דילוג לתוכן

ברוך פייגר - פעיל ?

תעסוקה, עסקים ויזמות
7 5 484 5

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    4 פוסטים
    121 צפיות
    חופש כלכליח
    @בהצלחה-רבה שים לב, כמו שכתבו כאן, על מרץ-אפריל המועד להגשת התביעה במסלול המחזורים היה 15.10. אם עוד לא הגשת, תפנה כבר עכשיו לרשות המסים ותבקש אורכה, כי מי שקיבל מקדמה ולא מגיש תביעה צריך להחזיר אותה. את התביעה מגישים במערכת התביעות המקוונת באתר רשות המסים, ואם יש לך רואה חשבון, הכי פשוט שהוא יגיש.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    150 צפיות
    ד
    כדאי לבדוק. לא ידוע לי שלעובדת הוראה יש ימי חופשה. אמנם יש ימי חופשה שאינם לבחירה כמו חגים וכדומה וחופשת הקיץ, בהתאם למערכת החינוך. אך לא נראה לי שהם מוגדרים כימי חופשה.
  • 2 הצבעות
    17 פוסטים
    615 צפיות
    ס
    אני לא התעסקתי עם זה אבל נראה לי שכן ,אה יכול להיכנס ולבדוק כל עוד לא הפקת את הדו"ח הכל חינם כך תוכל לבדוק אם יש את כל מה שאתה צריך,אם יש איזו בעיה יש שם צאט עם נציג. בהצלחה
  • 2 הצבעות
    18 פוסטים
    674 צפיות
    ה
    @נפקא-מינה נכון ולא נחזור על כל הסיטואציות האפשריות אבל זה כמו שידברו על עבודה בסופר ואנשים יתחילו לתזכר לבדוק ייחוד כשרות המזון בארוחות שהעסק מספק לעובדים ועוד כל מיני דברים שלא קשורים אף שהם חשובים. על פי רוב אין בעיות ומה שיש אפשר לפתור מה שכן יבדוק כל אחד אם זה ראוי לו אבל הפורום פה לא מקום לדיונים מהסוג זה לכן לא העלתי את הנושא.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    978 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?