דילוג לתוכן

לא עובדים ורוצים לפתוח קרן פנסיה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
8 4 136 4
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע:
    "אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי."
    על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה.
    אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו.
    קרן פנסיה היא לא רק חיסכון
    המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה.
    בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת.
    ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח.
    לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד.
    יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה
    אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה.
    הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך.
    מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה.
    מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם?
    אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר.
    המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות.
    ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית?

    כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן.
    ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה.
    לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪.
    כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.
    ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני?
    אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים.

    הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי.
    אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה.
    וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות.
    לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר.
    זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות.
    אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה.

    לסיכום
    אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד,
    אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?",
    התחילו משאלה אחרת קודם:
    מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי?
    האם הוא מיועד לפרישה בלבד?
    האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם?
    האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן?
    ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד.
    רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים.
    כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר.
    הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה
  • כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע:
    "אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי."
    על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה.
    אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו.
    קרן פנסיה היא לא רק חיסכון
    המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה.
    בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת.
    ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח.
    לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד.
    יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה
    אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה.
    הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך.
    מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה.
    מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם?
    אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר.
    המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות.
    ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית?

    כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן.
    ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה.
    לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪.
    כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.
    ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני?
    אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים.

    הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי.
    אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה.
    וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות.
    לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר.
    זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות.
    אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה.

    לסיכום
    אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד,
    אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?",
    התחילו משאלה אחרת קודם:
    מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי?
    האם הוא מיועד לפרישה בלבד?
    האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם?
    האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן?
    ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד.
    רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים.
    כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר.
    הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @רחל-עומסי נקודה חשובה, ואני מוסיף עוד שיקול. מי שלא עובד גם לא נהנה מהטבת המס על ההפקדה, כי היא ניתנת רק כנגד הכנסה חייבת. כך שבלי הכנסה, היתרון הגדול של הפנסיה פשוט לא קיים, ולמי שרוצה לחסוך לטווח ארוך קופת גמל להשקעה גמישה יותר.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    מה לגבי להפקיד לגמל להשקעה בינתיים, ובבוא העת להעביר לפנסיה?
    אמנם אין כיסוי ביטוחי, אבל שומרים על נזילות של הכסף בינתיים (וגם 100 אחוז מהכסף נמצא במסלול הנבחר, בלי הבטחת תשואה לטוב ולמוטב)

  • @רחל-עומסי נקודה חשובה, ואני מוסיף עוד שיקול. מי שלא עובד גם לא נהנה מהטבת המס על ההפקדה, כי היא ניתנת רק כנגד הכנסה חייבת. כך שבלי הכנסה, היתרון הגדול של הפנסיה פשוט לא קיים, ולמי שרוצה לחסוך לטווח ארוך קופת גמל להשקעה גמישה יותר.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי רחל עומסי
    #4

    @חושב-וחושב @דרור
    אכן קופת גמל להשקעה נזילה יותר ומתאימה לחיסכון ארוך טווח במיוחד שאפשר להמיר אותה לקצבה מוכרת החל מגיל 60 (ללא חיוב מס), אך החיסרון שלה הוא הגמישות, שלא נשתמש בה לחתונות ילדים במקום לפרישה.
    ולכן צריך לחשוב בשיקול דעת ולהחליט כל אחד בהתאם לאופי וליכולת שלו.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    מה לגבי אחד שמתכנן להתחיל לעבוד בתקופה הקרובה ורוצה לפתוח קרן כדי שהמעסיק ישלם לו מהיום הראשון?

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @רחל-עומסי נכון, וזה באמת החשש בקופה גמישה. פתרון פשוט הוא לפתוח שתי קופות נפרדות, אחת לפרישה ואחת לחתונות. ככה כבר מההתחלה ברור איזה כסף לא נוגעים בו, ולא צריך להחליט את זה מחדש בכל פעם שיש הוצאה גדולה.

  • מה לגבי אחד שמתכנן להתחיל לעבוד בתקופה הקרובה ורוצה לפתוח קרן כדי שהמעסיק ישלם לו מהיום הראשון?

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @אבי-ר.
    ניתן לפתוח קרן פנסיה וכך הקופה תהיה פעילה

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @אבי-ר. כמו שרחל כתבה זה שווה לסדר לפני. מי שיש לו קרן פנסיה פעילה כשהוא מתחיל לעבוד המעסיק חייב להפריש לו מהיום הראשון גם אם בפועל הכסף עובר רק אחרי שלושה חודשים. בלי קרן קיימת המעסיק יכול לחכות חצי שנה עד שהוא מתחיל להפריש

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    108 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 0 הצבעות
    24 פוסטים
    1k צפיות
    הון_כשרה
    @צמיחה https://revach.pages.dev/sharetracks/ [image: 47d70d40-5b75-4529-85a0-1e9d51946f08-image.jpeg]
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    381 צפיות
    צ
    @שמחה-ה מדד עולמי יש ב- מיטב מניות סחיר ואינפיניטי הלכה הממוצע של מדד עולמי הוא 8% קצת פחות מהסנופי. וממש לא בהכרח שצריך להשקיע בישראל. כדאי להכיר גם את מסלול עוקב מדדי מניות, זה שונה בין החברות, יש חברות שזה דומה לנאסד"ק 100, ויש חברות שזה משולב כמה דברים.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    211 צפיות
    בוטח בה'ב
    @רחל-עומסי את מעלה כאן נושא חשוב מאוד! בדיוק לא מזמן הגיעה אלי עצמאית בהווה שכירה בעבר בגיל קרוב לפרישה והתברר שאיפה שהיא עבדה בעבר לא הפרישו לה ואז היא אמרה שלא תריב בשביל 20,000 ש"ח ובתור עצמאית היא גם כן לא הפרישה מה שאומר שביום שהיא תפסיק לעבוד היא צריכה למצוא הכנסות מהנכסים הקיימים שלה במקרה הטוב.... פנסיה זה לא לוקסוס זה השתדלות הכרחית להמשך החיים ולזקנה בכבוד לפעמים אני פוגש אנשים שאומרים בסדר גם אם אני לא אטפל בפנסיה אז לא יהיה לי עשרות מיליונים אבל יהיה קצבה יפה זה לא נכון! שבודקים במחשבוני ריבית דריבית קצבה של עשרות אלפים נשמע לנו הרבה אבל אם זה יהיה הפנסיה הממוצעת בעוד 30 40 שנה אז מי שלא טיפל ודאג לזה היום יהיה חלילה עני לסוף ימיו וגם אם יהיה לו קצבה של 18 אלף זה יהיה שווה ערך לשכר מינימום
  • 4 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    רחל עומסיר
    @א-יידישע-קאפ לשכיר ניתן דרך המעסיק. אם יש לו תיק עצמאי ניתן לפתוח בנוסף.