    גילוי נאות! אני בור ועם הארץ בענייני השקעות.

    ובכל זאת בא לי לשאול שאלה.

    ראיתי פעם ב'פרוג',
    שקיים סוג של השקעה בסנופי,
    שמושקע רק בחלקים סולידיים כמו קוקה קולה,
    וכן בחברות שלא רואים בהם ירידות ותנודות (סטיית תקן נמוך, שארפ גבוה),
    ובכל זאת יש להם תשואה דומה לסנופי של 12 אחוזים ממוצע לשנה.

    מישהו העיר שם בפרוג, שאם הדברים נכונים,
    ניתן למנף את הקרן הזה באמצעות הלוואה בלי לפחד משחיקה.

    ראיתי שם גם ש'מקצועי בלבד' התנגד(ה) לרעיון,
    אך לא נתנ(ה) הסבר להתנגדות.

    אולי יש כאן מישהו שיודע או חשב על הרעיון ויחכים אותנו.

    הכוונה כנראה למשהו בסגנון SPLV.
    אבל אני לא רואה שהיא נתנה כמו הS&P. אבל בסופו של דבר זה סוג של מינוף הפוך - כלומר השקעה יציבה יותר מS&P אבל גם בתשואה נמוכה. כך שאם משתמשים בזה במינוף נארים בערך באותץו מקום. אולי זה טוב לפן הפסיכולוגי, כי המשקיע לא רואה את ההשקעה שלו נמחקת.

  • 002d0874-b81b-49c3-b2db-435945571685-image.jpeg
    בעולם שבו כולם מדברים על 7%-10% בשנה כממוצע היסטורי, פתאום לשמוע על גוף שמדבר על 25%-30% לאורך זמן - זה נשמע כמעט לא שייך לאותה מציאות, ובעיקר מערער.​

    כל כמה זמן מישהו מגלה את פימי מחדש, מסתכל על המספרים, ושואל:
    “רגע, אז כל מה שאמרו לנו על השקעות פאסיביות לא נכון?, הנה הוכחה שאפשר להכות את המדד לאורך עשורים!”

    זו שאלה לגיטימית.
    אבל היא נשענת על הנחה שגויה.

    היא מניחה שמדובר באותו משחק.

    השקעה פאסיבית נולדה מתוך הכרה די פשוטה:
    בשוק המניות - קשה מאוד להיות יותר חכם מהשוק.

    לא כי אין אנשים חכמים.
    אלא כי יש יותר מדי מהם, והמידע זז מהר מדי.

    בסביבה כזו של שוק יעיל, לנסות “להכות את השוק” זה לרוב משחק יקר מאוד!

    (אם אתם לא מסכימים עם האמירה הזו, אני ממליץ חכם לקרוא את המאמר הקודם שלי "השוק יעיל") .

    ולכן, הגישה הפאסיבית מנצחת - לא כי היא מבריקה ומרגשת, אלא כי היא מציאותית.

    ואז מגיעה פימי - ומבלבלת את כולם

    מבוא:

    קרן פימי היא אחת מקרנות ההשקעות הפרטיות הגדולות והידועות בישראל בפרט ובעולם בכלל!, היא פועלת בדרך שונה לחלוטין מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות, או בקרנות מחקות מדדים שמבוססות על השקעה פסיבית בבורסה.

    • קצת מספרים - (מתוך ביזפורטל).

    "קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר".

    "עד כה רכשה הקרן שליטה ב- 108 חברות ומימשה 76 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 9 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ-50,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם"

    "שנה אחרי שנה היא מייצרת תשואות פנומנליות, הממוצע השנתי קרוב ל-30%" (עריכה: בתשואה דולרית) , "השנה כאמור זה הרבה יותר" (עריכה: שנת 2024, תשואה של 100%).

    • האסטרטגיה -

    במקום לקנות מניות או מדדים ולחכות שהן יעלו, פימי נכנסת לבעלות משמעותית בחברות בשאיפה להשיג כמה שיותר שליטה. ומשנה את העסק מבפנים כדי להגדיל את ערכו. (השבחה).

    זוהי צורת ההשקעה של קרן פימי, - להשפיע אקטיבית באופן ישיר על הניהול והצמיחה של החברה, ולא רק להיות “צופה מהצד”...

    פימי לא מגבילה את עצמה לחברות פרטיות בלבד.

    היא יכולה גם להשקיע בחברות ציבוריות, בעיקר על ידי רכישת מניות מהותיות שמאפשרות שליטה או השפעה רבה כדי להשפיע מבפנים!, דוגמה לכך היא רכישת כ‑40% ממניות Magal Security Systems בעבר, שהפכה את הקרן לבעלת שליטה מהותית בחברה.

    בקצרה: הפעילות המרכזית של פימי היא רכישת חברות ויצירת שליטה על הניהול שלהן. זו לא השקעה פסיביתברכיש מניות וגם לא מסחר במניות - אלא הרבה יותר מכך, זו פעילות אקטיבית שמטרתה לשפר, לייעל ולצמוח יחד עם החברות שבהן היא משקיעה.

