דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
90 30 2.8k 28
  • שמעתי על חרם על טרה, קוקה-קולה וכו', חברות שנמצאות בבעלות או בשליטה של בעלי חדשות 12.
    הטיעון המרכזי הוא ההסתה שם, (אם כי אני לא בטוח שהיא גרועה יותר מזו של מתחרות).

    אבל לדעתי יש עוד סיבה חזקה: הכוח שיש לו והשפעה שלו על כולם -מדינאים, פוליטיקאים, משפטנים, עיתונאים, ובעיקר על הציבור - הוא עצום.
    דיברו על חרמות על כל מיני חברות במשק שיש להן לוביזם חזק, ולדעתי לו יש אחד הכוחות העוצמתיים ביותר. אולי גם זה מה שמרתיע אנשים מלפעול נגדו.

    ועוד דבר: אולי השלב הבא צריך להיות חרמות גם על חברות שמפרסמות אצלו.

    אני רוצה לעשות סקר: כמה אנשים בעד החרם עליו, וכמה כבר מחרימים בפועל.

  • לכל התגובות בנושא של החרמות הצרכניות ועל הבנקים ועל המדינה וכו', להלן כמה נתונים.
    א. אין מורדים באומות - פירושו לכאו' כל דבר שהוא מרידה.
    ב. יל"ד האם ציונים חשיבי כאומות או כאחים או שכנים שמתקוטטים, ובזה פליגי רבנן בתראי.
    ג. מצינו בחז"ל שאף אם ביחס לאדם פרטי אסור לנהוג בכל דרך שאינה ישרה או לכה"פ לפנים משוה"ד, אבל אם האומה גוזרת גזירה, יש לנהוג אחרת, ולכאו' תלי בהנ"ל.
    ד. ע"ע חשמונאים, וביארו אחרונים (עי' קובץ הערות בסוף הספר באריכות) שהטעם שאין משום מרידה באומות ונלחמו ממש משום שהיו גזירות על הדת ועל היהדות [ובעהו"ר היום חטיבה זו בגדר עושים מעשי אנטיוכוס ומבקשים שכר כמתתיהו].
    ה. יל"ד האם הגזירות היום זה על הדת היהדות או שזה גזירות כלכליות וגשמיות בלבד, ומשמע מרבותינו שתרוויהו איתניהו ביה.
    ו. אין חולק שאף צעד לא ייעשה כ"א ע"פ הוראת מרנן, ושאלה בצידה, אותם המתנגדים, מה עשו בזמן החרם על "אנג'ל", וכדו', האם אמרו שאסור לפגוע וכו', ואגב יש מן הפוסקים שסברו שיש כאלו מהחילונים הרחוקים שמותר לירד לחייהם, דהיינו לפרנסתם.

  • @אבי-ר.
    מה אתה לא מעודכן באלימות המשטרתית הנוראה???
    פצעו מפגינים, קרעו להם את הבגדים [אני עדין ולא מפרט], זרקו עליהם רימוני הלם.

    @צמיחה said:

    מה אתה לא מעודכן באלימות המשטרתית הנוראה???
    פצעו מפגינים, קרעו להם את הבגדים [אני עדין ולא מפרט], זרקו עליהם רימוני הלם.

    נכון לשעת כתיבת הפוסט עוד לא ידעתי על זה.

    באותו בוקר הייתי במעייני וראיתי בחור מגיע למיון כשכל החולצה שלו ספוגה בדם,
    לא בדיוק שמתי לב מאיפה אבל זה היה נראה מתוך האוזן, כנראה תוצאה של רימון הלם בפנים,
    בהחלט מזעזע ממש!!!

  • שיהיה לנו בהצלחה 😞
    גזירה על עולם התורה | היועמ"שית הורתה: מהשנה הבאה יישללו ההנחות למשתמטים מגיוס בצהרונים של משרד החינוך.

  • שיהיה לנו בהצלחה 😞
    גזירה על עולם התורה | היועמ"שית הורתה: מהשנה הבאה יישללו ההנחות למשתמטים מגיוס בצהרונים של משרד החינוך.

    @תושב-חריש said:

    שיהיה לנו בהצלחה 😞
    גזירה על עולם התורה | היועמ"שית הורתה: מהשנה הבאה יישללו ההנחות למשתמטים מגיוס בצהרונים של משרד החינוך.

