ריבית בנק ישראל וריבית הפריים

[חיסכון לחתונה]

הריבית בישראל צפויה לרדת
מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.

הריבית צפויה לרדת
מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:

הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.

רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.

הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.

קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.

האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.

ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.

השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.

שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.

הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.

אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).

על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.

גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.

שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)

[הברסלבר]

@חיסכון-לחתונה
להערכתם ירידה של כמה ??

[משכנתא בקצב שלך]

@הברסלבר said:

להערכתם ירידה של כמה ??

אם תהיה ירידה, היא תהיה של רבע אחוז

[Magshimim]

ריבית בנק ישראל ירדה בעוד רבע אחוז, ועומדת על 3.25%.

מזל טוב לבעלי הפריים!

[מבין עניין]

לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.

[משכנתא בקצב שלך]

@מבין-עניין said:

לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.

עדיין לדעתי מל"צ יותר טוב מבחינת יציבות וודאות בהחזרים החודשיים.

מה שכתבת יהיה נכון רק במידה ובשנתיים הקרובות הפריים יישאר יציב, אחרת לא בהכרח שהפריים אכן היה יותר משתלם.

Spoiler

אם אינך רוצה להיות פוליטיקאי זול שלא זוכר אחרי תקופה את עמדותיו הקודמות, אז כדאי שבמידה ויהיו עליות בפריים תרשום כאן את מסקנותיך..

[מבין עניין]

אם מבחינת וודאות בהחזרים עדיף קל"צ. "מכרו" לנו שמל"צ עדיף כדי לתפוס את המחיר הזול. והרי כולם ידעו שבשנתיים הקרובות הריבית רק תרד... אז על מה התבססה ההמלצה הזו?
בכל מקרה זה לא שאני חושב שבהכרח פריים יותר טוב, אבל מאיפה הביטחון של יועצי המשכנתאות??? לפחות תציגו שני צדדים.

[Magshimim]

@מבין-עניין said:

אם מבחינת וודאות בהחזרים עדיף קל"צ

זה ברור שרק במסלול הקבועה יש יציבות לאורך כל תקופת המשכנתא,
כל השאלה היא איפה פגשת אותה,
לדוגמא בלבד, בנ"א שעומד במגדל רב קומות, באיזה קומה שיעמוד, שם יוכל (אם ירצה כמובן) להישאר לכל תקופת ההלוואה.
קומה א ריבית נמוכה , קומה ב ריבית גבוהה יותר וכן הלאה.
אלא שבשונה מקומות שהם מוגדרות,
ריבית אתה אף פעם לא יודע האם הגענו למינימום או שירד יותר. ולהפך. ולכן גם בין 2019-2022 שהקלצים היו בקידומת 3, רוב המשכנתאות לא נלקחו מעל 50% קלצ, כי אולי ירד עוד.

ב. תמיד היא תתומחר יקר יותר מהמשתנות. מחיר הרוגע...
אא"כ יש צפי לירידות, שאז הבנק יעדיף שתישאר בסביבת ריבית גבוהה, אא"כ תשלם עמפ"מ.
לכן ברור שלמעט בודדים שיעדיפו שקט במחיר יקר, אף אחד לא יקח 100% קלצ.

@מבין-עניין said:

לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.

ועכשיו לאמירה הקצת פופוליסטית באווירת התקופה... (תרשה לי)

היסטורית, המנעד בפריים הוא אגרסיבי בכמה רמות יותר מהמשתנות.
הן בגובה הריבית והן במהירות שבה היא משפיעה על ההחזר החודשי.
החשש היה ברור, המצב הגיאופוליטי היה יכל מהר מאד להוביל לריביות שראינו בשנות ה2000-2008, שהגיעו גם ל- 10%....
בשונה מריבית שמבוססת על שוק האג"ח, שם המנעד עדין בהרבה,
וגם אתה לא חשוף לו ברמה החודשית..

ודרך אגב, מאד יכל להיות שההתלהבות מוקדמת.
שוק הריביות בעולם כן מסמן שוב מגמת עליה,
לא הייתי רץ לשנות את כל ה2/3 שאינם בקבועה, חזרה לפריים...
כן הייתי משלב פריים לצורך פיזור סיכונים.

ומעל הכל, כתבתי פה כבר בעבר, בסופו של דבר, אנחנו כיועצים חייבים להסתכל על אנשים מבעד למספרים, ולכן כשהפריים טיפס והכביד מאד על התזרים החודשי, ובבום, ללא הכנה מוקדמת, במיוחד לאלו שלא בודקים בתכיפות את המשכנתא, הדבר הנכון ביותר היה למחזר למלצ, ע"מ לתת מרווח נשימה של מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש.
ובמיוחד במיוחד כשזה לא פגע בתחזית הכללית. להיפך זה רק היטיב איתה.