    • שאלת המיליון, מה הם התשואות. -

    נתחיל מכך שהקרן לא מפרסמת את הנתונים לציבור אלא רק למשקיעים, היא אינה מחוייבת בכך, שכן היא קרן פרטית.

    אין מספר רשמי שמפורסם באופן קבוע לכלל הקרנות של פימי (היו כמה סדרות, , אך ניתן ללמוד מהדיווחים הציבוריים ומנתונים היסטוריים כמה נקודות מעניינות:

    למשל: השקעה של הקרן בחברת פיסיבי טכנולוגיות, שהביאה תשואה מצטברת של מעל 420% - פי חמש מהסכום שהושקע - כאשר הקרן מכרה את יתרת המניות בשנים האחרונות.

    כי על פניו, היא עושה בדיוק את מה שאמרו לנו שאי אפשר.

    בפועל, היא בכלל לא שם.

    אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שמשהו שם באמת שונה.

    זה לא שוק ההון כמו שאנחנו מכירים. נקודה.

    רובנו, כשאנחנו מדברים על השקעות, מדברים על מדדים רחבים. קונים, מחזיקים, מקווים.

    פימי לא שם.

    וכאן מגיעה הנקודה הכי חשובה!

    פימי לא מתמודדת עם השוק הציבורי, אלא היא קונה חברות פרטיות.
    היא פועלת איפה שאין שוק במובן הרגיל, היכן שהשוק הרבה פחות יעיל.

    היא פשוט נמצאת בזירה בה השוק שבו היא פועלת (חברות פרטיות) איננו יעיל! פשוטו כמשמעו. ​

    אין מחיר שמתעדכן כל שנייה ומתמחר את החברה.

    אין עשרות אנליסטים על כל חברה.

    יש מציאות עסקית. לפעמים מורכבת. לפעמים מבולגנת, עם מסמכי שמאות באורך הגלות...

    ושם - יש מקום לעבוד.

    וזה באמת הסיפור.

    פימי לא מנצחת כי היא “בחרה מניות טוב, והצליחה לזהות ראשונה”.

    היא מנצחת כי היא נכנסה לחברות - ושינתה אותן.

    פימי לא מחפשת את הסיפור הבא בהייטק. היא מחפשת חברות שכבר הוכיחו שיש להן מוצר ושוק - אבל משהו שם תקוע.

    זה נשמע מאוד פשטני, אבל זה כל ההבדל.

    כי ברגע שאתה שולט ויש לך יכולת ביד, אתה לא מחכה שהדברים יקרו. אתה גורם להם לקרות.

    וזה כבר עולם אחר לגמרי.

    השוק הציבורי מתגמל סבלנות ופשטות ובעיקר ביצועים מרהיבים כמו דוחו"ת חיוביים, ולא אוהב רעשי רקע... כמו מלחמות, פיטורי מנכלי"ם, ועוד...

    לעומת זאת, דווקא השוק הפרטי מתגמל שליטה, משמעת, ויכולת לקבל החלטות לא נוחות. פיטורים. שינוי הנהלה. סגירת פעילויות.
    דברים שמשקיעים לא אוהבים בלשון המעטה...

    וזה חלק מהסיבות: שהפערים נוצרים.​

    הראשונה - מידע,לא הכל גלוי.
    לפני עסקה, פימי יושבת חודשים על חברה, נכנסת לעומק, מבינה דברים שהשוק פשוט לא רואה.

    השנייה - שליטה
    גם אם זיהית בעיה בחברה ציבורית - אין לך מה לעשות עם זה.
    פימי יכולה להחליף הנהלה מחר בבוקר.

    השלישית - תמחור
    בעסקאות כאלה אין “מחיר שער”.
    יש משא ומתן.
    ולפעמים שם נוצר כל הרווח.

    איפה היתרון האמיתי?​

    1. הכסף נעול לחלוטין .

    בשונה משוק ההון שבו אפשר לממש בכל שנייה. - ואתה מקבל על זה פרמיית נזילות.

    כשאתה משקיע דרך לקרן כמו פימי, אתה נועל את הכסף לפחות לעשור קדימה.
    אין כפתור “מכור”.

    אז הגיוני שתקבל על זה כפיצוי - תשואה עודפת, (זה עדיין לא מצדיק 20% בממוצע מעל המדד, אבל אחוזים בודדים זה בהחלט מצדיק!).

    1. הם לא בוחרים מניות - הם משנים מציאות.

    משקיע רגיל קונה מניה ומקווה לטוב, קונה שליטה - וגורמת לטוב לקרות.

    אם חושבים על זה רגע, זה בכלל לא אותו משחק כמו שכבר הסברתי בהרחבה.

    1. השוק הפרטי פחות יעיל, לא מתומחר וזמין לכלל השוק. לא נגיש.