    בינתיים אין הרבה חייבי גיוס שיש להם ילדים בכיתה א', אבל אם זה ישאר ככה זה יהיה בעיה

  • צהרונים זה בגנים.

  • מאמר שפרסם בנושא ההסתה נגד החרדים
    הרב ישראל גפנר I אמת ליעקב
    https://mesudrim.chatfree.app/post/897
    @ניסן-עציוני

    ישראל גפנר - אמת ליעקב:
    החרדים הפקרו: כשההסתה הישנה והמוכרת קיבלה תעודת זהות כחולה

    משהו עמוק מאוד נשבר. קווים אדומים שהיו פעם מחוץ לתחום, נרמסים היום ברגל גסה, בשידור חי ובמימון ציבורי. ההסתה הפרועה, השיטתית והיומיומית נגד הציבור החרדי שוברת שיאים חדשים של שפלות, והפכה כבר מזמן ללחם חוקם של פוליטיקאים כושלים ועיתונאים מתוסכלים.

    מול העיניים שלנו מתנהל מסע דמוניזציה מתוזמר, שמטרתו אחת: להפוך מגזר שלם, המונה למעלה ממיליון נפש, לתתי-אזרחים. לתרגם תסכול פוליטי לשנאה יוקדת שמתחילה באולפנים, ממשיכה במסדרונות הכנסת, ונגמרת – כפי שאנו רואים בכאב עצום בתקופה האחרונה – באלימות פיזית קשה, בפצועים ואף במעשי רצח מזעזעים של 2 מפגינים ברחובות.

    הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להפסיק להתנצל ולהציב מראה נוקבת מול פניהם של המסיתים, של השותקים, ושל המערכות שאמורות להגן עלינו אך בוחרות לעצום עיניים.

    כדי להבין את גודל השקר, מספיק להביט בעובדות היבשות. הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי, הערכי והטוב ביותר במדינת ישראל. מדד האלימות והפשיעה ברחוב החרדי הוא הנמוך ביותר במדינה. בתי הסוהר בישראל יוכיחו: שיעור האסירים החרדים שואף לאפס. מנגד, החינוך הממלכתי קורס תחת גלי אלימות פיזית ומילולית שוברת שיאים מדי שנה, אך שם איש אינו מאשים את "המגזר" או את "השיטה".

    בעוד התקשורת מנסה לצבוע את החרדי כמשאבה כלכלית, המציאות זועקת את ההפך הגמור. החברה החרדית היא מעצמה עולמית של חסד, נתינה ואלטרואיזם. ארגוני הענק – "יד שרה", "איחוד הצלה", "עזר מציון", "זק"א" ועוד אלפי גמ"חים שכונתיים – מוחזקים ומתופעלים ברובם המוחלט על ידי מתנדבים חרדים. הארגונים הללו לא שואלים מי אתה, למי הצבעת או מה יש לך על הראש; הם מעניקים מזור, תרופות והצלת חיים לכל אזרחי ישראל – דתיים, חילונים וערבים כאחד.

    אלא שהתקשורת הישראלית מסרבת לתת לעובדות לבלבל אותה. אותם עיתונאים שנותנים לעצמם דרור מוחלט להשתלח בחרדים, לעולם לא יעזו להתבטא בצורה דומה מול המיעוט הערבי. שם, כל מילה נשקלת במאזני פוליטיקלי-קורקט מחמירים. שם מבינים שיש "מורכבות", שיש "רגישות". החרדי, לעומת זאת, הפך לשק החבטות הלאומי. הנגטיב המוחלט שאפשר להשליך עליו את כל תחלואי המדינה ללא שום עכבות.

    שיאה של ההסתה הזו הגיע רק לפני מספר ימים, מפיו של מי שנושא בתואר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. באמירה מצמררת ומחרידה, שאי אפשר להגדיר אותה אלא כאנטישמיות נטו, טען לפיד כי הפוליטיקאים החרדים – כולם, ללא יוצא מן הכלל – אינם מתרגשים מהודעות "הותר לפרסום" המבשרות על נפילת חללינו, וכי "מה שמעניין אותם זה רק כסף, והרבה כסף".

