דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
27 7 702 7
  • התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

    אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

    דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
    בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    ומה קורה בפועל?
    אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
    במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

    המשמעות עלולה להיות כפולה:
    גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

    לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

    האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
    לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

    האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
    לא תמיד.
    הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
    במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

    לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

    לסיכום
    תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
    זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

    אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
    אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
    ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

  • @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

    @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

  • @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

    @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

  • @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה
    הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

    @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

  • @רחל-עומסי תודה על כל הנגשת הידע המסובך לציבור בשפה מובנת. והתייחסות לכל אחד ואחד.

  • וכמובן תודה גם למאסטר @צמיחה
    על ההשקעה המרובה לטובת הכלל. עם ידע עצום אשר תמיד צומח ומצמיח.
    אני רק לא יודע היכן לכתוב את התודה הזאת כמעט בכל אשכול שמיועד לעזרת הציבור ניתן לעשות זאת.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    ישנם הסכמים קיבוציים המחייבים הפקדה גבוהה יותר מחלק עובד, במקרים אחרים כדאי לשקול האם לבקש העלאת שכר או הטבות אחרות.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.

    לא רק, ישנו גם תהליך הנקרא קיבוע זכויות

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    לגבי הגדלת חלק השכיר,

    באופן כללי, אין מה לפחד ממס, תשלום מס גבוה הוא קודם כול סימן להצלחה ולהכנסה יפה.

    יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעולות אוטומטיות: הפקדה מראש באחוז גבוה אינה בהכרח הצעד הנכון. אם אין צורך אמיתי בהגדלת הקצבה החודשית, מומלץ לבחון מוצר פיננסי גמיש שיעניק לכם נזילות ושליטה מלאה.

    מסתכלים על התמונה המלאה: מטרת החיסכון ובהתאם מחליטים לאן להפקיד.

נושאים מוצעים


  • תזכורת - מענק עבודה

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות מענק עבודה
    22
    3 הצבעות
    22 פוסטים
    686 צפיות
    א
    א.א.פ. said: רק אצלי עדיין אין תשובה לגבי המענק, או אצל כולם? על פי חוק הם מחוייבים לתת תושבה עד 15/7, אנחנו כבר ב21/7, ועדיין כתוב לי: נתוני דוח בבדיקה. [image: צילום מסך 2026-07-21 005126.png] א.א.פ. said: א.א.פ. @בית-שמש @מרים-הורביץ-נכסים @סתם-אחד אני עכשיו חושב שאולי זה בגלל שהגשתי בקשה להחזר מס. האם זה יתכן? שמעתם פעם על כזה דבר? ואם כן, אמורה לצאת מכאן קריאה לא להגיש בקשה להחזר מס לפני 15/7, כלומר לחכות לתשובות של המענק עבודה, ורק אז להגיש. (למרות שברור לי שאני עדיין זכאי, מדובר בהחזר מזערי על איזה תלוש קטן חד"פ שבטעות ניכו מס, וניכויים במקור של מסרווחי הון במשיכת קופת גמל להשקעה). @מרים-הורביץ-נכסים said: @א.א.פ. אני לא יודעת אבל נשמע מעניין. יהיה מענין שתעדכן מה יצא ביום חמישי האחרון קבלתי החזר מס, ואכן כעת בדקתי שוב, ויש כבר תשובה. אז אני חוזר ומצטט את מה שהצעתי, לכל מי שדואג להזכיר כל שנה לציבור להגיש בקשה למס הכנסה שלילי, שאם ברצונכם לבקש החזר מס, תמתינו עם אחד מהשנים, או הגישו בקשה להחזר מס רק אחרי שכבר קיבלתם תשובה ממס הכנסה שלילי (15/7), או שתאלצו הגישו ראשית את הבקשה להחזר מס, ויתכן שתאלצו לחכות עם התשובה ממס הכנסה שלילי. א.א.פ. said: ואם כן, אמורה לצאת מכאן קריאה לא להגיש בקשה להחזר מס לפני 15/7, כלומר לחכות לתשובות של המענק עבודה, ורק אז להגיש.
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    107 צפיות
    רחל עומסיר
    שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    377 צפיות
    ב
    @רחל-עומסי תודה רבה על המאמרים המחכימים והעוזרים מאוד לציבור
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    154 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    171 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    מבוא שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר. הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים: הפקדות באופן עצמאי: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי. יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן) 2. הפקדות כשכיר: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל. יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת. הטבות מס בפיצול ההפקדות שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס: על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח. על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן: 11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה. 5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה. תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים? פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה. ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552. לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת. הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי. דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה. בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com