ריבית בנק ישראל וריבית הפריים
נדל"ן ומשכנתאות
99
פוסטים
17
כותבים
3.7k
צפיות
17
עוקבים
-
מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודש@חיסכון-לחתונה קשה להאמין על חצי אחוז
-
@חיסכון-לחתונה תודה על המידע, מה המקור?
-
הריבית בישראל צפויה לרדת
מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.הריבית צפויה לרדת
מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.
רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.
הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.
קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.
האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.
ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.
השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.
שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.
הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.
אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).
על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.
גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.
שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)
-
הריבית בישראל צפויה לרדת
מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.הריבית צפויה לרדת
מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.
רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.
הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.
קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.
האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.
ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.
השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.
שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.
הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.
אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).
על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.
גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.
שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)
-
@חיסכון-לחתונה
להערכתם ירידה של כמה ?? -
לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
-
לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
עדיין לדעתי מל"צ יותר טוב מבחינת יציבות וודאות בהחזרים החודשיים.
מה שכתבת יהיה נכון רק במידה ובשנתיים הקרובות הפריים יישאר יציב, אחרת לא בהכרח שהפריים אכן היה יותר משתלם.
אם אינך רוצה להיות פוליטיקאי זול שלא זוכר אחרי תקופה את עמדותיו הקודמות, אז כדאי שבמידה ויהיו עליות בפריים תרשום כאן את מסקנותיך..
-
אם מבחינת וודאות בהחזרים עדיף קל"צ. "מכרו" לנו שמל"צ עדיף כדי לתפוס את המחיר הזול. והרי כולם ידעו שבשנתיים הקרובות הריבית רק תרד... אז על מה התבססה ההמלצה הזו?
בכל מקרה זה לא שאני חושב שבהכרח פריים יותר טוב, אבל מאיפה הביטחון של יועצי המשכנתאות??? לפחות תציגו שני צדדים. -
לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
אם מבחינת וודאות בהחזרים עדיף קל"צ
זה ברור שרק במסלול הקבועה יש יציבות לאורך כל תקופת המשכנתא,
כל השאלה היא איפה פגשת אותה,
לדוגמא בלבד, בנ"א שעומד במגדל רב קומות, באיזה קומה שיעמוד, שם יוכל (אם ירצה כמובן) להישאר לכל תקופת ההלוואה.
קומה א ריבית נמוכה , קומה ב ריבית גבוהה יותר וכן הלאה.
אלא שבשונה מקומות שהם מוגדרות,
ריבית אתה אף פעם לא יודע האם הגענו למינימום או שירד יותר. ולהפך. ולכן גם בין 2019-2022 שהקלצים היו בקידומת 3, רוב המשכנתאות לא נלקחו מעל 50% קלצ, כי אולי ירד עוד.ב. תמיד היא תתומחר יקר יותר מהמשתנות. מחיר הרוגע...
אא"כ יש צפי לירידות, שאז הבנק יעדיף שתישאר בסביבת ריבית גבוהה, אא"כ תשלם עמפ"מ.
לכן ברור שלמעט בודדים שיעדיפו שקט במחיר יקר, אף אחד לא יקח 100% קלצ.לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
ועכשיו לאמירה הקצת פופוליסטית באווירת התקופה... (תרשה לי)
היסטורית, המנעד בפריים הוא אגרסיבי בכמה רמות יותר מהמשתנות.
הן בגובה הריבית והן במהירות שבה היא משפיעה על ההחזר החודשי.
החשש היה ברור, המצב הגיאופוליטי היה יכל מהר מאד להוביל לריביות שראינו בשנות ה2000-2008, שהגיעו גם ל- 10%....
בשונה מריבית שמבוססת על שוק האג"ח, שם המנעד עדין בהרבה,
וגם אתה לא חשוף לו ברמה החודשית..ודרך אגב, מאד יכל להיות שההתלהבות מוקדמת.
