דילוג לתוכן

עמלות הבנקים- טיוטת בנק ישראל

כלכלת המשפחה
14 7 698 6

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    316 צפיות
    ל
    @יאנג-בוי ישנם כמה אפשרויות חינמיות לגמרי. הן דיגיטליות, אבל ככל הידוע אין צורך במכשירים בעייתים, כיון שהכל מתנהל דרך המחשב, ועם הודעות קוליות. ובקיצור- חשבון בנק דיגיטלי. כל בנק איך שהוא בחר לקרוא לילד... 1- סניף טאצ'ר של דיסקונט, ללא עמלות עו"ש, על הפעולות בערוץ ישיר. ניתן לפתוח בכל סניף שרוצים, ולאחר מכן להגיש בקשת העברה לטאצ'ר [פתחתי חשבון נוסף לאשתי, לצורך מסוים, ולאחר הפתיחה ביקשתי העברה לטאצ'ר. הם התקשרו מהסניף הדיגיטלי, ואישרו]. 2- פתיחת 'חשבון ירוק' בבנק הבינלאומי [גם אם פותחים באפליקציה [ח"ו]. אבל לאחר שהוא קיים הכל מתנהל דרך המחשב]. לבדוק לאחר הפתיחה, שאכן הוסב לחשבון ירוק, ללא עמלות. 3- לבדוק באילו מהבנקים יש חשבון דיגיטלי [בלאומי נתנו תנאים חינמיים למישהו שאני מכיר באופן אישי, בערך בן 40]. בכל המקומות שבדקתי בעבר, יש שירות בטלפון, ויש מענה אנושי. כמו כן ניתן לקבל שירות בסניפים השונים [למה צריך סניף? הפעם האחרונה שלי בסניף היתה כשהייתי צריך להוציא צ'ק בנקאי דולרי, לפני כ-8 שנים... וגם את זה אין צורך לעשות בסניף שלך...]. אין צורך לשלם סתם לבנק בסניף מסורתי. דבר נוסף, חשוב: יתכן שהבנק לא נותן חשבון לפעילות עסקית. אז מה, הם לא צריכים לדעת סיבת הפתיחה, והם גם לא רוצים לדעת אותה. הם צריכים אותך כמו שאתה צריך אותם. הם שואלים את כל השאלות וכל הבדיקות כיון שהם מחוייבים.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    343 צפיות
    מתעניין 1מ
    גם בירושלים
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    478 צפיות
    ב
    מה זה חשבון שותפים?
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    435 צפיות
    חופש כלכליח
    @ישראל-גוטמן מתקדם במהירות ליעד!!!! [image: f5127e32-2435-493d-b205-71ab7ed79dde-image.png]
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    617 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].