[מבין עניין]

@Magshimim שמח שאתה מציע לשלב פריים. כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים. אני איתך. במיחזור האחרון שעשיתי, חילקתי חצי פריים וחצי מל"צ. רק לא להיות שרלטנים ולהגיד שמשהו טוב יותר כשיש היגיון גם הפוך. אני איתך.
התגובות שלי היו בהתאמה למי שהגבתי לו....

[משכנתא בקצב שלך]

פוסט זה נמחק!

[משכנתא בקצב שלך]

@מבין-עניין said:

כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים

אין כאן מידיי הרבה יועצים, לכן אני מניח שהתכוונת אלי
||משתדל לא להיות שרלטן...||

אני כתבתי את זה בעיקר לגבי מיחזורים בטפחות, שם הפריים תמיד תומחר יקר יותר מהמל"צ ובפרט במיחזורים פנימיים, ולכן אם נשווה מרווחים יהיה עדיף מל"צ על פני פריים.

לגבי הוודאות בקל"צ, אתה צודק, אך מה לעשות שאנו חשופים לעמלות פירעון גבוהות במידה וקצת ירד..

[מבין עניין]

@משכנתא-בקצב-שלך התכוונתי לכמה בפורום. בכל מקרה הטענה הייתה כבר לפני חודשים, שהריבית במגמת ירידה ולכן גם מי שיקח מסלול פריים עם מרווח גבוה יחסית, ירוויח יותר ממי שיקבע את עצמו למל"צ לשנתיים. העיקרון ברור. יש סיכוי ויש סיכון, אבל להגיד שבוודאות מל"צ עדיף מפריים זו... (נו... איך שתקרא לזה)

רק לפני שבועיים שאל אותי חבר בטפחות מה לעשות. אמרתי לו שלדעתי עדיף פריים. בגלל הלחץ של ה"חכמים" ממני, המלצתי לו חצי חצי. והיום, התברר שאני צדקתי והיה עדיף שיקח הכל פריים. חחח

[Magshimim]

@מבין-עניין said:

שאני צדקתי והיה עדיף שיקח הכל פריים.

ברור שלא.
חשיפה גדולה מדי.

בא נחלק את זה כך,
יחס החזר גבולי, 35-40% שלא יסתכן בפריים.
מתחת לזה, לשיקול הלווה על איזה טרמפולינה לעלות.

[מבין עניין]

@Magshimim שלא יסתכן ב"תקיעה" לריבית גבוהה במל"צ....
הבעיה שאתה כל כך בטוח בעצמך!!!!
לכן אני פחות ופחות סומך על יועצים. מניין הביטחון הזה????
אבל 35-40% זה לא סיכון.... חחחח
אני אומר 47.86% זה לא סיכון....
ועדיף טרמפולינה שבשנתיים הקרובות כנראה תרד מלהיות "על הקרשים" שנתיים במקום גבוה.

[בית שמש]

@מבין-עניין אני לא חושב שאפשר לומר בוודאות מה נכון פריים/מל"צ צריך להיות נביא בשביל לדעת איפה תפסיד/תרוויח יותר.
אני מבין את ההתרגשות שלך שכרגע המזל שיחק לך אבל לך תדע מה ילד יום...
תכלס' בסוף זה תלוי בבנ"א שלוקח את המשכנתא כמו שכתבו כאן היועצים (@משכנתא-בקצב-שלך @magshimim ) אם הוא מעוניין לקחת את הסיכון ולהיות בחוסר וודאות תמידית בשביל אולי להרוויח יותר או שעדיף לו שקט נפשי לפחות לשנתיים הקרובות ואולי גם להרוויח יותר.....
אז למה לא לקחת 2/3 מל"צ?!

[מבין עניין]

@בית-שמש אני מסכים עם כל מילה שלך. רק נותן קונטרה ל"יועצים" שבטוחים בעצמם ומציגים את עצמם כנביאים יודעי הכל.