    זוהי עלילת דם שפלה. מדובר בהעתק-הדבק של האנטישמיות הקלאסית, זו שהציגה את היהודי כיצור תאב בצע, מנותק מרגש אנושי, שאינו כואב את דם סובביו. מר לפיד, הבט בעיניהם של אלפי מתנדבי זק"א החרדים, שעוזבים את ביתם, את נשותיהם ואת ילדיהם, ורצים אל זירות הדמים הקשות ביותר, תחת אש, כדי לטפל בכבוד המת של חללי צה"ל ונרצחי הפיגועים. הם אלו שלא מתרגשים?! הם אלו שרואים רק כסף?! הרי כל פעילותם נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך שותפות גורל אמיתית וכואבת, בעוד מוסדות החינוך החרדיים שמגדלים דורות לתפארת מקבלים פחות מחצי מהתקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי!

    הציניות זועקת לשמים. בעוד הציבור החרדי ממודר לחלוטין ממשרדי ממשלה שלמים, מתקציבי תרבות, ספורט ותקשורת ציבורית – הוא מואשם בשאיבת כספים.

    האירוניה ההיסטורית כאן היא כואבת ומרה. חלק מאותם כתבים ומסיתים הם בנים להורים שברחו מרוסיה בדיוק בגלל אותה אנטישמיות, בגלל אותן עלילות דם שטענו שהיהודים מנצלים את המדינה ואינם נאמנים לה. והנה, כאן בארץ ישראל, הילדים שלהם מובילים את אותו הקמפיין בדיוק נגד היהודים האותנטיים. המצב הגיע לפרדוקס כזה, שבו דווקא ברוסיה של היום מכבדים את היהודי ששומר על דתו ומסורתו הרבה יותר מאשר כאן, במדינת היהודים.

    כאשר מתבוננים ברטוריקה של מר לפיד ודומיו, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת. התסמינים הללו, המזכירים ימים אפלים של ערב השואה באירופה – שבהם סימנו מגזר שלם כאשם בכל תחלואי הכלכלה והחברה – מובלים כיום בישראל בראש מורם. אפילו בגרמניה המודרנית אמירות כאלה היו מוציאות אדם אל מחוץ לגדר הלגיטימיות, אך בישראל 2026? הן מזכות את בעליהן במחיאות כפיים באולפנים.

    מול גל העכור הזה, מנקרת השאלה: איפה המנהיגים? איפה מי שאמורים להיות המבוגר האחראי?

    נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יושב בבית הנשיא. מוסד שנהנה מתקציב עתק של 85 מיליון שקלים ומעסיק לא פחות מ-80 עובדים. כן, שמעתם נכון: 80 עובדים שתפקידם, בין היתר, הוא לשמור על לכידות החברה הישראלית ולהוות גשר ומגן למיעוטים. והנה, מול מסע ההסתה המטורף נגד החרדים, הנשיא וצוותו המנופח לא נוקפים אצבע.

    מתי כן שומעים אותם? כאשר ישנה אמירה זוטרה של רב בבני ברק, או כשיש הפגנה לא חוקית ליד ביתו של בעל תפקיד בכיר – מיד יוצאות הודעות גינוי נחרצות מבית הנשיא ומלשכת ראש הממשלה תוך דקות ספורות.

    אבל כשזה מגיע לחרדים? שתיקה מוחלטת. בניצוחם של כתבים חסרי אחריות וחברי כנסת רודפי לייקים, השטח מתלהט. מתחילת המערכה אנו סופרים כבר שני נרצחים ועשרות פצועים מקרב הציבור החרדי, שנפלו קורבן לאזרחים שלקחו את החוק לידיים, הוסתו על ידי התקשורת, והכו והזיקו לעוברים ושבים רק בשל חזותם היהודית-חרדית. במקרי האלימות הללו לא תראו את הנשיא מגנה, ולא תראו את ראש הממשלה מזדעזע. דם חרדי הפך זול, שקוף ומותר.

    במשך שנים הציבור החרדי סבל בשקט, הרכין ראש וחיכה שהסערה תעבור. לא עוד. אנו פונים כאן לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה ומזכירים כי ישנם כלים, ישנן מסגרות, והגיע הזמן להפעיל אותן במלוא העוצמה.

    הידעתם שיש יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים? יחידה ממשלתית שנועדה בדיוק כדי לטפל בהסתה ובאפליה ממסדית ותקשורתית.

