דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
27 7 702 7
  • חברות הביטוח בד"כ לא מסכימות לקבל הפקדה של פחות מ-200 ש"ח

  • מגדל מינימום 250

  • התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

    אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

    דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
    בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    ומה קורה בפועל?
    אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
    במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

    המשמעות עלולה להיות כפולה:
    גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

    לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

    האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
    לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

    האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
    לא תמיד.
    הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
    במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

    לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

    לסיכום
    תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
    זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

    אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
    אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
    ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

  • @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

    @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

  • @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

    @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

  • @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה
    הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

    @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

  • @רחל-עומסי תודה על כל הנגשת הידע המסובך לציבור בשפה מובנת. והתייחסות לכל אחד ואחד.

  • וכמובן תודה גם למאסטר @צמיחה
    על ההשקעה המרובה לטובת הכלל. עם ידע עצום אשר תמיד צומח ומצמיח.
    אני רק לא יודע היכן לכתוב את התודה הזאת כמעט בכל אשכול שמיועד לעזרת הציבור ניתן לעשות זאת.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    ישנם הסכמים קיבוציים המחייבים הפקדה גבוהה יותר מחלק עובד, במקרים אחרים כדאי לשקול האם לבקש העלאת שכר או הטבות אחרות.

  • @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

    @צמיחה said:

    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.

    לא רק, ישנו גם תהליך הנקרא קיבוע זכויות

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    רחל עומסיר
    ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    26 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @עובד-ולומד מספיק לכתוב ח.פ. של המעסיק מופיע על התלוש [image: חינוך עצמאי.jpg]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    154 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    409 צפיות
    רחל עומסיר
    @דוד-גולדברג נכון, ולכן כדאי לשקול אם אתה רוצה וצריך את זה.