שוק הריביות בעולם כן מסמן שוב מגמת עליה,
לא הייתי רץ לשנות את כל ה2/3 שאינם בקבועה, חזרה לפריים...
כן הייתי משלב פריים לצורך פיזור סיכונים.ומעל הכל, כתבתי פה כבר בעבר, בסופו של דבר, אנחנו כיועצים חייבים להסתכל על אנשים מבעד למספרים, ולכן כשהפריים טיפס והכביד מאד על התזרים החודשי, ובבום, ללא הכנה מוקדמת, במיוחד לאלו שלא בודקים בתכיפות את המשכנתא, הדבר הנכון ביותר היה למחזר למלצ, ע"מ לתת מרווח נשימה של מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש.
ובמיוחד במיוחד כשזה לא פגע בתחזית הכללית. להיפך זה רק היטיב איתה. -
אם מבחינת וודאות בהחזרים עדיף קל"צ
זה ברור שרק במסלול הקבועה יש יציבות לאורך כל תקופת המשכנתא,
כל השאלה היא איפה פגשת אותה,
לדוגמא בלבד, בנ"א שעומד במגדל רב קומות, באיזה קומה שיעמוד, שם יוכל (אם ירצה כמובן) להישאר לכל תקופת ההלוואה.
קומה א ריבית נמוכה , קומה ב ריבית גבוהה יותר וכן הלאה.
אלא שבשונה מקומות שהם מוגדרות,
ריבית אתה אף פעם לא יודע האם הגענו למינימום או שירד יותר. ולהפך. ולכן גם בין 2019-2022 שהקלצים היו בקידומת 3, רוב המשכנתאות לא נלקחו מעל 50% קלצ, כי אולי ירד עוד.ב. תמיד היא תתומחר יקר יותר מהמשתנות. מחיר הרוגע...
אא"כ יש צפי לירידות, שאז הבנק יעדיף שתישאר בסביבת ריבית גבוהה, אא"כ תשלם עמפ"מ.
לכן ברור שלמעט בודדים שיעדיפו שקט במחיר יקר, אף אחד לא יקח 100% קלצ.לכל מי שלקח מל"צ לשנתיים בהמלצת יועץ.... משתתפים בצערכם.
ועכשיו לאמירה הקצת פופוליסטית באווירת התקופה... (תרשה לי)
היסטורית, המנעד בפריים הוא אגרסיבי בכמה רמות יותר מהמשתנות.
הן בגובה הריבית והן במהירות שבה היא משפיעה על ההחזר החודשי.
החשש היה ברור, המצב הגיאופוליטי היה יכל מהר מאד להוביל לריביות שראינו בשנות ה2000-2008, שהגיעו גם ל- 10%....
בשונה מריבית שמבוססת על שוק האג"ח, שם המנעד עדין בהרבה,
וגם אתה לא חשוף לו ברמה החודשית..ודרך אגב, מאד יכל להיות שההתלהבות מוקדמת.
שוק הריביות בעולם כן מסמן שוב מגמת עליה,
לא הייתי רץ לשנות את כל ה2/3 שאינם בקבועה, חזרה לפריים...
כן הייתי משלב פריים לצורך פיזור סיכונים.ומעל הכל, כתבתי פה כבר בעבר, בסופו של דבר, אנחנו כיועצים חייבים להסתכל על אנשים מבעד למספרים, ולכן כשהפריים טיפס והכביד מאד על התזרים החודשי, ובבום, ללא הכנה מוקדמת, במיוחד לאלו שלא בודקים בתכיפות את המשכנתא, הדבר הנכון ביותר היה למחזר למלצ, ע"מ לתת מרווח נשימה של מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש.
ובמיוחד במיוחד כשזה לא פגע בתחזית הכללית. להיפך זה רק היטיב איתה.@Magshimim שמח שאתה מציע לשלב פריים. כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים. אני איתך. במיחזור האחרון שעשיתי, חילקתי חצי פריים וחצי מל"צ. רק לא להיות שרלטנים ולהגיד שמשהו טוב יותר כשיש היגיון גם הפוך. אני איתך.