    הידעתם שיש את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות? משרד שתפקידו להילחם בתופעות הללו, וצריך להזכיר לו שאנטישמיות היא אנטישמיות, גם כשהיא מדוברת בעברית.

    הידעתם שיש נציבות קבילות הציבור בשידור הציבורי? גוף שאמור לרסן את השדרנים והכתבים שמנצלים את הבמה הציבורית להסתה.

    הידעתם שיש מבקר המדינה? שיכול ויכול לחקור את האפליה התקציבית והמידור של החרדים ממשרדי הממשלה.

    הידעתם שיש נשיא למדינה שזו חובתו החוקית והמוסרית לתת מענה למיעוט נרדף בארץ ישראל?

    הידעתם שיש ארגונים בינלאומיים נגד אנטישמיות ומערכת אכיפת חוק שחובה להציף אותה בתלונות במשטרה על כל גילוי אלימות או הסתה?

    כל הגופים הללו קיימים, אך עד היום הם נותרו רדומים בכל הנוגע למגזר החרדי. הגיע הזמן להעיר אותם.

    החלק המעודד בתוך החושך הזה הוא שאנחנו בצוות "אמת ליעקב בישראל" החלטנו לעשות מעשה. לא נשב עוד בחיבוק ידיים ונבכה על מר גורלנו. הקמנו צוות ייעודי, מקצועי ומשפטי, שמטרתו אחת: אפס סובלנות להסתה.

    מהתקופה האחרונה, כל גילוי של אנטישמיות, כל אמירה מסיתה של עיתונאי, פוליטיקאי או איש ציבור, וכל גילוי של אלימות – מטופל ויטופל בכל הכלים המשפטיים והציבוריים הנדרשים. כל מסית ייאלץ להתמודד עם מסה מאסיבית של תלונות פליליות, תביעות דיבה אזרחיות ופניות לגופי הרגולציה. אנחנו נרדוף את המסיתים בזירה המשפטית ונאלץ אותם לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד על השנאה שהם מפיצים.

    ואם זה לא יעזור? אם נגלה שמערכות החוק והצדק במדינת ישראל ממשיכות לעצום עיניים ולנהוג באיפה ואיפה? לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לגורמים בינלאומיים בחו"ל.

    אנו מצהירים כאן מראש: כשהצעד הזה יקרה – והוא קרוב מתמיד – שלא יבואו אלינו בטענות על "הוצאת דיבה על ארץ ישראל" או על פגיעה בתדמית המדינה בעולם. מי שמפקיר את דמם, כבודם וביטחונם של למעלה ממיליון אזרחים חרדים בארצם, שלא יתפלא כשהזעקה תהדהד במוסדות הבינלאומיים למאבק באנטישמיות.

    אנחנו כבר לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו לא עוסקים בתקציבים – אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש. השנאה הזו כבר עלתה בדמים, ולא נשקוט עד שהמסך יורד על מופע האימים האנטישמי בלב מדינת ישראל

  • כל הכבוד להם!!!

  • לע"ע נראה שמה שמונע בפועל את המעצרים הוא בעיקר אירגונים כמו 'צבע שחור' וכדו’ כמו"כ בארגון 'עזרם ומגנם' של הגר"י איכנשטיין יש תוכנית דומה אך נראה שבעיקר מה שפועל בשטח הוא ארגון צבע שחור
    אך דבר זה עולה הון רב
    קיבלתי היום במייל דובר הארגון ביביע עומר
    41bcdce3-0de5-4415-b547-9b7d44c1aa67-image.jpeg

  • לע"ע נראה שמה שמונע בפועל את המעצרים הוא בעיקר אירגונים כמו 'צבע שחור' וכדו’ כמו"כ בארגון 'עזרם ומגנם' של הגר"י איכנשטיין יש תוכנית דומה אך נראה שבעיקר מה שפועל בשטח הוא ארגון צבע שחור
    אך דבר זה עולה הון רב
    קיבלתי היום במייל דובר הארגון ביביע עומר
    41bcdce3-0de5-4415-b547-9b7d44c1aa67-image.jpeg

    @יהודי-טוב הם יצאו בקמפיין התרמה של יומיים
    צבע שחור- נותנים גב

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    264 צפיות
    דל גאהד
    @מרן-הצדיק יישר כח
  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    252 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    208 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    222 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.