    ומה עם התשואות החריגות?​

    קל להתלהב מהמספרים, אבל צריך לזכור שפימי לא מפריכה את התיאוריה הפאסיבית.

    היא פשוט פועלת מחוץ לה.

    התיאוריה מדברת על שוק שבו יש מחיר ברור, מידע זמין, ותחרות גבוהה.

    פימי פועלת במקומות שבהם כל אלה חלקיים או לא קיימים לחלוטין...

    ושם - יש מרווח פעולה אמיתי.

    עם הזמן, וככל שחפרתי יותר, הבנתי שהטעות הינה בכלל בהשוואה.

    אז מה לומדים מזה?

    בעיניי, דווקא משהו די מרגיע.

    שאין פתרון אחד אולטימטיבי אף פעם... כמו בכל דבר בחיים!

    יש מי שצריך פשטות, נזילות, פיזור בסכומים לא גדולים - ושם הפאסיבי עובד מצוין.
    ויש מי שפועל בעולם שבו אפשר לגעת בנכס, לשנות אותו - ושם נוצרת תשואה מסוג אחר.

    הבעיה מתחילה כשמערבבים בין העולמות.

    הפאסיבי אומר:
    “תהיה עצלן וחכם, תקבל את ממוצע העולם כמו שהוא”.

    פימי אומרת:
    “תשנה אותו - ואז תרוויח”.

    שורה תחתונה​

    מי שמנסה להשוות בין פימי להשקעה במדד - מפספס את הנקודה.

    זה לא אותו סיכון, לא אותו עולם, ולא אותו סוג של תשואה.

    ועדיין, למרות זאת - קשה להתעלם ממה שהם הצליחו לעשות לאורך השנים.

    אז איך בכל אופן אפשר ללמוד מזה משהו, כמשקיעים פאסיביים...​

    כי קל מאוד להסתכל על פימי ולהרגיש ש”אנחנו מפספסים משהו”.

    אבל בפועל, רוב המשקיעים לא יכולים - וגם לא צריכים - לשחק את המשחק הזה.

    ועדיין, גם עם כל ההבנה הזו - אני מודה שיש משהו בתוצאות שלהם שממשיך לגרום לי להרים גבה.

    לא כי זה לא הגיוני.
    אלא כי זה מזכיר כמה רחב העולם הזה באמת.
    מצד אחד - הגישה הפאסיבית.
    פשוטה: תקנה את השוק, אל תתחכם, ותן לזמן לעשות את שלו.

    מצד שני - גופים כמו קרן פימי.
    שוב ושוב מראים שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.

    ומה זה אומר למשקיע רגיל?​

    כנראה דבר די פשוט.

    אתה לא פימי.

    ואתה גם לא יכול להיות:
    אין לך שליטה בחברות.
    אין לך גישה לעסקאות כאלה .
    אין לך את המבנה הפיננסי [ואולי גם את הכשרון המסחרי] שמאפשר לך לחקות את זה.
    אין לך אפילו את האפשרות להשקיע בקרן, (הדיבורים הם על רף כניסה של 2-5 מליון דולר!).

    ולכן, עבור רוב האנשים - השקעה פאסיבית מותאמת היא עדיין הבסיס הכי הגיוני.

    שניהם צודקים.
    הם פשוט לא מדברים על אותו דבר...

    המאמר הינו אינפורמטיבי בלבד, ואינו ייעוץ או המלצה לשום פעולה כלשהי...

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

  • 002d0874-b81b-49c3-b2db-435945571685-image.jpeg
    בעולם שבו כולם מדברים על 7%-10% בשנה כממוצע היסטורי, פתאום לשמוע על גוף שמדבר על 25%-30% לאורך זמן - זה נשמע כמעט לא שייך לאותה מציאות, ובעיקר מערער.​

    כל כמה זמן מישהו מגלה את פימי מחדש, מסתכל על המספרים, ושואל:
    “רגע, אז כל מה שאמרו לנו על השקעות פאסיביות לא נכון?, הנה הוכחה שאפשר להכות את המדד לאורך עשורים!”

    זו שאלה לגיטימית.
    אבל היא נשענת על הנחה שגויה.

    היא מניחה שמדובר באותו משחק.

    השקעה פאסיבית נולדה מתוך הכרה די פשוטה:
    בשוק המניות - קשה מאוד להיות יותר חכם מהשוק.

    לא כי אין אנשים חכמים.
    אלא כי יש יותר מדי מהם, והמידע זז מהר מדי.

    בסביבה כזו של שוק יעיל, לנסות “להכות את השוק” זה לרוב משחק יקר מאוד!

    (אם אתם לא מסכימים עם האמירה הזו, אני ממליץ חכם לקרוא את המאמר הקודם שלי "השוק יעיל") .

    ולכן, הגישה הפאסיבית מנצחת - לא כי היא מבריקה ומרגשת, אלא כי היא מציאותית.