התגובות שלי היו בהתאמה למי שהגבתי לו....
-
@Magshimim שמח שאתה מציע לשלב פריים. כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים. אני איתך. במיחזור האחרון שעשיתי, חילקתי חצי פריים וחצי מל"צ. רק לא להיות שרלטנים ולהגיד שמשהו טוב יותר כשיש היגיון גם הפוך. אני איתך.
התגובות שלי היו בהתאמה למי שהגבתי לו....פוסט זה נמחק! -
@Magshimim שמח שאתה מציע לשלב פריים. כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים. אני איתך. במיחזור האחרון שעשיתי, חילקתי חצי פריים וחצי מל"צ. רק לא להיות שרלטנים ולהגיד שמשהו טוב יותר כשיש היגיון גם הפוך. אני איתך.
התגובות שלי היו בהתאמה למי שהגבתי לו....כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים
אין כאן מידיי הרבה יועצים, לכן אני מניח שהתכוונת אלי
||משתדל לא להיות שרלטן...||אני כתבתי את זה בעיקר לגבי מיחזורים בטפחות, שם הפריים תמיד תומחר יקר יותר מהמל"צ ובפרט במיחזורים פנימיים, ולכן אם נשווה מרווחים יהיה עדיף מל"צ על פני פריים.
לגבי הוודאות בקל"צ, אתה צודק, אך מה לעשות שאנו חשופים לעמלות פירעון גבוהות במידה וקצת ירד..
-
כי רוב היועצים פה באופן גורף המליצו על מל"צ במקום פריים
אין כאן מידיי הרבה יועצים, לכן אני מניח שהתכוונת אלי
||משתדל לא להיות שרלטן...||אני כתבתי את זה בעיקר לגבי מיחזורים בטפחות, שם הפריים תמיד תומחר יקר יותר מהמל"צ ובפרט במיחזורים פנימיים, ולכן אם נשווה מרווחים יהיה עדיף מל"צ על פני פריים.
לגבי הוודאות בקל"צ, אתה צודק, אך מה לעשות שאנו חשופים לעמלות פירעון גבוהות במידה וקצת ירד..
@משכנתא-בקצב-שלך התכוונתי לכמה בפורום. בכל מקרה הטענה הייתה כבר לפני חודשים, שהריבית במגמת ירידה ולכן גם מי שיקח מסלול פריים עם מרווח גבוה יחסית, ירוויח יותר ממי שיקבע את עצמו למל"צ לשנתיים. העיקרון ברור. יש סיכוי ויש סיכון, אבל להגיד שבוודאות מל"צ עדיף מפריים זו... (נו... איך שתקרא לזה)
רק לפני שבועיים שאל אותי חבר בטפחות מה לעשות. אמרתי לו שלדעתי עדיף פריים. בגלל הלחץ של ה"חכמים" ממני, המלצתי לו חצי חצי. והיום, התברר שאני צדקתי והיה עדיף שיקח הכל פריים. חחח
-
@משכנתא-בקצב-שלך התכוונתי לכמה בפורום. בכל מקרה הטענה הייתה כבר לפני חודשים, שהריבית במגמת ירידה ולכן גם מי שיקח מסלול פריים עם מרווח גבוה יחסית, ירוויח יותר ממי שיקבע את עצמו למל"צ לשנתיים. העיקרון ברור. יש סיכוי ויש סיכון, אבל להגיד שבוודאות מל"צ עדיף מפריים זו... (נו... איך שתקרא לזה)
רק לפני שבועיים שאל אותי חבר בטפחות מה לעשות. אמרתי לו שלדעתי עדיף פריים. בגלל הלחץ של ה"חכמים" ממני, המלצתי לו חצי חצי. והיום, התברר שאני צדקתי והיה עדיף שיקח הכל פריים. חחח
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}