דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
27 7 702 7
  • התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

    אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

    דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
    בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    ומה קורה בפועל?
    אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
    במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

    המשמעות עלולה להיות כפולה:
    גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

    לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

    האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
    לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

    האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
    לא תמיד.
    הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
    במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

    לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

    לסיכום
    תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
    זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

    אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
    אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
    ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

  • @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

    @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

  • @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

    @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

  • @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה
    הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

    @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

  • @רחל-עומסי תודה על כל הנגשת הידע המסובך לציבור בשפה מובנת. והתייחסות לכל אחד ואחד.

  • וכמובן תודה גם למאסטר @צמיחה
    על ההשקעה המרובה לטובת הכלל. עם ידע עצום אשר תמיד צומח ומצמיח.
    אני רק לא יודע היכן לכתוב את התודה הזאת כמעט בכל אשכול שמיועד לעזרת הציבור ניתן לעשות זאת.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    ישנם הסכמים קיבוציים המחייבים הפקדה גבוהה יותר מחלק עובד, במקרים אחרים כדאי לשקול האם לבקש העלאת שכר או הטבות אחרות.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.

    לא רק, ישנו גם תהליך הנקרא קיבוע זכויות

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    לגבי הגדלת חלק השכיר,

    באופן כללי, אין מה לפחד ממס, תשלום מס גבוה הוא קודם כול סימן להצלחה ולהכנסה יפה.

    יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעולות אוטומטיות: הפקדה מראש באחוז גבוה אינה בהכרח הצעד הנכון. אם אין צורך אמיתי בהגדלת הקצבה החודשית, מומלץ לבחון מוצר פיננסי גמיש שיעניק לכם נזילות ושליטה מלאה.

    מסתכלים על התמונה המלאה: מטרת החיסכון ובהתאם מחליטים לאן להפקיד.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    119 צפיות
    ב
    תודה רבה על המידע ועל כל החשיבה על הציבור
  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    346 צפיות
    הון_כשרה
    @רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    190 צפיות
    רחל עומסיר
    עדכון מסלול השקעה עוקב מדדי מניות בחברת כלל בוצע עדכון במדיניות ההשקעה של מסלול עוקב מדדי מניות בחברת כלל, כחלק מהתאמות שוטפות של מסלולי ההשקעה למדיניות ולתנאי השוק. המסלול ממשיך להיות מסלול מנייתי פאסיבי, המבוסס על השקעה באמצעות מכשירים עוקבי מדד, תוך שמירה על חשיפה למניות דרך מספר מדדים מרכזיים. במסגרת העדכון, בוצע שינוי בהרכב המדדים המרכיבים את המסלול, כאשר החלוקה מתמקדת בשלושה סקטורים מרכזיים בשוק האמריקאי: טכנולוגיה שירותי תקשורת צריכה מחזורית המסלול ממשיך להיות בכשרות בד"ץ העדה החרדית. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    257 צפיות
    רחל עומסיר
    תגובה: עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות איזה כשרות יש לקרנות הכספיות החדשות? אחר העדכון האחרון קיבלתי לא מעט שאלות בנושא הכשרות, ולכן מצרפת כאן את פרטי הכשרות של הקרנות הכספיות החדשות. קרן כספית שקלית כשרה של חברת איילון מספר הקרן 5142252 כשרות הרב דביר קרן כספית שקלית כשרה של קסם מספר הקרן 5142377 כשרות בד״ץ העדה החרדית מדובר בשתי קרנות עם דמי ניהול של 0.05 אחוז לשנה, שצפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים. כרגיל, לפני קבלת החלטה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים.
  • פתיחת קרן השתלמות חדשה

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    397 צפיות
    נ.ר.א.נ
    @רואה-את-הנולד אפשר לפתוח גם על עוסק זעיר במסלול ללא דו"ח שנתי והצהרת הון. לגבי לפתוח כל שנה, אפשר לפתוח גם כל יום הארכתי להסביר את זה כאן