    ואז מגיעה פימי - ומבלבלת את כולם

    מבוא:

    קרן פימי היא אחת מקרנות ההשקעות הפרטיות הגדולות והידועות בישראל בפרט ובעולם בכלל!, היא פועלת בדרך שונה לחלוטין מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות, או בקרנות מחקות מדדים שמבוססות על השקעה פסיבית בבורסה.

    • קצת מספרים - (מתוך ביזפורטל).

    "קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר".

    "עד כה רכשה הקרן שליטה ב- 108 חברות ומימשה 76 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 9 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ-50,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם"

    "שנה אחרי שנה היא מייצרת תשואות פנומנליות, הממוצע השנתי קרוב ל-30%" (עריכה: בתשואה דולרית) , "השנה כאמור זה הרבה יותר" (עריכה: שנת 2024, תשואה של 100%).

    • האסטרטגיה -

    במקום לקנות מניות או מדדים ולחכות שהן יעלו, פימי נכנסת לבעלות משמעותית בחברות בשאיפה להשיג כמה שיותר שליטה. ומשנה את העסק מבפנים כדי להגדיל את ערכו. (השבחה).

    זוהי צורת ההשקעה של קרן פימי, - להשפיע אקטיבית באופן ישיר על הניהול והצמיחה של החברה, ולא רק להיות “צופה מהצד”...

    פימי לא מגבילה את עצמה לחברות פרטיות בלבד.

    היא יכולה גם להשקיע בחברות ציבוריות, בעיקר על ידי רכישת מניות מהותיות שמאפשרות שליטה או השפעה רבה כדי להשפיע מבפנים!, דוגמה לכך היא רכישת כ‑40% ממניות Magal Security Systems בעבר, שהפכה את הקרן לבעלת שליטה מהותית בחברה.

    בקצרה: הפעילות המרכזית של פימי היא רכישת חברות ויצירת שליטה על הניהול שלהן. זו לא השקעה פסיביתברכיש מניות וגם לא מסחר במניות - אלא הרבה יותר מכך, זו פעילות אקטיבית שמטרתה לשפר, לייעל ולצמוח יחד עם החברות שבהן היא משקיעה.

    • שאלת המיליון, מה הם התשואות. -

    נתחיל מכך שהקרן לא מפרסמת את הנתונים לציבור אלא רק למשקיעים, היא אינה מחוייבת בכך, שכן היא קרן פרטית.

    אין מספר רשמי שמפורסם באופן קבוע לכלל הקרנות של פימי (היו כמה סדרות, , אך ניתן ללמוד מהדיווחים הציבוריים ומנתונים היסטוריים כמה נקודות מעניינות:

    למשל: השקעה של הקרן בחברת פיסיבי טכנולוגיות, שהביאה תשואה מצטברת של מעל 420% - פי חמש מהסכום שהושקע - כאשר הקרן מכרה את יתרת המניות בשנים האחרונות.

    כי על פניו, היא עושה בדיוק את מה שאמרו לנו שאי אפשר.

    בפועל, היא בכלל לא שם.

    אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שמשהו שם באמת שונה.

    זה לא שוק ההון כמו שאנחנו מכירים. נקודה.

    רובנו, כשאנחנו מדברים על השקעות, מדברים על מדדים רחבים. קונים, מחזיקים, מקווים.

    פימי לא שם.

    וכאן מגיעה הנקודה הכי חשובה!

    פימי לא מתמודדת עם השוק הציבורי, אלא היא קונה חברות פרטיות.
    היא פועלת איפה שאין שוק במובן הרגיל, היכן שהשוק הרבה פחות יעיל.

    היא פשוט נמצאת בזירה בה השוק שבו היא פועלת (חברות פרטיות) איננו יעיל! פשוטו כמשמעו. ​

    אין מחיר שמתעדכן כל שנייה ומתמחר את החברה.

    אין עשרות אנליסטים על כל חברה.

    יש מציאות עסקית. לפעמים מורכבת. לפעמים מבולגנת, עם מסמכי שמאות באורך הגלות...

    ושם - יש מקום לעבוד.

    וזה באמת הסיפור.

    פימי לא מנצחת כי היא “בחרה מניות טוב, והצליחה לזהות ראשונה”.

    היא מנצחת כי היא נכנסה לחברות - ושינתה אותן.

    פימי לא מחפשת את הסיפור הבא בהייטק. היא מחפשת חברות שכבר הוכיחו שיש להן מוצר ושוק - אבל משהו שם תקוע.

    זה נשמע מאוד פשטני, אבל זה כל ההבדל.

    כי ברגע שאתה שולט ויש לך יכולת ביד, אתה לא מחכה שהדברים יקרו. אתה גורם להם לקרות.

    וזה כבר עולם אחר לגמרי.

    השוק הציבורי מתגמל סבלנות ופשטות ובעיקר ביצועים מרהיבים כמו דוחו"ת חיוביים, ולא אוהב רעשי רקע... כמו מלחמות, פיטורי מנכלי"ם, ועוד...