[משה עוזיאל]

בהמשך לדיון שהתפתח כאן
אני אכתוב את השנקל שלי בעניין
לדעתי במקרה הזה וכן בתחום יעוץ השקעות, שבשניהם מתבסס על חיזוי עתידות, עם הכלים שיש לאדם המקצועי לנתח את העניין ותמיד זה יהיה ניהול סיכונים אז תפקידו העיקרי הוא לתת ולתווך את המידע ללקוח/המתייעץ שיבין את האפשריות השונות ומשמעויותיהן ולא לתת לו שורה סופית

כי ההחלטות בעניינים אלו מאוד משתנים מאופי לאופי (לדוגמא תיאורטית להמחשת העניין,ממחקר קטן שבדקתי מול סובבי לו יצוייר מגיע לאדם הצעה תשלם היום 10 אלף ש"ח כשבסבירות של 90 אחוז תקבל בעוד שנה 100 אל"ש ויש 10 אחוז שתפסיד את כל הקרן שאלתי שאלה זו כמובן במקרה האמור זה יהיה תחזית ברורה של איש מקצוע וגם מדובר באדם שהפסד של 10 אל"ש לא יקריס אותו אבל יהיה עצוב
אז להפתעתי ענו לי בצורה ברורה שלא יעשו את זה אף שלי זה היה נראה מובן מאיליו ללכת על זה ומזה הבנתי שהשאלה היכן להשקיע היא תלוית אופי ולכן ייתכן שאופיו של הנועץ שונה מהמייעץ (ואגב נקודת החילוק כמדומני שמעתי פעם בעניין אחר מהרב מ גיסברגר היא מה מניע את האדם פחד הכישלון או חווית ההצלחה)

בכל אופן בנושא הזה זה לא מדע מדויק אלא מורכב מאופי ולכן אין זה מתפקידו של המייעץ לקבוע או לחנך לאדם איזה סיכון כן ראוי לקחת ואיזה לא (אא"כ מדובר באדם שמזוהה שאין לו שיקול דעת סביר לכאן או לכאן דהיינו או פסימי קיצוני או אופטימי קיצוני)

אלא לשקף לו את המצב בצורה טוב ולדעתי גם לא להיכנס למה יגרום לו לישון יותר טוב בלילה אלא להגיד לו למשל במקרה דנן
אם תקח אחוז כזה מל"צ אחוז כזה פריים אז בחישוב שמרני שמנסה לצאת פרווה בכל המצבים אז לעולם לא תשלם יותר מכך אחוזים אך גם לא תרויח במידה שיתממש התחזית בצד האופטימי
ולעומת זאת אם אתה לוקח הכל פריים אז היום אתה מרוויח כך אך יש סיכון כזה וכזה

ומכאן והלאה למסור את ההחלטה ללקוח (וכמובן אם הלקוח מבקש מהיועץ לעשות כהבנתו וכמו שהוא היה עושה לעצמו אז מצויין)
אני אישית לקחתי 2 משכנתאות בשנה האחרונה עם מקסימום פריים (חלק מינוס 0.9 חלק מינוס0.7)
ונעזרתי מאוד בכל ההיבטים בעניין על ידי יועצת משכנתא בשם ר' לוינשטיין ( שמספרה - 0527661053) וביקשתי ממנה לחכמני מה המשמעות של כל מסלול ומה הסיכון או קנסות יציאה וכו' וזה עזר לי מאוד לקבל את ההחלטה שקיבלתי לא מתוך פזיזות אלא מתוך הכרת המציאות ע"י מומחה בתחום, אך לפי אופיי ושיקול דעתי האישי)

וכמובן שבתחום הזה יש משמעות גדולה לאופי בין אדם שלוקח משכנתא ל20/30 שנה שוכח מהעניין לאדם שכל 3 שנים בודק האם למחזר וכו' שגם בזה כמובן כדאי לייעץ לבדוק אך לעיתים זה שייך למשרד החינוך ולא הכלכלה)

ותן לחכם ויחכם עוד

ואפשר להתרשם בחילוקי האופי בהרבה ויכוחים בפורום שמתנהלים בשפת חירשים מכח הנקודה הזו ואם יבינו שאין כאן נושא של מספרים שאחד מהם מנצח אלא מורכב בהרבה מהבדלי אופי וגישות כגון זו ועוד רבות אזי הויכוחים בכל הנושאים האמורים יהפכו להרבה יותר ענייניים וממוקדים

[מבין עניין]

כשמו כן הוא "יועץ". (ע"ע יועץ משפטי)

[איש קיש]

@מבין-עניין אין לי יד ורגל בעניין אך עם איזה יועצים נתקלת וניזקת שדעתך כל כך גורפת נגדם?
אתה מחווה דעה על חתך שלם של עבודה, סך הכל הנקודה ברורה שכל מקרה לגופו ולפעמים זה שיקול אישי ולכן תפקידו של יועץ לעשות את זה נכון לא לחרוץ גורלות אלא להסביר את הצדדים נכון.

[מבין עניין]

לא נכוויתי מאף אחד. אני מתייחס למה שכותבים בפורום כמה יועצים