    לעומת זאת, דווקא השוק הפרטי מתגמל שליטה, משמעת, ויכולת לקבל החלטות לא נוחות. פיטורים. שינוי הנהלה. סגירת פעילויות.
    דברים שמשקיעים לא אוהבים בלשון המעטה...

    וזה חלק מהסיבות: שהפערים נוצרים.​

    הראשונה - מידע,לא הכל גלוי.
    לפני עסקה, פימי יושבת חודשים על חברה, נכנסת לעומק, מבינה דברים שהשוק פשוט לא רואה.

    השנייה - שליטה
    גם אם זיהית בעיה בחברה ציבורית - אין לך מה לעשות עם זה.
    פימי יכולה להחליף הנהלה מחר בבוקר.

    השלישית - תמחור
    בעסקאות כאלה אין “מחיר שער”.
    יש משא ומתן.
    ולפעמים שם נוצר כל הרווח.

    איפה היתרון האמיתי?​

    1. הכסף נעול לחלוטין .

    בשונה משוק ההון שבו אפשר לממש בכל שנייה. - ואתה מקבל על זה פרמיית נזילות.

    כשאתה משקיע דרך לקרן כמו פימי, אתה נועל את הכסף לפחות לעשור קדימה.
    אין כפתור “מכור”.

    אז הגיוני שתקבל על זה כפיצוי - תשואה עודפת, (זה עדיין לא מצדיק 20% בממוצע מעל המדד, אבל אחוזים בודדים זה בהחלט מצדיק!).

    1. הם לא בוחרים מניות - הם משנים מציאות.

    משקיע רגיל קונה מניה ומקווה לטוב, קונה שליטה - וגורמת לטוב לקרות.

    אם חושבים על זה רגע, זה בכלל לא אותו משחק כמו שכבר הסברתי בהרחבה.

    1. השוק הפרטי פחות יעיל, לא מתומחר וזמין לכלל השוק. לא נגיש.

    ומה עם התשואות החריגות?​

    קל להתלהב מהמספרים, אבל צריך לזכור שפימי לא מפריכה את התיאוריה הפאסיבית.

    היא פשוט פועלת מחוץ לה.

    התיאוריה מדברת על שוק שבו יש מחיר ברור, מידע זמין, ותחרות גבוהה.

    פימי פועלת במקומות שבהם כל אלה חלקיים או לא קיימים לחלוטין...

    ושם - יש מרווח פעולה אמיתי.

    עם הזמן, וככל שחפרתי יותר, הבנתי שהטעות הינה בכלל בהשוואה.

    אז מה לומדים מזה?

    בעיניי, דווקא משהו די מרגיע.

    שאין פתרון אחד אולטימטיבי אף פעם... כמו בכל דבר בחיים!

    יש מי שצריך פשטות, נזילות, פיזור בסכומים לא גדולים - ושם הפאסיבי עובד מצוין.
    ויש מי שפועל בעולם שבו אפשר לגעת בנכס, לשנות אותו - ושם נוצרת תשואה מסוג אחר.

    הבעיה מתחילה כשמערבבים בין העולמות.

    הפאסיבי אומר:
    “תהיה עצלן וחכם, תקבל את ממוצע העולם כמו שהוא”.

    פימי אומרת:
    “תשנה אותו - ואז תרוויח”.

    שורה תחתונה​

    מי שמנסה להשוות בין פימי להשקעה במדד - מפספס את הנקודה.

    זה לא אותו סיכון, לא אותו עולם, ולא אותו סוג של תשואה.

    ועדיין, למרות זאת - קשה להתעלם ממה שהם הצליחו לעשות לאורך השנים.

    אז איך בכל אופן אפשר ללמוד מזה משהו, כמשקיעים פאסיביים...​

    כי קל מאוד להסתכל על פימי ולהרגיש ש”אנחנו מפספסים משהו”.

    אבל בפועל, רוב המשקיעים לא יכולים - וגם לא צריכים - לשחק את המשחק הזה.

    ועדיין, גם עם כל ההבנה הזו - אני מודה שיש משהו בתוצאות שלהם שממשיך לגרום לי להרים גבה.

    לא כי זה לא הגיוני.
    אלא כי זה מזכיר כמה רחב העולם הזה באמת.
    מצד אחד - הגישה הפאסיבית.
    פשוטה: תקנה את השוק, אל תתחכם, ותן לזמן לעשות את שלו.

    מצד שני - גופים כמו קרן פימי.
    שוב ושוב מראים שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.

    ומה זה אומר למשקיע רגיל?​

    כנראה דבר די פשוט.

    אתה לא פימי.

    ואתה גם לא יכול להיות:
    אין לך שליטה בחברות.
    אין לך גישה לעסקאות כאלה .
    אין לך את המבנה הפיננסי [ואולי גם את הכשרון המסחרי] שמאפשר לך לחקות את זה.
    אין לך אפילו את האפשרות להשקיע בקרן, (הדיבורים הם על רף כניסה של 2-5 מליון דולר!).

    ולכן, עבור רוב האנשים - השקעה פאסיבית מותאמת היא עדיין הבסיס הכי הגיוני.

    שניהם צודקים.
    הם פשוט לא מדברים על אותו דבר...

    המאמר הינו אינפורמטיבי בלבד, ואינו ייעוץ או המלצה לשום פעולה כלשהי...

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי שואף ליותר
    #16

    @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

  • @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @שואף-ליותר said:

    @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    את זה אכן הוא כתב בעצמו...

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    כנראה שכן נשארו כמה אנשים שכן כותבים מאמרים בעצמם
    ובתור אחד שכותב [לא פה] יצא לי לא פעם לקבל תגובה מהסוג של-
    איזה נס שיש GPT
    או מה היית עושה בלי ה-GPT
    אחרי שעות של השקעה התגובה היחידה שעניתי להם היא-
    אם אי פעם אצטרך לכתוב לך באמת אשתמש בGPT
    כי מי שלא רואה את ההבדל באמת אין סיבה להשקיע בשבילו..

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    @יצירתי שמך נאה לך.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי אליהו סאל
    #20

    המאמר מציג רעיון נכון בבסיסו, אבל יש בו כמה נקודות שדורשות דיוק.

    מה נכון במאמר?

    פימי אכן לא משחקת את אותו משחק של משקיע מדדים

    קרן פימי היא קרן Private Equity. היא רוכשת שליטה או השפעה מהותית בחברות, מחליפה הנהלות, מבצעת התייעלות, רכישות משלימות, שינויי אסטרטגיה ועוד. זה שונה לחלוטין מקניית מניית מדד והמתנה.

    השוק הפרטי פחות יעיל מהשוק הציבורי

    בחברות פרטיות יש פחות מידע ציבורי, פחות אנליסטים ופחות תחרות על כל עסקה. לכן קיימות יותר הזדמנויות לייצר ערך.

    יש פרמיית נזילות

    משקיעים בקרנות Private Equity אכן מוותרים על נזילות לשנים רבות, ובתמורה מצפים לתשואה עודפת.

    איפה המאמר פחות מדויק?

    1. "פימי קונה חברות פרטיות"

    זה לא מדויק.

    פימי השקיעה לאורך השנים גם בחברות ציבוריות רבות.

    ההבדל אינו "פרטי מול ציבורי".

    ההבדל הוא שליטה מול חוסר שליטה.

    אם פימי רוכשת 40%-60% מחברה ציבורית וממנה דירקטורים, היא עדיין מפעילה את אותה אסטרטגיית השבחה.

    1. "התשואות הגבוהות נובעות רק מחוסר יעילות"

    זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.

    יש עוד שלושה מנועי תשואה מרכזיים:

    מינוף פיננסי (Leverage)
    שיפור תפעולי
    רכישה במחיר נמוך ומכירה במכפיל גבוה יותר

    חלק משמעותי מהתשואה בקרנות Private Equity בעולם נובע מהמינוף ולא רק מהשבחת החברה.

    1. "פימי מוכיחה שאפשר להכות את השוק"

    זו כבר שאלה מעניינת.

    למעשה פימי היא אחת הדוגמאות הבודדות בעולם לגוף שהצליח להציג ביצועים חריגים במשך עשרות שנים.

    אבל צריך להיזהר מ"הטיית שורדים".

    אנשים מדברים על פימי כי היא הצליחה.

    כמעט אף אחד לא מדבר על עשרות או מאות קרנות Private Equity אחרות שהניבו ביצועים בינוניים או נכשלו.

    בדומה לכך שאנשים מדברים על Berkshire Hathaway ולא על אלפי מנהלי השקעות שניסו לעשות אותו דבר ולא הצליחו.

    1. השוואת התשואות אינה פשוטה

    זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

    כאשר פימי מדווחת על תשואה של 25%-30%:

    הכסף נעול שנים רבות.
    השווי נקבע לעיתים לפי הערכות שווי ולא לפי מסחר יומי.
    קיימת חשיפה למינוף.
    קיימת חשיפה לריכוזיות גבוהה.

    לעומת זאת מדד מניות:

    נסחר בכל רגע.
    שקוף לחלוטין.
    מפוזר מאוד.
    ללא תלות במנהל מסוים.

    לכן לא תמיד נכון להשוות את המספרים באופן ישיר.

    הנקודה החזקה ביותר במאמר

    המשפט:

    "הפאסיבי אומר: תקנה את העולם.

    פימי אומרת: תשנה את העולם."

    למרות שהוא מעט פשטני, הוא מתאר היטב את ההבדל.

    משקיע מדדים מקבל את התשואה שהמשק העולמי מייצר.

    פימי מנסה לייצר ערך חדש באמצעות התערבות אקטיבית בעסק.

    האם פימי סותרת את תיאוריית השוק היעיל?

    לא באמת.

    תיאוריית השוק היעיל עוסקת בעיקר בניירות ערך סחירים ובשווקים ציבוריים.

    Private Equity פועל במרחב אחר לחלוטין:

    עסקאות פרטיות
    מידע שאינו ציבורי
    שליטה בניהול
    יכולת לבצע שינויים תפעוליים

    לכן אפשר בהחלט להאמין בשוק יעיל בשוק הציבורי, ובמקביל להאמין שקיימות הזדמנויות עודפות ב-Private Equity.

    אין כאן סתירה.

    המסקנה שלי

    המאמר צודק בכ-80%-90% מהרעיון המרכזי:

    פימי אינה הוכחה לכך שמשקיע רגיל יכול בקלות להכות את מדד ה-S&P 500 לאורך עשרות שנים.

    היא הוכחה לכך שבעלות, שליטה, מומחיות תפעולית, גישה לעסקאות פרטיות, מינוף ויכולת השבחה יכולים לייצר תשואות חריגות.

    השאלה האמיתית איננה האם פימי טובה יותר ממדד.

    השאלה היא האם למשקיע רגיל יש דרך ריאלית לשחזר את מה שפימי עושה.

    עבור כמעט כל המשקיעים בעולם, התשובה היא לא. לכן המסקנה המעשית של המאמר, שהשקעה פאסיבית נשארת הבחירה ההגיונית לרוב האנשים, עדיין עומדת גם אם פימי הצליחה להשיג תשואות גבוהות בהרבה.

  • @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

  • @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי משה צבי
    #23

    @השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

    אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @בן-עליה said:

    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂

    🤣🤣🤣

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    א
    בפרקים הקודמים הכרנו את הדוחות הכספיים ואת הדרך שבה השוק מגיב לתוצאות ולתחזיות. כעת אפשר לחבר בין שני הצדדים: הרווחים שהחברות מייצרות, והמחיר שהשוק נותן להם. החיבור הזה מופיע בנתון שמוזכר כמעט בכל דיון על תמחור מדדים: מכפיל הרווח. כשאומרים שמדד מסוים נסחר במכפיל 20 או 30, מה בעצם אומר המספר הזה? ולמה המדד יכול לעלות גם כשהרווחים אינם גדלים, או להישאר במקום דווקא כשהחברות מרוויחות יותר? נתחיל ממניה אחת נניח שמניה נסחרת ב־200 שקלים, והרווח השנתי למניה הוא 10 שקלים. מחלקים את מחיר המניה ברווח למניה: 200 חלקי 10 = מכפיל 20 פירוש הדבר הוא שהשוק משלם 20 שקלים על כל שקל של רווח שנתי שהחברה מייצרת עבור בעלי המניות. זה עדיין אינו אומר שהמשקיע יקבל את כספו בחזרה בתוך עשרים שנה. הרווח יכול לגדול או להצטמצם, וחלק ממנו נשאר בחברה לצורך המשך הפעילות. המכפיל מתאר את היחס הקיים כרגע בין המחיר לבין הרווח, ולא לוח זמנים להחזרת ההשקעה. ממניה אחת למדד שלם מדד כולל חברות רבות, ולכן אין לו דוח כספי אחד. למרות זאת, אפשר להתייחס לכל החברות שבו כאילו היו יחד עסק גדול אחד. מצד אחד נמצא השווי הכולל של החברות במדד. מצד שני נמצאים הרווחים שלהן. היחס בין השניים נותן את מכפיל הרווח של המדד. במדד משוקלל לפי שווי שוק, לחברות הגדולות יש השפעה רבה יותר על התוצאה. לכן מכפיל המדד אינו ממוצע רגיל של מכפילי כל החברות. חברה גדולה משפיעה עליו יותר מחברה קטנה, והרווחים נאגרים בהתאם לשיטת החישוב של ספק המדד. כאשר מדד נסחר במכפיל 25, המשמעות הפשוטה היא שהשוק מעריך את סל החברות בערך פי 25 מהרווח השנתי שעליו מבוסס החישוב. שני דברים מזיזים את המדד באופן מפושט, אפשר לתאר את רמת המדד כך: רווחי החברות במדד כפול מכפיל הרווח = מחיר המדד מכאן שמדד יכול לעלות בשתי דרכים. הרווחים יכולים לגדול, או שהמשקיעים יכולים להסכים לשלם מכפיל גבוה יותר על אותם רווחים. לעיתים שני הדברים מתרחשים יחד, ולעיתים הם פועלים בכיוונים מנוגדים. ניקח מדד דמיוני שהרכבו נשאר קבוע. בתחילת התקופה הרווח ליחידת מדד הוא 100, והמכפיל הוא 30. לכן המדד עומד על 3,000 נקודות. כעבור כמה שנים הרווח גדל ב־50% והגיע ל־150. אלא שבאותו זמן המכפיל ירד מ־30 ל־20. נתון בתחילת התקופה בסוף התקופה רווח ליחידת מדד 100 150 מכפיל רווח 30 20 רמת המדד 3,000 נקודות 3,000 נקודות החברות מרוויחות הרבה יותר, אבל מדד המחירים נשאר בדיוק באותה רמה. הצמיחה ברווחים הוסיפה 50%, והירידה במכפיל קיזזה אותה. יכול לקרות גם ההפך. אם הרווחים נשארים ללא שינוי, אבל המכפיל עולה מ־20 ל־25, המדד עולה ב־25% אף שהחברות לא הגדילו את רווחיהן. הדוגמאות מתייחסות למדד המחירים ואינן כוללות דיבידנדים. במדד תשואה כוללת, הדיבידנדים המושקעים מחדש מוסיפים רכיב נוסף לתוצאה. למה המכפיל משתנה? המכפיל מבטא במידה רבה את הציפיות של המשקיעים. כאשר מצפים שהרווחים יצמחו במהירות, השוק עשוי להסכים לשלם מחיר גבוה יותר כבר היום. כאשר העתיד נראה מסוכן או חלש יותר, המשקיעים עשויים לדרוש מחיר נמוך יותר עבור אותם רווחים. גם הריבית משפיעה. כשהריבית גבוהה, אפשר לקבל תשואה באפיקים סולידיים יותר, והרווחים הרחוקים של החברות שווים פחות במונחי ההווה. כשהריבית נמוכה, נכונות המשקיעים לשלם עבור רווחים עתידיים עשויה לגדול. לצד אלה משפיעים גם רמת הסיכון, מצב הכלכלה, יציבות הרווחים והרכב המדד. מדד שמורכב מחברות צומחות עשוי להיסחר באופן טבעי במכפיל גבוה יותר ממדד שמורכב מענפים ותיקים ואיטיים יותר. לכן שני מדדים במכפילים שונים אינם בהכרח אותו מוצר במחירים שונים. לפעמים מדובר בסלים שונים מאוד של חברות, ענפים וציפיות. מכפיל היסטורי ומכפיל עתידי כשמפרסמים מכפיל של מדד, לא תמיד משתמשים באותם רווחים. סוג המכפיל הרווח שעליו הוא מבוסס מכפיל היסטורי הרווחים שכבר דווחו, בדרך כלל במהלך 12 החודשים האחרונים מכפיל עתידי תחזיות הרווח לתקופה הבאה, בדרך כלל ל־12 החודשים הקרובים אם החברות צפויות להגדיל את רווחיהן, המכפיל העתידי יהיה בדרך כלל נמוך מהמכפיל ההיסטורי. מחיר המדד לא השתנה; המכנה בחישוב פשוט גדול יותר. אלא שהמכפיל העתידי נשען על תחזיות. כשהתחזיות משתנות, גם המכפיל משתנה מיד, עוד לפני שהחברות פרסמו את הרווחים בפועל. זו אחת הסיבות לכך שאפשר לראות באתרים שונים מכפילים שונים לאותו מדד. אתר אחד מציג רווחי עבר, אתר אחר משתמש בתחזיות, ולעיתים קיימים גם הבדלים בתאריך העדכון ובשיטת הטיפול בחברות מפסידות. ומה המכפיל מספר על התשואה? בטווח ארוך, רווחי החברות הם המנוע המרכזי של מדד מניות. חברות שמוכרות יותר, מתייעלות ומגדילות רווחים יוצרות בסיס כלכלי לעליית המדד. אבל בדרך בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום, שינוי במכפיל יכול להאיץ את העלייה או לבלום אותה. לכן תקופה של צמיחה עסקית יכולה להסתיים בתשואה חלשה, ותקופה של צמיחה מתונה יכולה להיראות מצוינת אם המכפיל עלה במהלכה. בסופו של דבר, תשואת המדד נוצרת משלושה מקורות: צמיחת הרווחים, הדיבידנדים והשינוי במכפיל.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    938 צפיות
    ד
    לפי מה שהבנתי הקניית דולרים שלו היא לא באמת משמועתית לשוק
  • 17 הצבעות
    15 פוסטים
    984 צפיות
    העץ הרענןה
    @פושט-רגל-מרמה-ד הם טוענים שלמנהלי הקרנות יש יכולות מוגבלות עקב חוקים רגולטוריים. תודה שמחתני!
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    לגבי המינוף זה תלוי אם אתה משקיע בקרן ישראלית או חו"ל בישראליות הסיכון גבוה יותר כיוון שהמינוף הוא חודשי ככה זכור לי שכתבו במקום אחר
  • 3 הצבעות
    19 פוסטים
    2k צפיות
    שמש מרפאש
    @בן-עליה כתב בלא להשבר בירידות!!!: ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי 0 ב בן עליה ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי לא מאמין שהסולידית המליצה לגדר. בכל אופן אין לזה שום הגיון.